התרופה שמצילה את חולי הלימפומה שלא מגיבים לטיפול

כשמדובר בחולה רגיל, השלב הבא הוא ביופסיה – להוציא חלק מהגידול ולאבחן במה מדובר, אלא שכאן היה חשש כבד מדימום מאסיבי בעקבות הביופסיה, שיכול היה לגרום למותה של גילה.

בבית החולים הראשון בו טופלה, אמר האונקולוג לנכדה: אם זו היתה אמא שלי הייתי עוזב אותה ונפרד ממנה לשלום בשלב הזה. "כששמעתי את התשובה הזו", מספר נכדה של גילה, "ידעתי שאני חייב להעביר אותה לבית חולים אחר. אני מרגיש מחויבות להשאיר אותה איתנו".

גילה אושפזה במרכז דוידוף לסרטן בבית החולים בילינסון, עברה בשלום את הביופסיה, ומספר ימים אחר-כך הגיעו התוצאות שכולם חשדו שיגיעו: הגידולים היו סרטניים - לימפומה מסוג הודג'קין.

ברוב המקרים, כשהחולה במצב בריאותי תקין ובגיל לא מבוגר מדי, קו הטיפולים הראשון כולל משלב תרופות כימותרפיות. אלא שכאן, מפאת גילה ומצבה של האישה, כימותרפיה לא באה בחשבון, מכיוון שהיה חשש לבריאותה כתוצאה מתופעות הלוואי של ההליך.

בשלב זה הציגו הרופאים למשפחה של גילה אופציה אחרת. "סיפרו לנו על התרופה החדשה ADCETRIS (אדצטריס), שאמנם רשומה לטיפול בקווים מתקדמים יותר של המחלה, אבל לסבתא שלנו היא הייתה האופציה היחידה, כי כימו לא בא בחשבון על פי חוות הדעת של מספר רופאים. אנחנו כמובן הסכמנו להתחיל מיידית בטיפול".

"יש לנו את אותה סבתא שהייתה, רק יותר חלשה"

בינתיים שוחררה גילה לביתה. היא יצאה מבית החולים לקראת הטיפול הראשון בתרופה, כשהיא תשושה, על כיסא גלגלים, עם חיתול ובמצב סיעודי. "אחרי הטיפול הראשון בתרופה", מספר נכדה של גילה, "היא הרגישה חזקה יותר וכבר החלה ללכת בעצמה עם הליכון. אחרי הטיפול השני היא כבר נראתה הרבה יותר בריאה. אחרי הטיפול השלישי באדצטריס האישה הזו כבר חזרה לחיים כמעט רגילים. מאדם, שהייתה לנו תורנות במשפחה מי מחליף לה חיתולים ושומר עליה, אחרי שלושה טיפולים, כחודשיים אחרי שהתחלנו בטיפול, יש לנו את אותה סבתא שהייתה לנו אבל קצת יותר חלשה בגלל מה שעברה. עבורנו זה לא פחות מנס".

ואכן, גם המחקרים הרפואיים שנעשו באדצטריס (המשווקת בישראל על ידי חברת התרופות TAKEDA היפנית) בשנים האחרונות הראו תוצאות שמזמן לא נראו בתחום הסרטן: מחקר שהוצג בכינוס השנתי של האגודה האמריקנית להמטולוגיה בסן-פרנסיסקו (ASH), אליו הוזמן גם כותב שורות אלו ע"י משווקת התרופה, ניתנה התרופה כקו טיפול ראשון או בשילוב עם תרופות אחרות לחולי הודג'קין מעל גיל 60. תוצאות ראשוניות במחקר מצאו כי אצל אלו שנטלו את התרופה לבדה נרשמו שיעורי תגובה כוללת מרשימים של 93% עם תגובה מלאה לטיפול בקרב 70% מהמטופלים.

מחקר נוסף שהוצג באותו כנס גם הוא התבצע בחולי הודג'קין, הפעם בכל הגילאים, עם חולים בדרגת מחלה גבוהה (כאלו שהמחלה שלהם יותר מפושטת בגוף). כאן היו שיעורי התגובה אף גבוהים יותר ועמדו על 96%, כאשר שיעורי ההישרדות של חולים קשים אלו במשך 3 שנים עמדו על 100% - נתון נדיר כשמדובר בחולים כל-כך קשים.

המנגנון שגורם לתאים הסרטניים למות בתוך הגוף

סרטן לימפומה מסוג הודג'קין הוא גידול סרטני ייחודי שמהווה כ- 10% מכלל הלימפומות.המחלה מתפתחת כגידול באחת מבלוטות הלימפה בגוף, שממוקמות בצוואר, בתי שחי, קרום הריאה, המפשעה או הבטן. מדובר במחלה ששיעורי ההישרדות לאחר טיפול במשלב כימותרפי עומדים כיום על 80%-93% כעבור עשר שנים בצעירים המאובחנים עם המחלה עם סיכונים של התפתחות ממאירויות משנית כעבור שנים רבות. לחולים אצלם מאובחנת המחלה בשלב מתקדם ובגיל מבוגר, חציון ההישרדות של 5 שנים הינו כ-30%. לאחר כשלון של משלבים כמותרפיים וקרינה, קיימות מעט אפשרויות טיפוליות לחולים אלו.

'אדצטריס' מבוססת על טכנולוגיה חדשנית המאפשרת החדרה יעילה של חומרי כימי נגד סרטן לתאי הגידול מבלי לפגוע בתאים הבריאים. התרופה למעשה פוגעת בהתחלקות התא הסרטני. הנוגדן קושר את המשלב לתא הסרטני, המשלב נבלע על ידי התא, בתהליך מופרד הנוגדן מהרכיב הכימותרפי ובכך נגרם אפופטוזיס (מוות) של התא.

מומחה: לתרופה שיעורי תגובה שלא ראינו בעבר

פרופ' עופר שפילברג, מנהל המערך ההמטולוגי בבית החולים אסותא מגדיר את אדצטריס כתרופה מהפכנית, לא פחות. "התרופה הזו פעילה בחולים שהיו עמידים לכל תרופה אחרת, גם בקרב חולי לימפומה הודג'קין וגם בקרב חולים עם לימפומה שאינה הודג'קין. מדובר בתגובה כוללת בקרב כ-80 אחוז מהחולים שטופלו, שמשיגים איזושהי תגובה, כאשר תגובה מלאה מושגת בקרב-50-60 אחוז, תגובה אשר נמשכת במשך זמן חציוני של כ-3 שנים וגם מעבר לכך. אלו שיעורי תגובה שלא ראינו בעבר בקרב חולי לימפומה עמידים לכל טיפול קודם, או בקרב חולי לימפומה שמחלתם חזרה".

- מה מיוחד בתרופה?

"מדובר בנוגדן המתחבר לחלבון בשם CD30, אשר נמצא על פני הממברנה של תאי הגידול הסרטני. כמו כן, מכילה התרופה חומר כימותרפי, ובעקבות היקשרות הנוגדן לאותו חלבון, נכנס החומר הכימותרפי אל תוך התא הסרטני וגורם למוות של תאי הגידול באופן ממוקד. התרופה אושרה לשימוש על ידי ה-FDA והמקבילה האירופאית לטיפול בחולי הודג'קין לימפומה, וכן בישראל נמצאת בסל התרופות עבור חולי לימפומה הודג'קין שמחלתם חזרה אחרי השתלת מח עצם עצמית, או בחולים שקיבלו כבר שני קווי טיפול והם לא יכולים לעבור השתלת מח עצם עצמית. בנוסף, התרופה מאושרת ונמצאת בסל התרופות גם לטיפול קו שני בלימפומה אנפלסטית סיסמטית של תאי T גדולים".

- לכמה אחוזים של חולי הודג'קין לימפומה היא תתאים?

לכ-20 אחוזים מהחולים. הטיפולים המקובלים בהודג'קין לימפומה מאד מוצלחים, אך עדיין כ- 20 אחוזים מהחולים אינם מגיבים לטיפולים ומתים מהלימפומה".

- כלומר, עד האישור של התרופה הזו – 20 האחוזים האלה מתו?

"כן. עדיין אין כיום תוצאות מחקרים מבוקרים שלב 3 בתרופה זו, אך מושגות תגובות ממושכות אצל חולים שהיו עמידים לכל טיפול קודם. אנחנו עוד צריכים לבדוק את השפעת התרופה על משך ההישרדות הכוללת לטווח ארוך".

- יש לך ניסיון אישי בטיפול בתרופה זו?

"לא הרבה חולים, אבל יש. החולים האלה הציגו תגובות חיוביות, ואל נשכח שמדובר בחולים שמיצו כל אפשרות טיפולית".

- כמה חולי הודג'קין יש בישראל?

"מאובחנים כל שנה כ-200-300 חולים. כ-20% מהם יצטרכו במשך השנים את התרופה הזו".

- האם ניתן ללמוד מהצלחת התרופה הזו לגבי סוגי סרטן אחרים?

"מנסים את התרופה הזו בסוגים נוספים של לימפומה. יש תוצאות מעניינות גם בלימפומות אגרסיביות וגם בלימפומות שנגרמות על ידי וירוסים. בהחלט מנסים לראות אם תמצא יעילות בסוגים אלו. מנסים גם לשלב את התרופה עם כימותרפיה. לפעמים הכימותרפיה לבד לא עוזרת, אבל השילוב בין הנוגדנים החדשים והכימותרפיה ביחד יכול ליצור העצמה של התגובה.

- התרופות הללו יותר יקרות מהתרופות הרגילות - למה?

"כנראה תהליך הפיתוח יותר ממושך ומורכב ודורש יותר שלבים לפני הכנסת התרופה לשימוש קליני".

"החומר הזה", מסכם נכדה של גילה, "אני לא יודע מה יש שם, אבל זה היה עבור סבתא שלי סוג של אבקת קסם. התרופה הרימה אותה על הרגליים והחזירה אותה להיות בן אדם מתפקד אחרי שלושה טיפולים בלבד".