אדל הקטנה נטמנה: "זכית לאחד את עם ישראל"
הילדה, שנפצעה אנושות בפיגוע ומתה מסיבוך של דלקת ריאות, הובאה למנוחות ביישוב יקיר שבו גדלה. האם אדוה: "אין אחד שלא נקשר אלייך". האב רפי: "חוסר האונים שלא אוכל לטפל ולפנק את אדל מוציא אותי מדעתי"
מאות בני אדם נענו לקריאתה של אדוה ביטון והגיעו בצהריים (יום ד') ליישוב יקיר שבשומרון כדי ללוות בדרכה האחרונה את בתה הילדה אדל, שהלכה אתמול לעולמה. בטקס ההלוויה השתתפו יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שר הכלכלה ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט ומועמד מפלגת כולנו לכנסת, אלוף במיל' יואב גלנט. "את יודעת שמהיום שנולדת הרגשתי שהקדוש ברוך הוא הביא לנו נשמה כל כך גדולה. אדלי, השמיים בוכים", אמרה האם אדוה בבכי. ynet העביר את טקס ההלוויה בשידור ישיר.
"ילדה יקרה שלי, אהובה שלי, חיים שלי, אוצר שלי. נשמה ענקית, קשה לי כל כך לכתוב ולדבר עלייך בלשון עבר", אמרה האם אדוה בתחילת דברי ההספד שלה. "את צדיקה גדולה. נולדת ביארצייט של רבי מאיר בעל הנס. רציתי לקרוא לך מאירה על שמו".
האם אמרה עוד כי "עוד כשהיית תינוקת לא אהבת לישון. 'לא לישון, אימא', היית מתעוררת בלילה וקוראת 'אבא, אימא, מוצצי, בקבוקי, לא לישון'. עכשיו אני מבינה שהיית צריכה להספיק. הספקת המון בחיים הקצרים האלה. אין אחד שלא נקשר אלייך גם אם לא הכירך באופן אישי. ג' בניסן, זה היום שבו נרצח גופך על ידי בני עוולה, אך נשמתך המשיכה לפעום. מאז הבנתי שאני זונחת את כל עיסוקיי ויוצאת למלחמה שלא ידעתי את סופה. עברת תקופה לא קצרה של ייסורים פיזיים נוראיים שאני לא מאחלת אותם לשונאים שלי".
האב רפי אמר: "עם הכול אני מוכן להתמודד, רק לא עם הריק. אין לי פתרון לריק. העצב והיגון יאכלו אותי. הבאת אותי למקום הזה והשכול אוכל בי כסרטן. חוסר האונים שלא אוכל לטפל ולפנק את אדל מוציא אותי מדעתי. צירפת אותי למשפחת השכול, מאות אלפים שחיים ובלילות מתפרקים".
האב ציין עוד בדבריו כי "הכאב הוא בלתי נסבל. אתה לא מכיר את זה כי אתה ריבונו של עולם. עד מתי תחריש? הבאת אותי למצב הזה, אתה תוכל לנחם אותי. מה שנראה לך כנכון. אתה חייב לנחם אותי. אין אופציות אחרות. גוזל של אבא, אנשים לא מבינים את החיבור המוחלט בינינו. איך זה לטפל בך לילה לילה בלי להתעייף, הכול הייתי מוכן. רק לא בריק. מה אעשה עכשיו? אצא מדעתי. עכשיו את עולה למעלה, לא יכול להיות שתהיי שם לבד. נשאר לי רק לנהל שעון חול ולחשב מתי אצטרף אלייך".
אלעד, אחיו של רפי זעק בבכי: "אני לא מסוגל להיפרד ממך, אני לא מסוגל, חייב להיות איתך עוד פעם אחת".
אדלשטיין: "שיעור של אהבה"
יו"ר הכנסת אדלשטיין אמר בדברי ההספד שלו: "אדל יקרה ואהובה, בשעות קשות אלו של הלם ויגון אנחנו מנסים לראות מעט מהאור. אין לי מילות נחמה. אנחנו נפרדים ממך בטרם עת. נשמה כל כך גדולה בגוף קטן. בחייך הקצרים נתת לנו שיעור גדול עם הורייך. אמך ואת נקלעתן לפיגוע אבנים, ההורים לא ויתרו ונלחמו על הסיכוי להשתקם. האמנו שתחזרי למסלול חיים תקין. השיעור הזה של אהבה ללא תנאי נגדע באופן לא צפוי".
אדלשטיין אמר עוד כי "כל כך רצינו והתפללנו והנה אנחנו נאלצים לסכם את תמצית חייך. אני מצדיע להורים על הפרק המאלף שלימדתם את כולנו. אדל, יגידו לך שלא זכית לבת מצווה, חתונה, לגדל ילדים, אבל זכית לאחד את עם ישראל. כששמעתי אותך אימא יקרה קוראת לעם ישראל ללוות את אדל, רציתי להמשיך את המשפט: בואו נשים בצד את המחלוקות והדעות. ברגע הזה נזכיר לכולנו שאנחנו עם אחד, כמו שאדל הזכירה לנו". על העובדה שאדל נטמנה ביישובה במקום שבו אין בית עלמין, אמר אדלשטיין: "קברה של אדל יהיה מאושר, יהיה אישור מהממשלה".
אהרון כהן, הרב של יקיר, אמר: "איך מספידים תינוקת בת 4? מה מספרים עליה? על החיוך המתוק שלה? יש ילדים קדושים, השאלה היא לא מה עשו בחיים אלא מה גרמו לעם ישראל לעשות. אדל הספיקה להשפיע יותר מאנשים רבים בכל חייהם. היא עוררה אותנו לחיבור חזק לעם ולארץ".
הרב כהן אמר עוד כי "אדל לא מתה מסיבוך אלא ממחבל שהחל את רציחתה לפני שנתיים. הוא רצח את אדל חיה, הילדה של כלל עם ישראל ולכן כלל העם נמצא איתנו בשעה זו".
גם השר בנט ספד לאדל: "מה אומרים על קבר של ילדה בת 4? חצי מחייה למדה ללכת וחצי שני ניסתה לחזור ללכת. חצי מחייה למדה לצחוק וחצי שני ניסתה לחזור לחייך. אני רוצה לדבר על האהבה שאדל זכתה לה מעם ישראל, מהמשפחה ומהחברים. ראיתי משפחה לוחמת לחיים ולשפיות, אמיצה ואופטימית".
השר בנט אמר עוד כי "זכית לאהבה בארבע שנים שאנשים לא זוכים ב-40 שנה. קיבלת עוד שנתיים של חיוך. נתת לנו שיעור בפרופורציות. מאבק ההישרדות של אדל נגמר, הפסדנו בו, וכולנו בוכים. גם השמיים בוכים. המאבק ההרואי של אדל הוא על השמחה, ובקרב הזה אנחנו מנצחים. אדל היא חלק משרשרת הדורות הנצחית. מאברהם, יצחק ויעקב, דרך החשמונאים, שרה גיבורת ניל"י, חנה סנש, יוני נתניהו, רועי קליין, עמנואל מורנו ואת, אדל הקטנה. אנחנו עם הנצח".
הרב אליקים לבנון, רב המועצה האזורית שומרון, אמר: "כולנו מתייצבים, ימין ושמאל, אלו שבעד ואלו שנגד, ואדל הקטנה מרכזת את כולם. כולם צריכים להבין שאבן זה נשק קטלני, גם אם זה לוקח שנתיים. אנחנו לא צמאי נקמה, אנחנו צמאי חיים. אבל כדי לתת חיים צריך גם לדעת להרים את יד הנקמה. לא של אנשים פרטיים אלא של המנהיגים. נקמה היא מילה מכובדת מאד כשמדובר במדינה שנלחמת על חייה. מי שלא מרגיש את האבנים יכול לקרוא להם חפצים מעופפים אבל אלו אבני מוות".
ראש המועצה האזורית שומרון, גרשון מסיקה, התייחס אף הוא בדבריו לפיגוע שבו נפצעה אדל: "אנו נשבעים לך שהמחבלים לא ישברו אותנו. הם רצו לגדוע חיי יהודים ואנחנו נעמיק שורשים. הם רצו להבריח אותנו ואנחנו נביא מיליונים ליהודה ושומרון. אנחנו קוראים לממשלה למגר את הטרור. יש לשנות את הוראות הפתיחה באש, שיידע כל מחבל שדינו מוות".
הבוקר פנתה האם אדוה לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה לאפשר למשפחה לקבור את בתה ביישוב שבו אין בית עלמין: "הילדה הזו כבר באמת יצאה מהמסגרת הפרטית שלי ושלנו כמשפחה", אמרה האם, "הרגשתי לכל אורך התקופה שהיא הילדה של עם ישראל ואני מניחה שכולכם מרגישים זאת. אני קוראת
לכולם לבוא ולתת לה את הכבוד האחרון הראוי שמגיע לה".
אדל, בת ארבע במותה, נפצעה לפני כשנתיים באורח אנוש בפיגוע אבנים בכביש חוצה שומרון. בסוף השבוע היא הובאה לבית החולים שניידר בפתח תקווה בשל סיבוך מדלקת ריאות, ואתמול היא נפטרה.
גם לאחר הפיגוע אדל אושפזה בשניידר ובהמשך עברה לשיקום בבית לוינשטיין, שם ביקשו מהמשפחה לעזוב לאחר תקופה מסוימת בטענה שהפוטנציאל השיקומי מוצה. אחרי דיון בבית המשפט הוחלט שאדל תישאר בבית החולים עד להחלמתה. כעבור כמה חודשים עברה אדל ניתוח בבית החולים איכילוב בתל אביב ואושפזה בבית החולים דנה לילדים במרכז הרפואי. בספטמבר האחרון היא שבה לביתה.
לפנייה לכתב/ת 
