עושים צחוק מהבחירות: "ברור שיש לנו השקפת עולם - אבל כולם חוטפים, בלי הנחות"
חוששים מהחיקויים ואז נהנים מהם, מתעצבנים מהבדיחות ורצים להתארח: היחסים המורכבים בין הפוליטיקאים ותוכניות הסאטירה הופכים מורכבים הרבה יותר בעיצומה של מערכת הבחירות. אז למה הפסיק בנט לשתף מערכונים בכיכובו, איזה סיפור ענק התפספס ל"ארץ נהדרת" ברגע האחרון, והאם בתוכניות האלה באמת מנסים להשפיע על הבוחרים? מאחורי הקלעים
אולפני הרצליה, אביב 2014. רועי בר נתן ואייל קיציס עומדים בחוץ, רגע לפני שעוד יום צילומים של "ארץ נהדרת" יוצא לדרכו. מולם חולף יו"ר המחנה הציוני יצחק בוז'י הרצוג. הוא פנה לבר נתן: "אוי, אתה בטח תעשה את הדמות שלי - בזהירות, הא?".
עשרה חודשים חלפו, והנבואה של הרצוג אכן התממשה - בר נתן מגלם אותו בעונה הנוכחית של "ארץ". מאז אותה פגישה מקרית, אגב, השניים לא שוחחו. מספרים שבשיחות סגורות הרצוג הודה שחשש מהחיקוי. סביר להניח שהרצוג לא לבד: עונת הבחירות בשיאה, הפוליטיקאים במתח מכל אזכור, כותרת או התעלמות - בטח ובטח חיקוי או עקיצה. וכשמערכת הבחירות מלווה בהיצע כל כך עשיר של תוכניות סאטירה - מלבד "ארץ נהדרת", משודרות כעת גם "גב האומה" של 10 ו"הכל שפיט" של הערוץ הראשון - הסיכוי לחטוף הופך מאיים יותר ויותר.
אין ספק שתוכניות הסאטירה הן שחקן מרכזי במערכה התקשורתית של המועמדים והמפלגות. לפעמים נזהרים או חוששים מפניהן. ולפעמים, רודפים אחריהן רק בשביל לחשוף בפני קהל המצביעים פן קליל יותר. אחרי הכל, זמן המסך הזה שווה לא מעט. גם אם זה אומר שצריך לחטוף איזו עקיצה מליאור שליין.
הכל עניין של טיימינג
קשה לשכוח מהופעתה של חברת הכנסת ציפי לבני ב"מצב האומה" לפני כשלושה חודשים - עם שלל העקיצות הבוטות שכיוונה לעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו, והתגובות הסוערות להן זכתה. אבל מתברר שעד הרגע שבו הובהר שמדינת ישראל הולכת לבחירות, אותה לבני סירבה להתארח בתוכנית.
"ניסו להביא אותה המון פעמים, אבל במשך שתי עונות היא מרחה אותם", סיפר ל-ynet גורם המעורה בפרטים. "ככה זה. מיד כשמתחילה תקופת הבחירות - הפוליטיקאים עומדים בתור. כשאין בחירות באופק - שיהיה בהצלחה עם זה". גם ליאור שליין, מגיש ועורך התוכנית (שבינתיים עברה לערוץ 10 ושינתה את שמה ל'גב האומה') מאשר כי מגיעות בקשות להתארח בתוכנית.
איך זה עובד בעצם? הפוליטיקאים שמגיעים להתארח בתוכנית עושים שיעורי בית - הם יודעים מראש על אילו נושאים יישאלו, ומגייסים כותבים למשימה. כשראש הממשלה בנימין נתניהו התארח ב"מצב האומה" בשנה שעברה, גויסו חנוך דאום וקובי אריאלי למשימה. "היו תנאים לאירוח של נתניהו", סיפרה עובדת לשעבר. "מכיסא מרופד כי כאב לו הגב, ועד לכך שהוגבלנו לשתי בדיחות בלבד על שרה נתניהו".
לפני כשנתיים נתניהו התארח גם ב"ארץ נהדרת" של קשת, וגם שם הטקסטים נכתבו מראש - אך בתוכנית הזו מדובר במקרה נדיר, ומעיד על כך העורך מולי שגב, שסולד מאירוח פוליטיקאים בתוכנית. "אנחנו עושים את זה לעתים מאוד נדירות, אז קשה להגיד שיש כאן דפוס שאנשי ציבור מבקשים לבוא".
הפוליטיקאים פונים אליכם בטענות, מענות או בקשות בתקופת בחירות?
"הפוליטיקאים מספיק חכמים ומנוסים כדי לדעת שזה לא יעזור ואין טעם לפנות אלינו. יכול להיות שהם פונים לבכירים ב'קשת', אבל אלינו זה לא מגיע כי זה מקום שנותן לנו גיבוי וחופש מלא. בתיאוריה זה תנאי בסיסי לסאטירה ובכלל לעיתונות, אבל בפועל זה מאוד נדיר שנותנים לך חופש פעולה כזה".
הבנט החדש פחות טוב ליהודים?
אחת הדוגמאות הבולטות לחוסר שביעות רצון של פוליטיקאי מהתוצר בתוכנית סאטירה היא המקרה של יו"ר הבית היהודי ושר הכלכלה נפתלי בנט, והחיקוי שלו, בביצועו של ערן זרחוביץ'. בנט, שידוע כחובב סרטונים משעשעים ברשת, הקפיד לשתף בעבר בעמוד הפייסבוק שלו את החיקוי הקודם, זה שעשה טל פרידמן. את החיקוי של זרחוביץ', מספרים גורמים ב"ארץ נהדרת", הוא כמעט ולא משתף.
"אני חושב שזו הפעם הראשונה שמישהו הבין שהחיקוי לא עושה לו טוב", מספר חבר בקאסט. "זרחוביץ' נגע בבטן הרכה שלו, וזה עושה לו שירות לא טוב". בנט לא יצר קשר עם זרחוביץ', וב"ארץ נהדרת" מרוצים. "השחקנים ילדים גדולים ומבינים לבד שיצירת קשר עם הפוליטיקאי זה לא כל כך לעניין, בטח לא בתקופת בחירות", אומר שגב.
בעידן שבו המציאות כותבת את הסאטירה בעצמה - עם הסרטונים המשעשעים וההתנגחויות ברשתות החברתיות - נדמה שישנה היחלשות בהשפעת התוכניות, שהיו פעם מדורת השבט. "אנחנו קול אחד", אומר שגב, "ובעידן הנוכחי, שבו יש פייסבוק וטוויטר והפוליטיקאים מעלים מערכונים מצחיקים, אנחנו בסך הכל קול אחד בים של קולות. זה לא כמו שהיה לפני עשר שנים, שהיה רק מקום אחד שעושה סאטירה. אין לנו אשליות שמה שאנחנו עושים משפיע על מישהו, וזאת גם לא המטרה. המטרה היא לפרוק את מה שאנחנו חושבים ולהביע את מה שאנחנו רואים, ובמיוחד בתקופת בחירות - לקרוע את המסכות שהפוליטיקאים כל כך משקיעים בלעצב וללבוש אותן".
עם זאת, מקורב למערכת הפוליטית טוען כי החיקויים ב"ארץ נהדרת" עוזרים לפוליטיקאים לצבור כוח. "עוד לא נולד הבן אדם שיכול לטעון שחיקוי בארץ לא עוזר. אפילו החיקוי של ליברמן עוזר לו, כי המצביעים שלו אוהבים כוח - וזה מה שהדמות מקרינה. הופעות ב'גב האומה' דווקא כן יכולות להזיק, כמו שראינו במקרה של ציפי לבני".
"מתחת לכל בדיחה יש עמדה"
תוכניות הסאטירה בדרך כלל מבקרות את השלטון, וכשזה שייך כבר יותר משש שנים לצד הימני של המפה הפוליטית - הן נתפסות כשמאלניות. "האם אנחנו נוקטים עמדה? הרי זאת התוכנית - להביע עמדות", אומר שליין, "אמנם בהומור, אבל להביע עמדות. בחירת הנושאים, השאלות שלי, התשובות של חבריי לפאנל, השאלות לפוליטיקאים שמתארחים בתכנית - מתחת לכל בדיחה יש עמדה. היא לא מסתתרת. האיזון נובע מכך שאורנה, עינב, גורי, אני והאורחים בתכנית - אנחנו אנשים שונים, עם דעות שונות.
"אנחנו גם משתדלים לנסח אמירות מעבר לשאלות הבינאריות כמו כן או לא ביבי, כן או לא בוז'י. בתכניות האחרונות, למשל, עסקנו בין השאר בשאלה מאיפה כחלון ולפיד יביאו את הכסף לכל הבטחות הבחירות שלהם. למה התקשורת עוסקת יותר בסיפורים הצבעוניים על שרה מאשר בניתוח עמוק של כישלונות הממשלה. בבחירה של הרצוג מצידו, ושל נתניהו מצידו, לנהל קמפיין על ציונות ועל מדינה יהודית, 67 שנה אחרי שנגמרה מלחמת העצמאות.
"אין לנו, כתוכנית, כוונה להשפיע על מי ינצח בבחירות. אם כבר, נשמח להשפיע בקידום סדר יום ותהליכי קבלת החלטות ענייניים ורציונליים. אבל האמת היא שבים האינסופי של תוכניות, ערוצי תקשורת ורשתות חברתיות - היכולת של תוכנית להשפיע קטנה. ויש שיגידו - טוב שכך".
גם שגב מציין כי בסיסה של הסאטירה הוא הבעת עמדה. "ברור שיש לנו השקפת עולם, לא קשה להבחין שאנחנו בעד ישראל ליברלית פתוחה ושואפת לשלום. אבל אנחנו ממש לא מחויבים לאף מפלגה ולאף מועמד, וכולם חוטפים אצלנו בנקודות התורפה הכואבות. אנחנו לא עושים הנחות לאף אחד. סאטירה צריכה לאתגר את אלה ששולטים במוקדי הכוח, ובשנים האחרונות זה הימין וגם הימין הקיצוני, וטבעי שנתייחס יותר אליהם. בשנים קודמות היו אנשים יותר מהמרכז, כמו אולמרט ועמיר פרץ, והם לא קיבלו הנחות על המחדלים והשחיתויות".
בשבועות האחרונים קמה סאטירה נוספת - "הכל שפיט", שמשודרת בערוץ הראשון והוצגה כתשובה הימנית לתוכניות הסאטירה האחרות. אבל אודי אידלסון, אחד מעורכי התוכן, טוען שמעולם לא הגדירו את התוכנית שלהם כימנית. "בגלל שחלק מהכותבים שלנו והעורכת הראשית שלנו (קרוליין גליק - ר.ב) ימנים מובהקים, והיא אפילו היתה מועמדת לשריון ברשימת הליכוד, משתמע שאנחנו ימנים. אבל אני לדוגמה חבר במרצ. אז אצלנו יש הכל, ככה שאנחנו לא נוקטים עמדה ואומרים הצביעו ל-X או ל-Y. אנחנו רוצים לגרום לאנשים לחשוב".
מנסים להדביק את הקצב
מאפיין בולט נוסף במערכת בחירות הוא ריבוי ההתרחשויות בקצב מהיר במיוחד - כזה שלעתים תוכניות הסאטירה לא מצליחות לעמוד בו. אפילו "ארץ נהדרת" עתירת התקציב מתקשה להתמודד עם המירוץ הזה לא פעם. "אנחנו מצלמים את התוכנית ביום שני, שזה כמעט שידור חי", מספר שגב, אבל את פרשת אלי אוחנה והצטרפותו למפלגת הבית היהודי של נפתלי בנט הם פספסו בכל זאת. "אלי אוחנה לא יכול היה להיכנס. דיווחו על ההצטרפות שלו ממש בשמונה בערב, ואנחנו כבר עולים בתשע וחצי. אז אם יש מרווח שאנחנו יכולים לפספס - זה זה".
הסרטון שעשה מושיק גלאמין על מעון ראש הממשלה, לעומת זאת, הספיק להפוך למערכון של הרגע האחרון. גלאמין פרסם את הסרטון בשעות הערב המאוחרות של יום ראשון, יממה לפני שידור התוכנית. שגב הקפיץ את הכותבים והכין את רועי בר נתן להיכנס לנעליו.
גם ב'גב האומה' משתדלים להיות מוכנים לכל תרחיש. "אנחנו מצלמים את התוכנית קרוב מאוד למועד שידורה" מספר שליין, "ואם קורה משהו ויש צורך - בינתיים במערכת הבחירות הנוכחית זה קרה פעם אחת - פותחים אולפן ומעדכנים. זה עולה להפקה כסף, אבל אנחנו סומכים על פאינה קירשנבאום שתחזיר לנו. ממה שמספרים, יש לה. הרצון להיות עם אצבע על הדופק, העיסוק התקשורתי והציבורי המוגבר בנושאים שעל סדר היום - הופכים את אנשי התוכנית, אלה שעל המסך ואלה שמאחורי הקלעים, למהירים, חדים ומשוכללים יותר".
הדרישה הזו לעמוד בקצב ההתרחשויות מובנת: גם אם מעמדה של הסאטירה נחלש, כוכבי התוכניות האלה הם עדיין השחקנים המרכזיים של התקופה הטעונה הזו - לצד אנשי החדשות, והפוליטיקאים עצמם. ומה קורה כשהם מתעצבנים? "יכול להיות שלא כל הפוליטיקאים אוהבים את כל מה שנאמר בתוכנית", מודה שליין, "אבל גם אנחנו לא אוהבים את כל מה שהם עושים, ככה שזה בסדר".