הציונים הכלכליים של נתניהו: נכשל בדיור, בבריאות וביוקר המחיה, הצליח בתעסוקה

נתניהו חזר לתפקיד ראש הממשלה בסוף חודש מרץ 2009, בעיצומו של המשבר הכלכלי הגלובלי, ושתי הממשלות שבראשן עמד מאז השלימו לכן כמעט שש שנים מלאות. ללא קשר למדיניותה הכלכלית של ממשלת נתניהו הראשונה המשק נחלץ מהמשבר במהירות גדולה מהצפוי, ואחרי הצמיחה השלילית שנרשמה ברבעון האחרון של 2008 וברבעון הראשון של 2009 הוא חזר לפסים של צמיחה חיובית.

כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה:

• ראשי הרשויות: נתניהו מפקיר את העובדים
• נתניהו בפייסבוק: עוסק בביטחון, נמלט מעוני
• המשק גולש למיתון? המדד ירד ב-0.9%
  

בסיכום שנתי צמח המשק בשנה הראשונה של ממשלת נתניהו ב-1.9%. צמיחה נמדדת תמיד באופן יחסי, ולכן נקודת המוצא הנמוכה גרמה לכך שבשנה הראשונה שלאחר המשבר (2010) נרשמה צמיחה גבוהה יחסית של 5.8%. אולם כבר בשנה שלאחריה התחיל שיעור הצמיחה במשק לרדת: 4.2% בשנת 2011 ו־3% בשנת 2012.

שיעור הצמיחה השנתי הממוצע באותן ארבע שנים התקשה להשיג את שיעור הצמיחה הממוצע שנרשם בארבע השנים שקדמו למשבר (5.2%), והסתכם רק ב־3.7%. גם בשנתיים הראשונות של ממשלת נתניהו השנייה נשמר פחות או יותר שיעור הצמיחה של 2012. ברבעון האחרון של 2014 נרשמה צמיחה של 7.2%, אך נתון זה אינו מפתיע בהתחשב בכך שברבעון שלפני כן התרחש מבצע צוק איתן והצמיחה עמדה על 0.6% בלבד (אמנון אטד).

בריאות: המערכת הציבורית נחלשה

ההוצאה הפרטית על בריאות זינקה ב-1.5 מיליארד בשנה

רמת ההשקעה הנמוכה יחסית אולי הופכת את מערכת הבריאות הציבורית בישראל לאחת היעילות בעולם - כל מי שמגיע לחדר המיון בבתי החולים בחורף הנוכחי יכול לפגוש את ההשלכות של היעילות הזו עם מיטות במסדרונות ובחדרי האוכל ועומסים שהגיעו עד ל־200% ויותר מהתפוסה בחלק מבתי החולים.

לחוסר ההשקעה הזה במערכת הבריאות הציבורית יש משמעות ישירה גם עבור הכיסים של הציבור. מאז 2009 שיעור המימון הפרטי מסך כל ההוצאה הלאומית לבריאות עלה בהתמדה, מ־37.7% ל־39.7%, שמגלמים הוצאה כוללת שגדלה בכ־1.5 מיליארד שקל בשנה. את הכסף הזה הציבור מוציא מכיסו על ביטוחי הבריאות למיניהם — השתתפות עצמית במימון תרופות וניתוחים פרטיים. הוא נאלץ לעשות זאת כי המערכת הציבורית לא נותנת לו מענה מספק (מיקי פלד). 

עומסים בבית החולים

נכשל ברוב הפרמטרים הכלכליים. נתניהו

יוקר המחיה: המחאות, הרפורמות והוועדות לא עזרו 

ההוצאה למשפחה זינקה, מדד מחירי המזון טיפס בכ־12%

בתקופתו של נתניהו, מ־2009 ועד ינואר 2015, עלה מדד מחירי המזון, כולל ירקות ופירות, בכ־12%. אולם רק חלק מהעלייה ניתן לתלות בעליית מחירי חומרי הגלם בעולם.

בעקבות מחאת קיץ 2011 הממשלה ניסתה להילחם בהתייקרות מוצרי המזון באמצעות הקמת ועדת קדמי שדנה בדרכים להגביר את התחרותיות בענף. הפרק בהמלצותיה שעוסק ביחסי ספק־קמעונאי נכנס בינואר לתוקף, אך אינו צפוי להביא לשינוי מהותי.

בשנה שעברה חלה ירידה במחירי המזון, שניתן לייחסה לתחרות העזה שמתחוללת בין רשתות השיווק. ובכל זאת, לפי הערכות בשוק, בחודשים הקרובים דווקא צפויות עליות מחירים נוספות לקראת כניסתו לתוקף במאי של הפרק בוועדת קדמי שמחייב שקיפות מחירים (מיקי פלד). 

(צילום: אבישג שאר-ישוב)

דיור: שפע של תוכניות ללא תוצאות

מחיר דירה ממוצעת עלה ב-41% והיקף המשכנתאות כמעט הוכפל 

תוכנית 0% מע"מ עוכבה בשל ויכוחים פוליטיים עד שלבסוף נגנזה על ידי ראש הממשלה; מחיר מטרה יצאה לדרך רק לפני כחודש; ותוכנית דירה להשכיר מתמהמהת.

שוק המשכנתאות לא חיכה גם הוא לתוכניות וסיסמאות ותיק ההלוואות לדיור שהעניקו הבנקים האמיר ונעמד בסוף שנת 2014 על 283 מיליארד שקל – זינוק של 86% מאז סוף 2008. במקביל גם סכום המשכנתא הממוצעת זינק ונעמד על למעלה מ-600 אלף שקל.

העלייה החדה בפעילות הביאה את הבנקים להיות תלויים מאי פעם בשוק הנדל"ן ובשנה האחרונה המפקח על הבנקים הגדיר את המשכנתאות כסיכון הגדול ליציבות המערכת הבנקאית. אפילו 2014 לבדה, השנה בה פרסם לפיד את התוכניות הגרנדיוזיות שלו וקרא לצעירים לחכות עם רכישת הדירה, הסתכמה לבסוף בשימור שיא המשכנתאות שנרשם ב־2013 (תומר ורון ודותן לוי).

ביטחון: אין זכר לדרישות התייעלות

תקציב הביטחון המשיך לתפוח: קיבל תוספת של 8.5 מיליארד שקל ב־2014

אם צמצום הוצאות הביטחון היה חשוב לנתניהו כמו שהוא טרח להציג בקדנציה, הוא היה דורש מהמערכת להתייעל, מה שלא עשה. בפועל ההחלטות שהתקבלו בכהונתו היו חסרות כל היגיון כלכלי. כך למשל, התוספת ב־2015 שהיתה אמורה לעמוד על 4.3 מיליארד שקל ו־8.5 מיליארד השקלים שהתקבלו ב־2014 היו הדרך של נתניהו לרצות את בן בריתו המרכזי בליכוד שר הביטחון משה יעלון ולהחליש את שר האוצר, יריבו ממפלגת יש עתיד יאיר לפיד.

אמנם נתניהו יזם את הקמת ועדת לוקר, שהיתה אמורה לקבוע את תקציב הביטחון, ב־2014, אחרי שש שנים רוויות מאבקים בין המשרדים שבהן הוא הכריע בסופו של דבר בכל פעם מחדש. אך גורמים בממשלה מציינים כי היא לא צפויה לקבל החלטות מהותיות ולכן לא תפתור את הבעיה.

המלצות ועדת ברודט, שניסתה לקבוע את תקציב הביטחון לשנים 2008–2017 ודרשה התייעלות של 30 מיליארד שקל עם תוספת של 46 מיליארד שקל, לא קוימו בסופו של דבר (עמרי מילמן).

תעסוקה ורווחה: הצלחה בתעסוקה, נפילה ברווחה

דווקא בתחום הרווחה אמורה להיות עדנה בתקופת שלטונו של בנימין נתניהו. מדד ג'יני, המודד את פערי ההכנסות במשק, ירד ב־6.6% בשנים 2013–2009, ולדברי אנשי משרד האוצר, זו תוצאה בין השאר של כניסה לשוק העבודה של משפחות שעד 2003, בכהונתו של נתניהו כשר אוצר, הסתמכו על קצבאות ביטוח לאומי שקוצצו אז דרמטית. 

בין שזו הסיבה לסגירת הפערים ובין שלא, מערכת הרווחה בישראל לא נראית טוב בשל העומס האדיר על הלשכות וההסתמכות ההולכת וגדלה על עמותות ופילנתרופים כדי להמשיך ולהחזיק את הציבור העני עם הראש מעל המים.