בחצי קלאץ': העונה המדשדשת של עומרי כספי
פגרת האולסטאר הארוכה היא הזדמנות מצויינת לעשות סיכום ביניים לעונה של הפורוורד הישראלי ב-NBA. איך השפיעו עליו חילופי המאמנים, מה קורה כשהוא פותח בחמישייה ובאיזה פרמטר הוא רושם את השנה הגרועה בקריירה?
בלי לפחד, ובלי לתת אובר-רספקט לטובים או מוכשרים ממנו (והיו כאלה, ויש כאלה עדיין, ויהיו כאלה בעתיד) ביסס הפורוורד הישראלי את מעמדו עם המוטו בעל צמד המילים שלא הרבה ספורטאים מקומיים מכירים או אוהבים אבל אצל כספי הפך לדרך חיים: עבודה קשה.
אבל לצד הרצון להכתיר את כספי לשגריר קבע שלנו בכבישים המהירים של סקרמנטו (שעומדת, אגב, העונה על מאזן 34:18), יחד עם תהילת העולם עולות גם הציפיות ובהתאם אליהן גם הסטנדרט שהשחקן הציב בעצמו - לעצמו. בתרגום חופשי לעברית, עכשיו הוא גם מגלה איך זה לעמוד בפני ביקורות.
קבלו סיכום ביניים עם ציוני מחצית על העונה הנוכחית של כספי. כדי להבין אם אנחנו לוקים באשליה אופטית או שמשהו באמת קצת מקרטע במכונה של הפורוורד.
גם לקבוצה יש חלק
ארבע קבוצות החליף כספי בשש עונות ב-NBA, שלוש אם מחשיבים את סקרמנטו (שבה היה וחזר). זו הפעם הראשונה שהוא נאלץ להיות חלק מספינה כל-כך לא יציבה, ומבט על המספרים של כספי מראה שזה כנראה משפיע עליו. ג'ורג' קארל, הפונקציה המקצועית החדשה שלו, הוא למעשה המאמן השלישי של מספר 18 בלבן בתוך פחות מארבעה חודשים.
בדרך הקשה כספי למד שהוא צריך את מה שהרבה שחקנים במעמדו ומסוגו צריכים: מאמן נאמן שיאמין בך וילך איתך, רצוי אחד כזה לאורך זמן. פילוח הדקות והצ'אנסים של כספי במהלך החודשים
הכי פחות דקות, כמעט
ואם מוציאים מטווח המשוואה את העונה הרעה בקליבלנד (שבה שותף ל-43 משחקים בלבד) - זו גם העונה הכי מאכזבת של כספי באלמנט הזה. אם כספי של אולסטאר הרוקיז היה זוכה ל-25 דקות למשחק ויורד בהמשך לסביבות ה-20, העונה הוא כבר עומד על 17. אפילו בעונה הקודמת הפושרת ביוסטון הוא קיבל יותר קרדיט.
נחלש עם הזמן
וזה לא שכספי כבר לא מתורגל ברכבת הרים אחת או שניים במסע האמריקאי שלו. בעונת 2011/12 הוא היה הקלף האהוב של המאמן דאז, ביירון סקוט. הישראלי פתח בחמישייה ביותר מ-30 משחקים, עד שאיבד את המשבצת שלו ברוטציה לאלונזו ג'י. עונה לאחר מכן הוא עבר ניתוח בתוספתן שהשבית אותו, ובטקסס - כשכבר היה נראה שהוא על דרך המלך - קיבל ברקס בדיוק במאני-טיים ולא שותף במשך כל משחקי הפלייאוף.
הילד הצעיר שעשה את דריסת הרגל שלו בארה"ב עם הופעת בכורה של 15 נקודות ב-19 דקות, למד שבליגה שבה הכל נראה קל שום דבר לא יבוא לו בקלות, ושכדי לזכות בנתחי דקות משמעותיים הוא יצטרך להראות מקסימום יכולת במינימום זמן. וגם זה לא מבטיח כלום.
ממוצע הנקודות של הכספי השנה עומד על 7.1 (קרוב לממוצע הקריירה שלו שעומד על 7.7), ומצד שני כשבוחנים את התפוקה שלו מדי חודש, אפשר להבחין בכך שדעך ככל שעבר הזמן במהלך החלק הראשון של העונה הצולעת שלו. אם בחודש נובמבר הוא עמד על 8.7 נקודות בממוצע למשחק, בדצמבר הוא כבר ירד ל-6.5, בינואר ל-5.6 ובפברואר נתקע על 5.5.
מעדיף לפתוח, ממעט לפתוח
ב-38 משחקים שותף כספי העונה בסקרמנטו. רק בארבעה מתוכם הוא פתח, אבל כשזה קורה מדובר בשחקן אחר. זה לא קשור רק לדקות - גם בפרמטרים האחרים כספי משתפר כשהוא מקבל את הקרדיט בחמישייה. הוא קולע יותר (11.3 נקודות לעומת 6.6 במשחקים שבהם עולה מהספסל) ונותן מדד פלוס-מינוס משודרג (פלוס 1 מול מינוס 3).
את המאמנים שלו עד עכשיו, בכל אופן, זה לא שכנע, והם העדיפו להוציא את הרכבת מהתחנה בלעדיו (ולא תמיד לזכור להעלות אותו עליה אחר-כך). זה רק מדגם מייצג, אגב, של סיפורו של כספי מעבר לים בחלוף השנים: מתוך 365 משחקים בקריירת ה-NBA שלו, רק ב-100 מתוכם הוא עלה בחמישייה.
הידית מבחוץ מזייפת
כדי לתת לכל זה עוד קצת אחיזה במציאות, אפשר פשוט להסתכל על העמודה שכספי הרבה להצטיין בה במהלך שנותיו ב-NBA - הקליעה מחוץ לקשת - ולזהות אפילו בה נסיגה, חריקה שילוב של השניים. הנשק שקנה לו שם ואהבה של מאמנים יצא לו קצת מאיפוס, ובכל מה שקשור לאחוזי דיוק משלוש זו עונתו הגרועה ביותר בארה"ב עד כה.
הוא לא רק זורק הרבה פחות אלא גם קולע הרבה פחות, והעונה הנוכחית היא הראשונה שבה הוא יורד מ-30 אחוז. לצורך השוואה, בשנתיים הראשונות שלו הוא עמד סביב 37 אחוז; בשנה שעברה על 34 אחוז ובחצי העונה הנוכחית הוא כבר צנח ל-22 בלבד.
פרולוג
אבל לא הכל שחור. פשוט כי כספי מחפה על חוסר סנכרון של המערכות משלוש עם אחוזי שיא בקריירה מהעונשין (74.5) ובאחוזים כלליים מהשדה (50). זה מתחבר היטב עם הטייפ-קאסט הנצחי שלו: לא סופרסטאר שעושה משהו אחד מצוין, כן שחקן שעושה קצת מכל דבר והכל כמו שצריך.
לא קלעי שלוש אבוסולטי אבל תמיד אחד שידפוק את השלשה הנכונה בזמן, לא מכונת ריבאונדים על אוטומט אבל תמיד זה שיעשה את הדברים הקטנים. וכמובן, לא שחקן שניחן ביכולת מסירה
"על עיוור" - א-לה שאראס - אבל בטיימינג הנכון ידע למצוא את השחקן הנכון.
בדיוק בגלל זה ממש לא צריך להקל ראש בקילומטרז' ה-NBA של השחקן הישראלי הכי אמריקאי שיש. לא עד עכשיו, לא גם עכשיו. לנוכח קווי העלילה המבאסים של גל מקל באותה גלקסיה, מה שכספי עושה בקדנציה הארוכה שלו בליגה הטובה בעולם עוד ייכתב בספרים, ועם כל שנה שעוברת המקום שלו בהם רק גדל.
כדי לדהור מחדש על הסוס כמו לפני שש עונות, כל מה שעמרי כספי יצטרך לעשות הוא לחזור להיות עומרי כספי. כל השאר פשוט יסתדר מעצמו.
לפנייה לכתב/ת 
