שופטת למיסטיקנית: לא חזית את החֶרפָּה?

עתידנית שנחקרה בחשד לעבירות מס תבעה את רשות המסים על לשון הרע. השופטת לימור ביבי ממן לא החמיצה את האירוניה ודחתה אותה

עו"ד גיא אבידןפורסם: 21.02.15 , 19:57

בעלת עסק לאסטרולוגיה ומיסטיקה נחקרה בחשד לעבירות מס ושוחררה בתנאים מגבילים. מיד לאחר מכן פרסמה רשות המסים באתר שלה הודעה בדבר פרטי הפרשה ואף הפיצה אותה לעיתונות. האישה הזדעקה ותבעה פיצויים בטענה שמדובר בלשון הרע, אבל בית משפט השלום בהרצליה דחה אותה וקבע: הפרסום חוקי וחסין מפני תביעות.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

השופטת לימור ביבי-ממן הוכיחה חוש הומור בריא וציינה שהמיסטיקנית עצמה חזתה, לטענתה, את מלוא ההרס והחרפה שתביא עליה הפרשה, ועל כן הייתה יכולה מלכתחילה לפנות לבית המשפט בבקשה למנוע את הפרסום.

תביעה

של מי הקלפים? אסטרולוגית נתבעה והפסידה

עו"ד דורון תמיר

דווקא את זה היא לא צפתה: אסטרולוגית קנתה קלפים מאמנית, אבל חרף התחייבותה, היא השתמשה בהם בלי לתת לקרדיט. זה יעלה לה 55 אלף שקל

של מי הקלפים? אסטרולוגית נתבעה והפסידה

התובעת - המציגה את עצמה עתידנית, מיסטיקנית ואסטרולוגית - נחקרה ב-2012 בחשד להעלמות מס בהיקף של מאות אלפי שקלים. בעקבות ממצאי החקירה הוגשה על ידי רשות המסים בקשה להורות על מעצרה. היא הובאה לדיון בבית משפט השלום בתל אביב, ושם הוסכם כי היא תשוחרר בתנאים מגבילים.

האישה לא ביקשה צו איסור פרסום על הפרשה, ולאחר שהדיון הסתיים פרסמה דוברות רשות המסים הודעה באתר האינטרנט שלה, ובה תוארו החקירה ופרטי החשדות נגדה. כשגילתה על הפרסום הגישה המיסטיקנית תביעה נגד רשות המסים לפיצויים בגין פרסומים אסורים בניגוד לחוק איסור לשון הרע.

לטענתה הדברים פורסמו שעה אחרי שהייתה בבית המשפט, וכבר כשהגיעה הביתה, רשת האינטרנט הייתה מלאה בכתבות. היא הוסיפה שמונתה לה עורכת דין צעירה שאינה בקיאה בתחום המסים, ולכן לא עתרה לצו איסור פרסום.

לדבריה, מדובר בפרסום שקרי, כיוון שהמדינה לא הצליחה להוכיח את החשדות, והדבר הוביל אותה למצב נפשי קשה.

המדינה ביקשה בתגובה לסלק את התביעה על הסף בטענה שדיונים פומביים הנערכים בבתי המשפט הם "פרסומים מותרים". היא הדגישה שהפרסום היווה חזרה כמעט מדויקת של הדברים שנכתבו בהחלטת בית המשפט, ולפיכך הם חסינים מתביעה בהתאם לחוק איסור לשון הרע.

השופטת ביבי-ממן קיבלה את בקשת המדינה ודחתה את התביעה על הסף. היא קבעה שהפרסום חוקי וחסין מפני תביעות. השופטת הבהירה כי ככלל, הדיונים בבתי המשפט הם פומביים, אלא אם ניתן בעניינם צו איסור פרסום.

השופטת דחתה את טענות התובעת בנוגע לסיבות לכך שלא פנתה לבית המשפט, וציינה כי הייתה מיוצגת. השופטת הבהירה כי גם אם התובעת סבורה שנעשה לה עוול – זה לא מספיק, כיוון שיש להוכיח כי הפגיעה נעשתה בניגוד לחוק.