מלחמת התשה באוברדראפט: "אנחנו חנוקים"

הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שפורסמו אתמול (ה') חשפו את עומק המצוקה הכלכלית של משקי הבית בישראל. על פי סקר שערכה הלמ"ס, 54% - יותר ממחצית מהישראלים - היו במצב של אוברדראפט מחשבונם למשך חודש אחד לפחות במהלך שנת 2013.

עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet

אסתי (37) ואמיר (40) אמסלם מכפר סבא, הורים לתינוק בן שבועיים, מתגוררים בשכירות ומשלמים 3,700 שקל לדירת שלושה חדרים, בה הם מתגוררים זה שנה וחצי. הוא שכיר בחברת אלקטרוניקה גדולה וגם שותף בעסק לניהול ואחזקת מבנים והיא מפיקת אירועים עצמאית, כרגע בחופשת לידה. ההכנסה החודשית המשותפת שלהם היא כ-17-16 אלף שקל, לפעמים מעט יותר.

עד לפני כשנה הם היו מוציאים כל חודש כ-19 אלף שקל, אבל בשנה האחרונה, במשותף עם עמותת "פעמונים" (ארגון חברתי המסייע לבניית חוסן כלכלי), נכנסה המשפחה לתהליך צמצום לאחר שהגיעה לחובות של 100 אלף שקל, שהיו מורכבים ממינוס בבנק של כ-40 אלף שקל, ועוד חובות נוספים מהלוואות, תיקים ישנים בהוצאה לפועל על חשבונות שונים וכרטיסי אשראי בנקאיים וחוץ בנקאיים.

אסתי ואמיר אמסלם. איך הגענו ל-100 אלף שקל?

( )

את מרבית ההלוואות הם נטלו כשעוד חיו רווקים. כזוג נשוי הם לקחו הלוואה נוספת בסך כ-25 אלף שקל כדי לכסות את המינוס, אלא שהיא הובילה להעמקת המינוס. "כשעשו לנו שיקוף של המצב ושל הסכומים נכנסתי לשוק", אומרת אסתי. "ולא האמנתי שהכול מצטבר לסכום של 100 אלף שקל. לפני התהליך עם פעמונים היה לנו גירעון חודשי של כ-3,000 אלף שקל, אבל מאז הורדנו את ההוצאות ל-14-13 אלף שקל וכרגע אנחנו מצליחים לחסוך משהו כמו 2,200 שקל בחודש".

תוך שנה צמצמו בני הזוג את האוברדרפט ל-30 אלף שקל, בין היתר באמצעות מעבר לבנק אחר שנתן להם הלוואה שכיסתה הלוואות הקודמות (שנלקחו מבנק אחר בריבית גבוהה של פריים פלוס 7%).

ההוצאות, למעט שכר דירה, מורכבות מחשבונות חשמל, מים וארנונה, מזון (עד לפני שנה היו מוציאים 3,000 שקל כל חודש וכעת 1,800 שקל בחודש), ביטוחים, רכב, ביגוד והוצאות בריאות. בין השאר הם ויתרו על כבלים, צמצום משמעותי של אכילה מסעדות ושימוש בקופונים. בגדים היא קונה בהזמנות מחו"ל או באאוטלטים, ללא מותגים, מה שהוזיל את המחירים משמעותית.

"עשיתי סקר מחירים מטורף ואת העגלה והמנשא לתינוק קנינו ב-4,500 שקל", מוסיפה אסתי. "עניינה אותנו הבטיחות ולא הטרנד או המותג. את בגדיו הראשונים קניתי באתרי אינטרנט בחו"ל בגרושים: שלוש חליפות כותנה מלאה ב-70 שקל. בארץ הן היו עולות 150. תיק החתלה, שבארץ עלה 300 שקל, קניתי באינטרנט מחנות חו"ל ב-20 דולר.

"בהתחלה היה לי קשה לצמצם בהוצאות, כי הרגשתי שלפני כן אני חופשייה ועכשיו מוגבלת, ושעל כל מוצר אני צריכה לחשוב פעמיים, כולל מוצרים בסיסיים במכולת. אבל תמיד שווה לבדוק, ואם משהו נראה לי יקר, לא אקנה אותו באוטומט".

ביום שבו ציינו בישראל את יום המשפחה, סיפקו נתוני הלמ"ס וממצאי סקר חדש תמונת מצב מטרידה על המשפחה הישראלית. על פי סקר שערך מכון המחקר של רפי סמית, עבור מכון אדלר, ההורים הישראלים חוששים להרחיב את המשפחה בגלל המצב הכלכלי, שהפך לשיקול בעל חשיבות רבה יותר - 44% מההורים היו מוותרים על ילד נוסף עקב המצב הכלכלי. עוד עולה מהסקר, שנערך בקרב 400 נשאלים, כי ב- 45% מהמשפחות הישראליות שקל אחד ההורים שלא לחזור מחופשת לידה לשוק העבודה עקב העלויות הגבוהות של המסגרות השונות לילדים עד גיל 3.

לדברי מנכ"לית מכון אדלר, אסנת הראל, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וממצאי הסקר חייבים להדליק נורה אדומה להורים קודם כל, אך גם לקובעי המדיניות בישראל. "לצערי", אומרת הראל, "המצב כיום הוא שההורים טרודים בגין קושי כלכלי או הישרדותי, עובדים ונעדרים מהבית למשך ימים ארוכים והילדים נמצאים רוב הזמן תחת השגחה של זרים, והמדינה מדירה עצמה מהאחריות לאפשר למשפחה להתנהל כראוי".

לא מרימים את הראש

גם הם מסתייעים בעמותת "פעמונים", אבל לפני פנייתם אליה הם היו באוברדראפט של 17-16 אלף שקל. כעת עומד המינוס שלהם על 4,000 שקל בלבד.

בשנים האחרונות לקחו בני הזוג ארבע הלוואות מהבנק כדי לסגור את האוברדראפט. שלוש הראשונות היו על סך 20 אלף שקל כל אחת והרביעית 55 אלף שקל (סך הכול 110 אלף שקל). "עם ההלוואה הראשונה סגרנו קצת את האוברדראפט", אומר אמיר, "אבל אז נהייה לי מינוס והלכתי לאיבוד. אז לקחתי עוד 20 אלף שקל. אחרי כמה חודשים, לאחר שהחזרתי את ההלוואה, נזקקתי שוב לכסף. וכן הלאה. בסוף סגרנו לשרה את החשבון, ויתרנו על כרטיסי אשראי ועל צ'קים. על ההלוואה הזו אני משלם 13% ריבית. זה יוצא שאני צריך להחזיר לבנק כ-20 אלף שקל עד סיומה בתום חמש שנים".

( )

- אמיר, מה הכניס אתכם לאוברדראפט?

"שכר דירה, פעוטון, אוכל, חשבונות מכונית. אז הוצאנו את הבת מהפעוטון וגיסתי שמרה עליה. שילמנו לה 700 שקל בחודש. עכשיו הבת בגן עירייה. על הבן הקטן שמרה חמותי ושילמנו לה 1,000 שקל כדי לחסוך. בסוף הכנסנו אותו לפעוטון של משרד הכלכלה שעולה 800 שקל בחודש. על קניות של מזון היינו משלמים 3,000 שקל בחודש וירדנו ל-1,800 שקל. בתקופות הקשות לא היינו קונים ביגוד לילדים אלא מקבלים משפחה וחברים".

- עכשיו המשכורות מכסות את ההוצאות הבסיסיות?

"עשיתי בזמנו עבודות פרטיות במכונאות רכב. ניסיתי למצוא עבודה גם בשטיפת מדרגות ולא מצאתי כי זו עבודה בשעות שמתאימות לסטודנטים".

- יש לכם עזרה מההורים?

"אין להם אפשרות. אנחנו עוזרים להם".

- אמיר, איך הצמצום שלקחתם על עצמכם משפיע על הילדים?

"מצרכים בסיסיים - מטרנות, טיטולים, מוצצים ובקבוקים –לא חסכנו מהם. אבל לא הוצאנו אותם לטיולים. בחגים, במקום לקחת את הילדים ללונה פארק או למקומות בתשלום, אנחנו לוקחים אותם למקומות שהכניסה אליהם היא בחינם".

- תהיה לכם דירה בעשור הקרוב?

"זה אפילו לא בתוכנית. לא נצליח להגיע להון עצמי. אנחנו מנהלים חיים פשוטים, לא הולכים למסעדות, ובמה שניתן לחסוך אנחנו חוסכים, וזה עדיין קשה כי הוצאות המחייה מאוד גבוהות. אתה מרגיש חנוק מתחת למים ולא מרים את הראש. אומרים שלדור הקודם היה יותר טוב, אבל זה כי עלויות המחיה היו אחרות. המצרכים היו זולים יותר. על דלק שילמו אז 3 שקלים לליטר ולא 7 שקלים. המשכורות עלו מאז אותם ימים, אבל לא באותו היחס לשיעור עליית יוקר המחייה. עד שאתה מקבל העלאה של 1,000 שקל למשכורת עוברות כמה שנים טובות' ובינתיים החלב, הדלק והטיטולים מתייקרים".

לדברי אוריאל לדרברג, מנכ"ל עמותת פעמונים, "לרבות מהמשפחות שמגיעות אלינו יש חובות שהן מתקשות להחזיר, לעתים בהיקף של 50% מההכנסה הפנויה, וכתוצאה מכך הן לא מסוגלות להתקיים באופן יומיומי. הן לא מבינות שהלוואות זו התחייבות. לרגע אחד כשהכסף נכנס לחשבון, המינוס שהפריע להם כל הזמן איננו. אבל אם לקיחת ההלוואה לא מלווה בצמצום הוצאות או הגדלת ההכנסות, זו לא תהיה הלוואה חד-פעמית, אלא כניסה למעגל של חובות".