המירוץ למיליון: ייעוץ זוגי לגל וליאל
אחרי ההדחה של אלכסה ורז, החצים עוברים לגל וליאל שעמידתם על השטיח מסמלת במשהו את עמידתם העתידית מתחת לחופה. כי על מה נשאר לדבר כשהמשימות בשני הפרקים האחרונים לא היו עוברות בת מצווש במודיעין?
לפני הכל, כמה חובות קטנים מהפרק הקודם, ובקטנים אני מתכוונת לענקיים: קודם כל, ריקוד צ'ולות קטן ומסורתי לכבוד הפרידה מאלכסה ורז, שהחזירו את התג והאקדח והלכו הביתה. חבל שהם לא החזירו גם את הכסף על כל הכוסות הממוחזרות שהם הפילו לוובה ואלה בעוד אחת ממשימות קו העוני בקוסטה ריקה (בטעות, הבנתי, נגיד שבטעות, אבל לפחות תתנצלי כמו בת אדם ולא כמו בהמה? ולא, "נו נו, תמשיך, תמשיך" זאת לא התנצלות). ההפקה אפילו לא טרחה להעניש אותם קלות, אבל מה שלא עושה ההפקה עושה הקארמה. אלכסה ורז שיחררו אותנו מנוכחותם בסוף הפרק הקודם, ורשמו לזכותם את הפרידה הארוכה והדביקה ביותר של הפורמט מזוג מודח.
בפרקים הקודמים:
מתמודדים יקרים, תעזבו את וובה ואלה!
אני עדיין תוהה מה היה הצפי של העורכים בתחילת העונה לגבי רז ואלכסה. בסדר, ברור ששניהם יפים, מצודדים, יש להם כל מיני איברים פרופורציונאליים בצבעים הנכונים. אבל לאיזו משפחה משתייך הליהוק הזה? בהכירם את כל התפתחויות העונה של הנסיכים, האם ההפקה חשבה שנעוף עליהם כמו שהם עפו על עצמם, ואז הופתעה כשהצופים הגיבו לא טוב לפלסיבו? או שמלכתחילה העריכה נועדה להגחיך ולהבליט את הצדדים המאוסים שלהם כדי לסמן לנו במי למקד את חיצי העצבים? באמת שאין לי מושג. נחכה לגרסת הבמאי.
נעבור לפינת הייעוץ הזוגי השבועית שלנו, והפעם נעניק ייעוץ תומך, מנומק, אחראי ושקול לגל וליאל. ליאל, תזרקי אותו. כן, אני יודעת שכבר יש תאריך לחתונה אבל תשמעי לי, הטלוויזיה לא משקרת ושום פרט לא נעלם מעיני הצופה אחרי שהוא עבר דרך המלהק, התחקירן, הבמאי ועורך הווידאו. יכול להיות שבגלל הפרשי הגובה לדברים שגל אומר לוקח זמן להגיע אלייך, אולי הם גם משתבשים בדרך, מי יודע? אבל כמו שזה נראה מהספה, עדיף שלא תגיעו לחופה. יודעת מה? החיפזון הוא מן השטן. הנה, קחי 15 דקות לחשוב על זה לפני נקודת הסיום הבאה.
סתם. מי אני שאני אגיד לליאל, בחורה בלונדינית שאני בכלל לא מכירה, לוותר על הבחור שהיא אוהבת? לשחרר את הבחור שלא יודה שהוא אשם גם אם מבקר המדינה יקדיש לו דו"ח? להימלט מהגבר שלא יזהה את הצורך של בת הזוג שלו בתמיכה או בחיזוק גם אם מושיק גלאמין יצביע עבורו על הסדקים? זה שמבטיח לקרוע אותה אם הם לא יצליחו במשימה? שלא למד כלום מרצח רבין?
הסצנה על השטיח בסוף הפרק הקודם השאירה אותי עם פה פעור, אני מודה. כבר התרגלתי לעובדה שליאל מכילה את היהירות התובענית של גל ולא מבקשת לעצמה כמעט כלום, חוץ מהזכות לנשק את האדמה שרגליו דורכות עליה ולהתהלך בסחבות כלובשת קטיפה מבריקה, אבל בקוסטה ריקה ראיתי בפעם הראשונה איך היא לא מצליחה להדחיק את הכאב והוא מתחיל לזלוג החוצה.
אני לא חושבת שהיה צופה שה'וורדה רזיאל' הפנימית שלו לא צרחה על המסך כשגל לא הסכים לחבק את ליאל. עם כל האדישות שלי כלפיה כליהוק בריאליטי, זה היה רגע מעורר חמלה, וברור שמהצד קל להגיד שחוסר הרגישות שלו כבר אמור היה להדליק אצלה איזו שנדליר או שתיים, אבל מה לעשות שבזוגיות אנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו ראויים לו, אלא את מה שאנחנו מאמינים שאנחנו שווים.
אם נתעלם לרגע מהתוכן של הסצנה הזאת, היה בה אפילו משהו מרענן כשגל חרג מהקודים המוסכמים של הפורמט - על השטיח אתה מחויב לסלוח לבן הזוג שלך, להעריך את המאמצים שלו ולהושיט יד לשלום. גל לא נתן לאילוץ הסולחה
הפטרוני של רון שחר ("נראה לי שהיא צריכה עכשיו חיבוק") לדכא את הכעס הפרטי הנקודתי שלו, מוצדק או לא. מספת השופט שלי ציינתי לעצמי בפרק אתמול שגם ליאל נוהגת לנהום על גל ולנזוף בו, כמו במשימת צחצוח הנעליים, למשל, אז בלתי סביר ככל שזה יהיה, אולי עוד נשארו כמה היבטים של הזוגיות שלהם שאנחנו לא מכירים.
ומילה אחרונה לאנשים הנחמדים שחשבו על המשימות: הגיע הזמן לחזור משעת התה הארוכה והאפלה שלכם. המשימות בשני הפרקים האחרונים לא היו עוברים בת מצווש במודיעין. לרוץ ליד מישהו שהחזיק את השוורים שמשכו את העגלה שבתוכה ישבו שני מקומיים? חשבתי שזאת המשימה הכי משעממת בעולם עד שהצוותים התבקשו לרקוד בתוך בובות. מפעל הטקסטיל, אגב, היה מעניין לצפייה כמו המשחה שהתייבשה על הנעליים במשימה שהגיעה אחריה. הבוליביאנים אולי לא הסבירו פנים, או כמו שגולדה ואלה הגדירו את זה - "הם לא נחמדים", אבל משימת הצ'ולות צללה יותר מהר מהמחנה הציוני עם כחלון קשור לקרסול. אתם יכולים יותר.
בפרק הבא: מחפשים ישראלים ואז נפרדים ואז בוכים.
