זו ציונות: היח"צן של מדינת ישראל בספרד
בזמן שהאנטישמיות באירופה מרימה ראש, שחר לוי - איש תקשורת ויחסי ציבור המתגורר במדריד ועובד באחת מסוכנויות השחקנים הגדולות בספרד, עושה לילות כימים בשירות המדינה וקידום התיירות דרך כוכבים מקומיים שהוא מייצג. בראיון ל-ynet הוא מספר: "מתחילים להבין שאנחנו רק רוצים לחיות בשקט ולא במלחמות כמו שמוצג בתקשורת הספרדית העויינת"
נציגויות ישראל הרשמיות מסביב לעולם משקיעות מאמצים כבירים בשיפור תדמיתה של ישראל והצגתה כמדינה - נקרא לילד בשמו.. נורמלית. מדובר במשימה שכל העוסק בה יאמר לכם כי בחלקים רבים בעולם היא כמעט בלתי אפשרית. בימים שהאנטישמיות ברחבי אירופה מרימה ראש, זה קשה פי כמה.
את שחר לוי (35) המתגורר כבר שמונה שנים במדריד, זה לא מעניין. הוא, במסגרת עובדתו כאיש תקשורת ויחסי ציבור בסוכנות ענק לייצוג שחקני קולנוע וטלוויזיה ספרדיים, עושה ימים כלילות כדי לייצג ולהציג לא רק את הכוכבים שלו, אלא גם את ישראל בעולם.
הסוכנות בה עובד לוי, "Mesala Films" מתפקדת כבר כ-15 שנים כאחת הבולטות בתעשייה הספרדית. בזמן שאצלנו בעיקר לא מרימים את האף מעבר לאלמודובר ופנלופה קרוז, התעשייה הספרדית משגשגת, ועמה גם החשיפה של הכוכבים המקומיים בארצות הברית, בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה ועוד.
כחלק מעבודתו, מפיק לוי שערי מגזינים בשיתוף כוכביו ל"מרי קלייר", "קוסמופוליטן", מגזין הגברים הספרדי הנחשב "Icon" מקבוצת התקשורת של "El Pais" ועוד. וכשצריך לצלם את השחקנים והשחקניות, לא תאמינו באילו נופים לוי דואג שזה יקרה.
בוא נתחיל מהסוף, פחות או יותר. איך משכנעים שחקנים, שאין להם כל קשר לישראל או ליהדות, להצטלם כאן?
"בהתחלה זה כמעט בלתי אפשרי לשכנע אדם שלא היה בישראל להגיע לכאן. התדמית של ישראל בספרד פשוט איומה.התקשורת פה מוטה בצורה ברורה ופשוט מכעיסה. מתעסקים רק בקונפליקט הישראלי-פלסטיני ומציגים את הפלסטינים כקורבן תמידי. אני לא מתפלא שהספרדים מעדיפים לבקר במדינות אחרות לפני שהם מגיעים לארץ. אתה מדבר כאן עם אנשים ואין להם שמץ של מושג על מדינת ישראל. הם חושבים שאנחנו במלחמה מתמדת וחיים במדבר.
"בשנים האחרונות הקהל הספרדי נחשף לישראל אחרת. משרד התיירות מזמין לקונצרטים נחשבים. פסטיבל יוגה, מצעד הגאווה בתל אביב ואחרים, ואני משתדל להגיע עם הצוותים במקביל לאירועים חשובים שמתרחשים בארץ ולצלם באתרים הבולטים והיפים שיש לנו".
ואיך התגובות?
"זה פשוט מדהים איך אחרי כל ביקור הם פשוט מרגישים טיפשים שלא הגיעו לפני כן. הם לא מצפים לכלום מהנסיעה וחוזרים עם רושם אחר לגמרי על הישראלים, המדינה, התרבות והאוכל. הם מתחילים לדעתי להבין שאנחנו רק רוצים לחיות בשקט ולא מחרחרי מלחמה כמו שמוצג בתקשורת הספרדית העוינת".
מה הם עושים בארץ, לצד הצילומים?
"ההפקות שאני מארגן הן הפקות לייף סטייל. השחקן או השחקנית מצטלמים על רקע הנופים בארץ, ולצד זה אני מארגן להם סיורים בשיתוף משרד התיירות. אנחנו מבקרים איתם במוזיאונים, מקומות תיירותיים, מסעדות וחיי לילה".
להתחכך בלי חיכוכים
את דרכו בספרד החל לוי כאמור לפני שמונה שנים, כברמן באחד הברים האופנתיים של מדריד. "כל האנשים הכי משפיעים בתרבות הספרדית הגיעו לבלות שם", הוא מספר. "לאחר היכרות איתם, הציעו לי להגיע ולעבוד איתם בסוכנות בתור פקיד בהתחלה, ומכיוון שלמדתי תקשורת ויחסי ציבור התקדמתי שם במהירות".
זה קצת לא נעים לשאול, אבל למה צריך אותך שתעשה את העבודה עבור הנציגויות הישראליות הרשמיות? הרי זה חלק מהתפקידים של אותן נציגויות בעולם.
"אני לא יודע אם צריך בדיוק אותי. מה שאני יודע זה שאם לא יהיה איש תקשורת ויחסי ציבור שיישכנע אותם להגיע לארץ עם פרויקט מעניין - הם לא יגיעו. יש להם המון הצעות כאלה ממדינות אחרות והקשר האישי תמיד עוזר. משרד התיירות תומך תמיכה מלאה בכל הפרויקטים שאני מקדם, ואנצל את ההזדמנות להודות לשרה סלנסקי ממשרד התיירות בארץ ומנהלת משרד התיירות במדריד דולורס פרז.
"תמיד יש מקום לשיפור ולעוד פרויקטים, ולא תמיד יש תקציב. יש מקרים בהם משרד החוץ והתרבות תומך בחלק מהפרויקטים, השגרירות הישראלית במדריד מעודכנת בכל הפרויקטים שאני מקדם, וגם להם צריך לומר תודה על כך.
איך זה שאנחנו לא מכירים את תעשיית הבידור הספרדית בכלל?
"זה באמת חבל שבארץ מכירים רק את אלמודובר. יש עוד קולנוע אחר ונפלא. הכוכבים שמגיעים לישראל מוכרים בנוף הספרדי וחלקם בנוף האירופאי כולו. את יהודה לוי וגל גדות כנראה שלא מכירים בספרד, ואנחנו מדברים על שחקנים בסדר גודל הזה".
למה אתה עושה את זה? למה חשוב לך לקדם את ישראל בספרד?
"אני ישראלי גאה, ואוהב מאוד את הארץ. אחרי כל נסיעה עם צוות ואחרי שמקבלים את התגובות אתה מבין שהעבודה נעשתה, והעיקר שהם נהנו ויספרו לכולם על החוויה שהייתה להם בארץ. חוסר הידע בעולם לגבי ישראל פשוט מקומם. יש לנו מדינה נפלאה - עם כל הקושי שבה".
נתקלת בתגובות עוינות? גורמים שלא רצו לשמוע על ישראל בכלל?
"תמיד יש הרמת גבה וחשדנות כאשר אני מציג את הפרויקט. השאלות תמיד הן "לא מסוכן שם?", ,"מה יש שם?", וגם היו אנטי-ישראלים שאמרו שבגלל הפלסטינים הם לא מעוניינים לבקר בארץ".
ואלו דעות שאפשר לשנות, בעקבות ביקורים כאלה?
"לדעתי ככל שיותר אנשים יבקרו בארץ, יבינו יותר את המדינה, גם אם לא יסכימו כל כך פוליטית עם המתרחש כאן. קראתי ריאיון פעם עם ראובן אדלר והוא אמר שצריך לעשות בארץ סרט כמו 'ויקי כריסטינה ברצלונה' של וודי אלן בתל אביב ולקרוא לו 'עלמה נועה תל אביב'. האפקט של סרט כזה יהיה הרבה יותר מועיל מכמה שנות הסברה של משרד החוץ.
"אני מסכים עם כל מילה שלו. עוד פרט מעניין הוא שהשחקניות והשחקנים סופגים המון סובלנות במהלך הביקור. הם מגיעים ורואים את חיי הגייז בתל אביב, ערבים ויהודים ביפו ובירושלים. הם מבינים שעם כל הקונפליקט הזה - יש גם דברים אחרים בארץ. לא הכל שחור ולבן".
