מדינת חלם - מצלמות הנת"צים יאכפו דווקא מהירות

משרד התחבורה והמשרד לביטחון פנים מתכננים להציב בשנה הקרובה עשרות מצלמות אכיפה אלקטרוניות, שאמורות לתעד נהגים שנוסעים בניגוד לחוק בנתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים). אלא שלפי מידע המתפרסם כאן לראשונה, המצלמות האמורות לסייע בפינוי נת"צים במטרה לשפר את התחבורה הציבורית, ישמשו בעיקר לאכיפת עבירות מהירות. למעשה, כלל לא ברור אם המצלמות יוכלו לשמש לאכיפה בנת"צים.

נתיב תחבורה ציבורית - המצלמות יאכפו?(צילום: בן קלמר)

יש להזכיר כי השימוש במצלמות שיוצבו בנת"צים לצורך אכיפת עבירות מהירות אינו כלול בתכנון המקורי של משרד התחבורה. בתקציב המשרד לשנת 2015 נקבע במפורש כי המצלמות נועדו להוות חלק מ"פיילוט אכיפה של נסיעת כלי רכב לא מורשים בנתיבי תחבורה ציבורית... (ש)צפוי לספק מידע אשר יסייע לקידום האכיפה... באופן נרחב בכל צירי ההעדפה".

חשוב גם לציין ששרי התחבורה וביטחון הפנים הבהירו בעבר, בכמה הזדמנויות, כי מצלמות מהירות יוצבו רק במקומות שבהם יימצא קשר ברור בין נהיגה במהירות מופרזת ובין ריבוי תאונות חמורות. אולם, השיקול העומד מאחורי הפעלת המצלמות בנת"צים לאכיפת עבירות מהירות אינו בטיחותי, ומקורו בשיקולי יעילות ותפוקה של המשרד לביטחון פנים.

כל כלי רכב יצולם

השינוי בייעוד מצלמות הנת"צים אינו הבעיה היחידה או אף הגדולה ביותר בהחלטת הצבתן. שכן המשרד לביטחון פנים בחר לעשות שימוש במצלמות זהות לאלה המשמשות כיום לאכיפת עבירות מהירות ועבירות רמזור (מתוצרת חברת "גאטסו"), למרות שהן כלל אינן מתאימות לתיעוד נסיעה לא חוקית בנת"צים.

לדברי גורמים במשרד לביטחון פנים, על מנת להתאים את המצלמות לאכיפת עבירות בנת"צים ייקבע סף מהירות נמוך מהמותר על-פי חוק, כך שבפועל כל כלי רכב שיעבור בנת"צ יתועד על ידי המצלמות. בהמשך הליך האכיפה, שוטר יידרש לברור מכמות אדירה של צילומים את אלה שאכן מתעדים נסיעה לא חוקית בנת"צ.

הפתרון שנבחר על-ידי המשרד לביטחון פנים מגביל מראש את מספר הנת"צים שבהם אפשר יהיה להתקין את המצלמות. האכיפה תוכל להתבצע רק בנתיבים "ישרים" – נתיבים שהתנועה בהם אינה מאפשרת פנייה או עצירה בשולי הדרך. זאת, בזמן שרבים מהנת"צים – ובעיקר אלה שהוקמו בשטחי הערים הגדולות – מאפשרים פנייה ימינה.

גם טכנולוגיית הצילום של המצלמות בעייתית: בזמן שהמשטרה עצמה בחנה בשנים האחרונות שימוש במצלמות וידאו לאכיפת עבירות תנועה, במשרד לביטחון פנים בחרו לעשות שימוש במצלמות שמבוססות על טכנולוגיה מיושנת ומפיקות צילומים רגילים ("סטילס").

ומה יעשו בתי המשפט?

יתרה מזאת, התקן שנקבע לאמצעי אכיפה אלקטרוניים בישראל אינו מתאים לאכיפה של נסיעה בלתי חוקית בנת"צים. התקן מתייחס כיום לשתי עבירות תנועה בלבד: עבירה של חציית צומת באור אדום ועבירת מהירות מופרזת. כתוצאה מכך עשויים בתי משפט לתעבורה לפסול ראיות שיופקו באמצעות המצלמות.

ראוי גם לציין כי לפני שהחל השימוש המבצעי במצלמות המהירות בשנת 2012, ערכה משטרת ישראל ניסוי שנועד לבחון את התאמתן לתנאי האכיפה המקומיים. במסגרת הניסוי נבחנו יכולותיהן של המצלמות באכיפה של שתי עבירות בלבד –מהירות מופרזת וכניסה לצומת באור אדום. לא נעשה כל ניסיון לבחון אם המצלמות מתאימות לאכיפה של עבירות נוספות, ובהן נסיעה אסורה בנת"צים.

אמנם גם כעת מוגדרת הצבת המצלמות בנת"צים כ"פיילוט" של משרד התחבורה, אך בפועל ההצבה נועדה לשימוש מבצעי כבר מלכתחילה. על-פי התכנון, מספר המצלמות שיוצבו בנת"צים יגיע כבר בשנה הקרובה ל-20, כאשר מספר העמדות הפעילות – עמדות אשר ביניהן אפשר לנייד את מצלמות האכיפה – יהיה אף גבוה יותר.

גורמים במשרד לביטחון פנים אישרו כי המצלמות המיועדות להתקנה בנת"צים ישמשו לאכיפת עבירות מהירות. על-פי אותם גורמים, חלק מהמצלמות יתעדו במקביל עבירות מהירות ונסיעה בלתי חוקית בנת"צים, וחלק מהמצלמות ינוידו בין עמדות אכיפה, כך שיתעדו עבירות שונות בזמנים שונים – עבירות מהירות, רמזור ונסיעה אסורה בנת"צים.

תגובת המשרד לביטחון פנים: "המצלמות שיוצבו בנתיבי התחבורה הציבורית יאכפו אך ורק המצאות רכבים בנתיבי תחבורה אלה ולא ישמשו לאכיפת מהירות".

תגובת משרד התחבורה: "נושא מצלמות הנת"צים נמצא באחריות משרד התחבורה ואין לנו כל כוונה כי הן ישמשו לאכיפת מהירות או כל דבר אחר מלבד אכיפת נסיעה רכב פרטי, בנתיבי תחבורה ציבורית".