חייזרים והמפץ הגדול: חפש באנטארקטיקה
יצורים מוזרים, זיהום בקרחונים, סימנים להתחממות גלובלית: המדענים מחפשים את כל אלו בקוטב הדרומי, ביבשת מסתורית שגדולה בהרבה מאירופה. תמונות מרהיבות מקיץ קפוא
העבר, ההווה והעתיד של כדור הארץ משתלבים יחדיו בחצי האי הצפוני של אנטארקטיקה - היבשת הפראית, השוממה והמסתורית מכולן. רמזים לשאלות הבסיסיות הנוגעות לאנושות נמצאים בתוך האזור הקפוא הזה, שגודלו פי 1.5 מאירופה או כמו ארצות הברית וחצי קנדה ביחד: מאיפה הגענו? האם אנחנו לבד בעולם? מה יהיה גורלו של הכוכב המתחמם שלנו?
מגלי העולם הגיעו לאנטארקטיקה לראשונה לפני 194 שנים, והבאים אחריהם החלו בציד המוני של לווייתנים וכלבי ים, והפכו את הקרחונים לאדומים מדם. אבל שנים רבות עברו מאז וכיום היבשת היא מכרה זהב עבור מדענים בכל התחומים - מהיווצרות מערכת השמש ועד עליית פני הים עקב ההתחממות הגלובלית. "זה חלון אל הגלקסיה ואל זמנים אחרים", ציינה המדענית קלי פולקנר, אחראית תוכנית הקוטב בקרן המדע הלאומית של ארצות הברית.
במשך 12 יום בינואר, באמצע הקיץ האנטרקטי המקפיא, צלמי סוכנות הידיעות AP עקבו אחר מדענים בכמה תחומים. הם צילמו מדענים שחיפשו יצורים דמויי חייזרים, רמזים לזיהום אוויר בתוך שכבת קרח קדמוני, שאריות מהמפץ הגדול, מוזרויות ביולוגיות שעשויות לסייע בשיפור הטיפול הרפואי, ואולי החשוב מכול - סימנים בקרחונים להמסה שלא ניתן יהיה לעצור אותה. "אנטארקטיקה גדולה ומשתנה, והיא משפיעה על כדור הארץ כולו", אמר דיוויד וון, האחראי המדעי על הסקר האנטארקטי הבריטי. התמונות המדהימות מהקוטב הדרומי מראות בדיוק את אותה ההשפעה.
![אנשי חיל הים בצ'ילה מסיעים מדענים לתחנת ברנרדו אוהיגינס. עקב העובדה שאין במקום תעשייה מקומית, כל זיהום שנמצא בקרחונים מקורו ממרחק רב מאוד. רמות קרינה גבוהות העידו על ניסויים גרעינים שערכו בעבר הרחוק ארה"ב ובריה"מ, במרחק גדול מהקוטב הדרומי (צילום: AP) אנשי חיל הים בצ'ילה מסיעים מדענים לתחנת ברנרדו אוהיגינס. עקב העובדה שאין במקום תעשייה מקומית, כל זיהום שנמצא בקרחונים מקורו ממרחק רב מאוד. רמות קרינה גבוהות העידו על ניסויים גרעינים שערכו בעבר הרחוק ארה"ב ובריה"מ, במרחק גדול מהקוטב הדרומי (צילום: AP) (צילום: AP)](https://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/02/22/5893817/5893791099084640360no.jpg)
![מנוחת המדען. עובד במכון הארקטי בצ'ילה נח ברוברט איילנד. נאס"א משתמשת באנטארקטיקה כדי לבחון כיצד בני אדם יתמודדו עם טיסה למאדים (צילום: AP) מנוחת המדען. עובד במכון הארקטי בצ'ילה נח ברוברט איילנד. נאס"א משתמשת באנטארקטיקה כדי לבחון כיצד בני אדם יתמודדו עם טיסה למאדים (צילום: AP) (צילום: AP)](https://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/02/22/5893836/5893792099891640360no.jpg)
![שלג מכסה את הבניינים שבהם משתכנים המדענים הצ'יליאנים ברוברט איילנד. הטמפרטורה יכולה להגיע ממעט מעל האפס עד לעשרות מעלות מתחתיו (צילום: AP) שלג מכסה את הבניינים שבהם משתכנים המדענים הצ'יליאנים ברוברט איילנד. הטמפרטורה יכולה להגיע ממעט מעל האפס עד לעשרות מעלות מתחתיו (צילום: AP) (צילום: AP)](https://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/02/22/5893889/58938010990100640360no.jpg)
![ספינת חיל הים של צ'ילה, באזור הארכיפלג שטלנד. זהו האזור שמעליו יש חור באוזון, כתוצאה מפעולות מעשה ידי האדם (צילום: AP) ספינת חיל הים של צ'ילה, באזור הארכיפלג שטלנד. זהו האזור שמעליו יש חור באוזון, כתוצאה מפעולות מעשה ידי האדם (צילום: AP) (צילום: AP)](https://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/02/22/5893848/58937961951190640360no.jpg)
![מדענים ואנשי הבסיס הספרדי גבריאל דה קסטייה צופים בסרט באי דספשן. האי הוא הר געש פעיל, ובו התנאים קיצוניים במיוחד – בחורף השמש כמעט ולא זורחת, בקיץ הלילה לא מגיע (צילום: AP) מדענים ואנשי הבסיס הספרדי גבריאל דה קסטייה צופים בסרט באי דספשן. האי הוא הר געש פעיל, ובו התנאים קיצוניים במיוחד – בחורף השמש כמעט ולא זורחת, בקיץ הלילה לא מגיע (צילום: AP) (צילום: AP)](https://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/02/22/5893846/589379401001296640360no.jpg)
![קרח צף בים בלינגהאוזן, ליד תחנת אוהיגינס הצ'יליאנית. הקרח באנטארקטיקה מלמד כיצד השתנו רמות דו תחמוצת הפחמן במהלך אלפי שנים (צילום: AP) קרח צף בים בלינגהאוזן, ליד תחנת אוהיגינס הצ'יליאנית. הקרח באנטארקטיקה מלמד כיצד השתנו רמות דו תחמוצת הפחמן במהלך אלפי שנים (צילום: AP) (צילום: AP)](https://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/02/22/5893857/58937970100993640360no.jpg)
![](/images/letter.png)
![](/images/arrow.jpg)
![צילום: AP צילום: AP](https://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/02/22/5893849/58937964404980183103no.jpg)