הכניסות לערד ייחסמו מחר בשל גל הפיטורים: "הנגב יתמוטט"
פעילות שירותי העירייה בערד תושבת לגמרי על ידי העובדים בין 9:00 ל-12:00, למעט פעילות מערכת החינוך. המוקד העירוני יטפל אך ורק במקרים דחופים. בן 62 מערד שפוטר מכיל: "אם יתחילו לפטר - אחוזי האבטלה בנגב יעלו, אנשים יתחילו לברוח למרכז"
אחרי דימונה מחאת הדרום עוברת מחר לערד: מאות עובדים ותושבים מאזור הנגב ישבשו מחר בבוקר (יום ב') את הפעילות בערד בשורת צעדי הזדהות עם מפוטרי קבוצת כיל. בהסתדרות אמרו כי הכניסות לעיר ייחסמו ועובדי העירייה לא יספקו שירותים לתושבים.
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר
בהסתדרות אמרו כי בהמשך לשיבושים ופעילויות המחאה שבוצעו היום בדימונה, מחר יימשכו מהלכי ההזדהות עם מפוטרי הדרום, והפעם תשובש הפעילות בערד. כחלק מהשיבושים, בין השעות 09:00 ל-12:00 מאות מעובדי מפעל תרכובות ברום ומפעלי ים המלח שבבעלות כיל, עובדי עיריית ערד וכן חברי ועדים ועובדי מפעלים שונים ותושבי האזור ישתתפו בפעילויות מחאה בכיכר המרכזית בערד. פעילות שירותי העירייה תושבת לגמרי על ידי העובדים בשעות אלו, למעט פעילות מערכת החינוך. המוקד העירוני יטפל אך ורק במקרים דחופים.
יוסי בן שבת (62) מערד עובד בברום זה 32 שנה בתפקיד ראש יחידת מחסנים טכניים ומעבדות. "זו מכה לנפש. זה בא בצורה כזו אכזרית. הפתעה", הוא אמר. "כל השנים נתנו לנו להרגיש כמו משפחה אחת גדולה, בכירים וזוטרים. אבל בחלומות הכי שחורים שלי לא חשבתי שזה יגיע למצב כזה. יש פה בעל בית אחד ששולט בעניינים והוא החליט שבגלל שמבקשים ממנו יותר מסים, הוא יתנקם במדינה דרך העובדים. את המלחמה שלו הוא מנהל על הגב שלנו. החברה היא רווחית".
בן שבת סיפר כי הוא נהנה לעבוד ימים ולילות. "לפני יותר מעשור חטפתי התקף לב, ולמרות זאת חזרתי לעבודה ותפקדתי כרגיל. אחרי עוד צנתורים אני עדיין מתפקד יותר מכל אדם בריא. אבל למרות שנתתי את הלב לעבודה, תרתי משמע, שולחים לך מכתב לקוני ששמי מופיע ברשימת המועמדים לפיטורים. כיל הוא אחד ממקומות התעסוקה המרכזיים בנגב. אם הם יתחילו לפטר אחוזי האבטלה בנגב יעלו, אנשים יתחילו לברוח למרכז. הנגב יתמוטט. אם אפוטר אני לא אשאר בערד. יש פה מפעל שנסגר, אני אברח. אין לי מה לחפש פה אם אפוטר. אחפש את עצמי במרכז".
סמי ארליכמן (62), תושב ערד, עובד במפעל ברום זה 37 שנה, מאז הקמת המפעל. "עבדתי בחגים ובשבתות, לא חשוב מתי, גם באמצע הלילה. פתאום, אחרי 37 שנים, לקבל מכתב פיטורים כאילו הייתי איזה פועל ששכרו לפני כמה ימים - זו פגיעה קשה".
ארליכמן יודע שהעיר שבה הוא מתגורר לא תאיר לו פנים. "אין לי מה לעשות יותר בערד. אני חייב לעזוב את המקום אם אני ארצה לחפש עבודה. מבחינה זו ערד מתה. אני לא מוכן להצטרף לעוד 300 איש שמחפשים בעיר הזו עבודה. מי ירצה אדם בגילי לעבודה? אולי שומרים בקניון. זה מצחיק, אבל עם כל הידע שלי וכל המקצועיות שלי, בסופו של דבר אלה העבודות היחידות שנותרו בערד. אם הם לא נחטפו כבר על ידי המפוטרים של מגבות ערד והמפעלים האחרים.
ראשת העיר ערד טלי פלוסקוב: "הממשלה צריכה להפסיק להזניח את הדרום. אנשים זכאים להתפרנס בכבוד ואלחם בכל כוחי מהכנסת בעד הפריפריה ובעד זכויות העובדים בכל המדינה".
הנהלת כיל מעוניינת לפטר בשנתיים הקרובות כ-450 עובדים במפעלי ים המלח וכ-270 עובדים בתרכובות ברום או לכפות עליהם פרישה לפנסיה מוקדמת. הסיבה הרשמית היא ירידה בביקוש למוצרי החברות. ההסתדרות מנסה להחריף את צעדי המחאה נגד הפיטורים. במקביל לשביתה בשני המפעלים, חסמו העובדים, עובדי עיריית דימונה וחברי ועדים של מפעלים מהאזור, חלק מהכבישים בעיר. כמו כן בוצעו עיצומים בפעילות העירייה.
אחת המפוטרות היא שרונה לוי, בת 50 מבאר שבע, שעובדת בתרכובות ברום כלבורנטית זה 28 שנים. "נטשו אותנו מבחינה ביטחונית וכלכלית", אמרה לוי. "חרב עליי עולמי. זה היה הצוק איתן הכלכלי שלי. העבודה שלי הייתה הדבר הכי בטוח בחיי. לפני שנתיים חליתי בסרטן ויצאתי למאבק על חיי. הבראתי וחזרתי לעבודה, שהיא המפלט והמבטח שלי. ועכשיו הדבר הזה מתמוטט ללא שום סיבה. אני והקולגות שלי יודעים שהמפעלים האלה, גם ברום וגם ים המלח, מרוויחים מיליארדי דולרים".
לוי הוסיפה: "אני מרגישה שההנהלה משתמשת בנו כבני ערובה כדי שהממשלה תניח לה לנושא המסים על אוצרות הטבע. אנחנו לא יודעים מה לעשות. כולם צריכים לפקוח עיניים ולהבין שמחריבים פה את הנגב".
לוי היא אם חד-הורית לשני ילדים בני 22 ו-25, שעדיין מסייעת בכלכלת שני ילדיה, שצפויים להתחיל ללמוד באוניברסיטה. "אני המפרנסת. המקצוע שלי לא מאפשר לי למצוא עבודה במקום אחר. יש פה חמישה מפעלים של כיל ואף אחד מהם לא יקבל אותי. לצערי אני צפויה להיות מפוטרת, בלי פנסיה מוקדמת, בלי כלום. אני לא בגיל שבו אוכל למצוא עבודה. אני נלחמת היום על הלחם. הייתי מוכנה לוותר על הכול, התנאים והתוספות, רק תנו לי להמשיך לעבוד ולהתפרנס בכבוד. מהבנק כבר מתקשרים ושואלים אם אולי אני צריכה הלוואה. נגעתי במוות ועכשיו אני רוצה את החיים שלי, את העבודה".
גם כמה עשרות מעובדי חיפה כימיקלים הגיעו להפגין עם העובדים בדימונה כחלק מהבעת סולדיריות עמם. "לא נסכים להיות שבויים של הנהלת כיל במאבקה מול עובדיה", הזהיר יו"ר ועד עובדי חיפה כימיקלים, יהודה פרץ.
פרץ אמר עוד כי העובדים חייבים לסייע זה לזה. "זוהי הנהלה עיקשת שכל מטרתה היא להגדיל באופן ניכר את רווחיה על חשבונם של עובדים מסורים. לא נשב בחוסר מעש בזמן שסכסוך העבודה בכיל גורם לפגיעה מתמשכת באספקת חומרי הגלם למפעלי חיפה וגורם לעצירת המפעלים ופוגע במאות המשפחות המתפרנסות שם".
מהנהלת כיל נמסר בתגובה להפגנה: "יותר מ-50% מתושבי דימונה מתפרנסים באופן ישיר ועקיף מכיל, והם יוכלו לעשות זאת גם בעתיד אך ורק אם כיל תיישם תוכנית התייעלות שתבטיח את היעילות והתחרותיות של מפעליה בישראל. השאלה היחידה העומדת כרגע על סדר היום היא האם כיל תאפשר לוועד העובדים הכוחני והאגרסיבי לנהל את המפעלים, או שמא זוהי חובתה ואחריותה של ההנהלה להוביל תוכנית התייעלות אחראית במפעל תרכובות ברום, שהפסיד ב-2014 כ-160 מיליון שקל, ומאז 2007 כ-1.5 מיליארד שקל.
"לצערנו, הסתדרות העובדים מנסה לכפות על המדינה והחברות במשק מודל העסקה לכל החיים, ללא אפשרות של פיטורים אפילו במפעל מפסיד. בימים האחרונים ראינו כיצד סכסוך העבודה הלגיטימי בין העובדים להנהלה הופך לשביתה פוליטית עם מטרות פוליטיות. ראינו ניצול של העובדים והשביתה על ידי פוליטיקאים, מפלגות ואף גופים בעלי זיקה וקרבה מפלגתית שפועלים בהסתר למען מפלגה כזאת או אחרת. הנהלת החברה מבטיחה כי היא תמשיך לנהוג באחריות כלפי המפעל והעובדים כפי שעשינו בעשרות השנים האחרונות, ולמסיימים את עבודתם במפעל נציע תנאי פרישה ופיטורים מהטובים ביותר שהוצעו בישראל. אנו שבים וקוראים לעובדים להימנע ממעשי אלימות ולפעול תוך כיבוד החוק".
לפנייה לכתב/ת 
