למה לא הזהרתם? כך זוכה אדם שגידל סמים

חשוד בעבירות רכוש נשאל על ידי שוטרים אם הוא מגדל סמים ואם הוא מתנגד לחיפוש ביתו. רק דבר קטן הם שכחו: לספר לו שיש לו זכות לסרב

עו"ד יאיר רגבפורסם: 24.02.15 , 08:21

גבר שנחקר במשטרה בחשד לעבירות רכוש נשאל כבדרך אגב אם הוא מחזיק בביתו סמים. לתומו ענה שכן, וחיפוש שנערך בביתו זמן קצר לאחר מכן גילה שתילי מריחואנה שגידל. אלא שבית משפט השלום בתל אביב זיכה לאחרונה את הנאשם אחרי שקבע שהשאלה לגבי הסמים עלתה ללא אזהרה ומבלי שהשוטרים ציינו בפניו את זכויותיו.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בוקר אחד ב-2012 עיכבה המשטרה אדם בחשד לגניבת תיק ומחשב נייד. הוא הובא לתחנת המשטרה והוזהר ביחס לגניבה. החשוד שיתף פעולה וסיפר שיש לו בבית גם טלפון נייד שלדבריו היה בתיק שמצא. השוטרים שאלו אותו אם הוא מסכים לחיפוש בביתו והוא השיב בחיוב. הם לא אמרו שמותר לו לסרב, והוא חתם על הסכמה לביצוע חיפוש ללא צו.

אישום

גידלו 142 שתילי קנאביס על הגג. מה העונש?

יעל גורליק

בפשיטה על בית פרטי גילו שוטרים 5.2 ק"ג מריחואנה אצל בני זוג בדרום הארץ. כתבי אישום הוגשו נגד שניהם, אבל כל מהם נידון לעונש אחר

גידלו 142 שתילי קנאביס על הגג. מה העונש?

בעודם נוסעים שאל אותו אחד השוטרים אם יש לו סמים בבית והחשוד השיב שהוא מגדל עציץ מריחואנה. בבית אכן נמצאו כמה שתילים, ולפיכך הוגש כתב אישום שבו יוחסו לו הן עבירות של גידול סמים בביתו והן החזקת רכוש החשוד כגנוב.

אלא שבהמשך החזירה המשטרה את מכשיר הטלפון שנחשד כגנוב, כך שהמדינה ויתרה על האישום האחרון, ועמדה רק על עבירות הסמים. בנקודה זו טען הנאשם שהראיות הקשורות בסמים אינן קבילות כיוון שהחיפוש בוצע ללא צו.

המשטרה השיבה שחיפוש בעבירת גניבה מחייב צו חיפוש, אולם כשמתעורר חשד לעבירות סם (המוגדרות כעבירות מסוג "פשע"), ניתן לערוך חיפוש גם ללא צו. בהתאם, מרגע שנודע למשטרה על הסמים, החיפוש הפך לחוקי, מה גם שהיה חלק בלתי נפרד מהחקירה.

שרשרת של פגמים

השופטת לימור מרגולין-יחידי זיכתה את הנאשם וקבעה כי החיפוש לא היה חוקי והממצאים אינם קבילים. היא הבהירה שהחיפוש בוצע ללא צו וללא הסבר, ולכן הסכמתו של הנאשם לעריכתו לא נחשבת "הסכמה מדעת". היא דחתה את הטענה שלפיה החיפוש היה חלק מהחקירה, וקבעה כי הן מבחינת העיתוי והן מבחינת המהות – החיפוש היה פעולת חקירה נפרדת.

גם לגבי הנסיעה, שבמהלכה השוטר שאל את הנאשם על הסמים, בלי להסביר לו שהוא חשוד ומבלי להבהיר לו את זכויותיו, גרסה השופטת כי מדובר בהתנהלות לא תקינה: העובדה שהנאשם נמצא בניידת אחרי חקירה, לא יצרה בסיס חוקי להצגת שאלות הנוגעות לסמים, שאין להן שום זיקה לחקירה שהסתיימה. "במקרה שלפניי אין מדובר בפגם נקודתי קצר, אלא בשרשרת מתמשכת של פגמים, שכולם משמעותיים ויורדים לשורש הזכויות של הנאשם", סיכמה השופטת.

בתקדים זה הרחיבה השופטת מרגולין-יחידי את תורת "פרי העץ המורעל" הישראלי, כשקבעה כי בהיעדר מידע מוגדר המגבש חשד סביר לביצוע עבירה, אין לשוטר סמכות לחקור אדם ולדלות ממנו מידע כללי לגבי האפשרות שביצע עבירות פליליות בשלב כלשהו בחייו.

המסקנה היא שחקירה מסוג זה משוללת בסיס חוקי, ויש בה פגיעה ממשית בזכויות הפרט וניצול המעמד של שוטר שלא למטרות החוק. בית המשפט ראה את חובתו לעמוד כחומה בצורה להגנת ההליך המשפטי ההוגן, וקבע מפורשות שאין הוא מוכן להתעלם מקיום הליכים שנעשו בניגוד לחוק.