הורדת הריבית: איך זה ישליך עלינו?

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מפתיעה שוב ומורידה את הריבית לרמה הנמוכה ביותר אי פעם - 0.1%. בשבועיים האחרונים, מאז שנודע כי מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.9%, התגברו הציפיות במשק להורדת ריבית נוספת. אולם בכל זאת, רוב המומחים העריכו כי בנק ישראל ימנע מצעד זה.

כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה :  

• מדוע המשק צמח אבל המדד ירד? עושים סדר
• הריבית לפברואר תישאר ללא שינוי - 0.25%
• המשק גולש למיתון? המדד ירד ב-0.9% 
  

כלכלנים העריכו כי הורדת ריבית נוספת, שתקרב את הריבית בישראל לרמה אפסית, תגביל את יכולתו של הבנק המרכזי להשתמש בעתיד בכלי הפחתת הריבית כדי לעודד צמיחה ולהעלות מחירים.

יש לציין כי להפחתת הריבית יש גם השפעה נוספת, שפועלת במסלול מנוגד למדיניותו המוצהרת של בנק ישראל. ריבית נמוכה יותר מקטינה את תשלומי הריבית החודשיים על ההלוואות לדיור במסלול ריבית ה"פריים". כך למעשה היא מגדילה את הביקושים למשכנתאות ותורמת בכך להמשך העלייה במחירי הדירות.

(צילום: רויטרס)

איך הורדת הריבית תשפיע על נוטלי המשכנתאות? 

הורדת הריבית במשק משפיעה באופן ישיר על ריבית המשכנתא הניטלת במסלול הפריים (הלוואה לא צמודה בריבית משתנה), ומביאה לכך שהלווים ישלמו פחות. ריבית הפריים היא למעשה הריבית המשמשת את הבנקים לתמחור הלוואות ופיקדונות ומחושבת על פי הריבית במשק בתוספת 1.5%. כך בעקבות הפחתת הריבית, תעמוד ריבית הפריים על 1.6% במקום 1.75% כיום – והמשמעות היא שנוטלי המשכנתאות ישלמו כמה עשרות שקלים פחות מדי חודש, תלוי בהיקף המשכנתא.

כך לדוגמה, מי שנטל משכנתא בשנת 2009 במסלול הפריים בסכום של 600,000 שקל ל-20 שנה (עם מרווח של 0.9%- ) כאשר ההחזר חודשי שלו עומד נכון להיום על 2,855 שקל. ישלם החל מהחודש הבא 2,825 שקל - הוזלה של 30 שקל.

לדברי ירון נפרסטק, מנהל מחלקת יועצי משכנתאות ב-AMG, מי שנטל משכנתא של 600,000 שקל ל-20 שנה שנלקחה בשנת 2009 ומחולקת לשליש פריים (עם מרווח של 0.9%- ), שליש קבועה צמודה ושליש משתנה כל 5 צמודה בהנחת מדד של 2%, מחזיר לבנק מדי חודש כיום 3,313 שקל ומתחילת החודש הבא יחזיר 3,304 שקל, הוזלה של 9 שקלים.

חשוב לציין בהקשר זה, כפי שניתן לראות בדוגמה, כי בעקבות הגבלות בנק ישראל על נטילת משכנתא במסלול הריבית המשתנה הלא צמודה, מי שנטל משכנתא מאז ההגבלות, ייהנה מהפחתה קלה בלבד.

במהלך השנה האחרונה היינו עדים כבר למספר הפחתות ריבית, כך שבשנה וחצי האחרונות נחסכו במצטבר, לנוטלי המשכנתא במסלול הפריים, מאות שקלים מדי חודש. מציאות זו מגבירה את התרעומת ההולכת ומתרחבת כנגד בנק ישראל בעקבות ההגבלה - מציאות שמונעת מלווים רבים חיסכון משמעותי בהחזרי המשכנתא.

למרות ההשפעה הישירה על מסלול הפריים, הורדת הריבית משפיעה גם על מסלולים נוספים ובהן הריבית הקבועה הצמודה והריבית הקבועה הלא צמודה - שהפכה פופולארית בשנים האחרונות (כיום 30% מההלוואה ניטלים במסלול זה). בשניהם ניכרת ירידה בריבית בעקבות הפחתת ריבית בנק ישראל.

(צילום: shutterstock)

איך הורדת הריבית תשפיע על האוברדראפט?

הורדת הריבית תוזיל במעט גם את ההלוואות הצרכניות - הלוואת מהבנק או הלוואה מחברת כרטיסי האשראי.

האם הפיקדונות ייפגעו?

כיצד תשפיע הורדת הריבית על השקעות בשוק ההון? הורדת ריבית נותנת בדרך כלל זריקת מרץ לשוק המניות - הריבית על הפיקדונות אפסית, ולכן המשקיעים מחפשים אלטרנטיבות אטרקטיביות יותר בשוק ההון.

כיצד קרה בכל זאת שהתקבלה החלטה על הורדת ריבית? 

מהודעת הבנק לציבור עולה כי ההחלטה הסתייעה בשתי התפתחויות. האחת היא ההאטה בקצב ההתייקרות של הדירות בישראל. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב-0.9%, ועלה ב-12 החודשים האחרונים ב-2.7%. קצב ההתייקרות השנתי של הדירות לרכישה ירד מ-5.9% בסוף נובמבר ל-4.5% בסוף דצמבר.

מאז שהחלה התייקרות הדירות בישראל, ב-2008, משמשים מחירי הדירות כשיקול נגד הפחתת ריבית. הריבית הנמוכה ששוררת במשק בשנים האחרונות נחשבת לאחד משני הגורמים העיקריים להתייקרות הדירות בישראל, מכיוון שהיא הופכת את ההשקעה בדירות לכדאית יותר מהפקדת הכסף בתכניות חיסכון בבנק. העובדה כי מגמת ההתייקרות של הדירות נמצאת בהיחלשות בחודשים האחרונים חיזקה את נטייתו של בנק ישראל להוריד ריבית כעת.

ההתפתחות השנייה שחיזקה את ההחלטה להוריד ריבית היא מדיניות הריבית הנהוגה בחודשים האחרונים במדינות העולם. ישראל אינה המדינה היחידה בעולם שחווה רמות נמוכות ואף שליליות של אינפלציה בתקופה האחרונה. בארה"ב ירדה האינפלציה לרמה של 1.3%, בגוש האירו נרשמה אינפלציה שלילית של 0.6%, בבריטניה ירדה האינפלציה לרמה של 0.3% ובסין לרמה של 0.8%.

רמות האינפלציה הנמוכות מעידות על האטה כלכלית ומבשרות על שיעורי צמיחה נמוכים. כדי להתמודד עימן נוקטים בנקים מרכזיים בכל העולם בטכניקות של הגדלת כמות הכסף במשק, אם על ידי הורדת ריבית ואם על ידי צעדים אחרים – שזוכים לכינוי "הקלה כמותית".

המגמה הכלל עולמית העניקה לבנק ישראל את הרוח הגבית שהייתה דרושה לו למהלך דומה, של הורדת הריבית לרמות אפסיות. בארה"ב כבר הוכיחו בשנים האחרונות כי ניתן להמשיך להשפיע על הצמיחה גם במצב של ריבית אפסית, על ידי הדפסת כסף ורכישת אגרות החוב שמנפיקה המדינה. באירופה, נקט הבנק המרכזי ביוני האחרון בצעד של ריבית שלילית, כלומר, מתן אישור לבנקים לגבות כסף על פיקדונות קצרי טווח. ניסיונות אלו מאותתים לבנק ישראל כי הורדת ריבית לרמה אפסית אינה סוף הסיפור מבחינת יכולתו להשפיע על היצע הכסף במשק.

רמות הריבית הנמוכות בעולם עודדו את הורדת הריבית גם בהיבט נוסף, והוא המאבק נגד התחזקות השקל. מאז אמצע 2013, כאשר החלה הפקת הגז ממאגר תמר, התמודד המשק הישראלי עם התחזקות של המטבע המקומי. התחזקות המטבע פוגעת ברווחי היצוא, שבמשק קטן כמו המשק הישראלי נחשב למרכיב ראשון במעלה ביצירת מקומות עבודה ובשמירה על רמת החיים.

(צילום: gettyimages imagebank)

מאז החלטת הריבית האחרונה, התחזק השקל מול הדולר ב-2.6%, וב-3.3% מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי. כלומר, בנק ישראל חזר להלך רוח של מאבק נגד התחזקות השקל ופירושו של מאבק זה הוא לצמצם כל הזמן את הפער בין הריבית בישראל לריביות באירופה ובארה"ב, שנמצאות ברמות נמוכות מאוד כבר כמה שנים.

האם ההחלטה האחרונה מאותתת על כך שבנק ישראל עומד לייבא מארה"ב ואירופה את הריבית השלילית וצעדים נוספים של הרחבה כמותית? ישנם אלו שרואים בהחלטת הריבית האחרונה סימן ברור לכך שזוהי אכן המגמה. "בנק ישראל הפנים כי גם בשנת 2015 וגם במהלך 12 החודשים הקרובים האינפלציה לא תתכנס ליעד ולפיכך החליט לפעול מיידית על מנת לשנות את התמונה הדיפלציונית", אומר יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת הביטוח "איילון". "בהתנהלות הקיימת של בנק ישראל הרחבה כמותית בעתיד הנראה לעין היא לא מילה גסה בתרחיש שהאינפלציה במשק תמשיך להיות נמוכה גם באביב".

מצד שני, יש לזכור כי בין ישראל לבין אירופה וארה"ב של שיא המשבר יש הבדל מהותי אחד – כלכלת ישראל צומחת בקצב הסביר והמקובל עבור כלכלה זו. אמנם, ברבעון השלישי נרשמה צמיחה אפסית ואף שלילית, בעקבות מבצע צוק איתן. אך באחרונה נודע כי ברבעון הרביעי המשק כבר החל לפצות על ההאטה הזמנית בקצב צמיחה מרשים של 7.2%. החשש המרכזי הוא שהשילוב בין ריבית שלילית לצמיחה חיובית יעורר מחדש את השד העיקרי של כלכלת ישראל בשנים האחרונות – מחירי הדירות.

"מחירי השכירות עולים בין היתר בגלל מחירי הריבית הנמוכים", מסביר אייל עופר, דובר עמותת " ישראל יקרה לנו". "בנק ישראל ממשיך לדחוף משקיעים לקחת נתח גדל והולך מהביקוש לדיור ודוחק את רגלי אלו שנאלצים לשכור. הריבית הנמוכה ועליית מחירי הדיור כבר הביאו את המשק על סף מיתון שנגרם בין היתר באשמת בנק ישראל. על הבנק להפוך את הכיוון ולהביא לכך שמחירי הדיור יפסיקו להעיק על כל שאר הצריכה הפרטית. זהו מצב שבו התיאוריה הכלכלית הקלאסית אינה עובדת עוד".

יש גם אלו הסבורים שבבנק ישראל פשוט לא מאמינים בנתוני הצמיחה המעודדים שהתקבלו לאחרונה. בועז צליח, מנכ"ל ובעלים של בית ההשקעות "טופ אלפא", אומר כי "בבנק סבורים שהנתונים אינם מהווים אינדיקציה לשיפור כלכלי בר קיימא במשק ומנסים להחיות את מנועי הצמיחה באמצעות הורדת הריבית, כאשר לנגד עיניה של הנגידה פלוג, עומד הצורך בהחלשת השקל שהתחזק לאחרונה כנגד סל המטבעות ועשוי להקשות על המשך התאוששות המשק והאצת הצמיחה".

גם חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO CONSULTING GROUP מסכים כי "הורדת הריבית מהווה הכרה של בנק ישראל כי המשק נמצא בתוואי האטה. אולם המשק כבר הפנים מצב של ריבית אפסית, והורדת הריבית לבד לא מספיקה כדי לחזור לתוואי של צמיחה".