"אצלנו מתים 6 שנים קודם". כך התרסקה מערכת הבריאות בצפון הארץ
אין מספיק מיטות שיקום, מחכים שמונה חודשים לתור להתפתחות הילד ויש מחסור חמור ברופאי גריאטריה. לימור, חולת סרטן השד מצפת, נדרשה לנסוע מדי יום לחיפה: "סיוט של חודשים". ראשי רשויות בצפון קוראים לתושבים: אל תצביעו למי שלא יתחייב להציל אתכם
- עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
16 ראשי הרשויות שלחו אתמול (ב') מכתב לראשי המפלגות ובו דרשו מהם להתחייב להרחבתה ולחיזוקה של מערכת הבריאות בצפון. במקביל, הם פנו לתושבים בבקשה שיכללו התחייבות כזו במערכת השיקולים לקראת ההצבעה בבחירות. במכתבם מזכירים ראשי הרשויות כי המצב בצפון קשה עד כדי ירידה בתוחלת החיים באזור לעומת מרכז הארץ.
את המצב האבסורדי עד כדי סכנת חיים מדגימה לימור אדרי, תושבת צפת, שמתארת את הסיוט שעברה בחודשים האחרונים כשנאלצה לנסוע מדי יום לבית החולים רמב"ם בחיפה כדי לקבל טיפולי הקרנות. "לפני שנה בדיוק חליתי בסרטן השד. עברתי סדרה של בירורים ובדיקות, שרבים מהם לא יכולתי לעבור אצלנו, בבית חולים 'זיו'. גם MRI אין אצלנו. הייתי צריכה לנסוע לבית החולים אסותא בתל אביב לבדיקה. כך גם לייעוץ גנטי".
"ברוב הימים יצאתי מצפת ב-10:00 בבוקר וחזרתי ב-17:00. הטיפול עצמו מתיש ומחליש. הוא מצריך גם מלווה כי אתה לא יכול לנהוג בדרך חזרה. זה פשוט חודש וחצי של סיוט. אם הייתה אפשרות לקבל את הטיפול באזור שלנו, המשמעות הייתה שזה טיפול של עשר דקות ואתה בבית".
אדרי מספרת כי יחסית למקרים אחרים, מצבה עוד היה פשוט. "אני עוד עברתי את הסרטן באיבר חיצוני, אבל היה איתי בחור שהטיפולים שלו היו באזורים פנימיים יותר. הוא היה צריך לעבור טיפולים כימותרפיים משולבים בהקרנות והוא פשוט התענה. הנסיעות גמרו אותו. הוא ביקש להתאשפז לתקופת הטיפולים כדי להימנע מהנסיעות הנוראיות אלה, אבל לא היה לו מקום ברמב"ם. בסוף הוא פשוט התמוטט, ולא הייתה ברירה אלא לאשפז אותו".
אפליה במספרים
בימים אלה דנה ועדה של משרד הבריאות בבעיות הקיימות במערכת הבריאות בצפון. בראש הוועדה עומד ראש שירותי בריאות הציבור, פרופ' איתמר גרוטו. בדיונים הוצגו נתונים קשים, שהצביעו על כך שבתחומים מסוימים מדובר באזור המוזנח ביותר במדינה.
לעומת שמונה חודשי המתנה לתור להתפתחות הילד, ציין גורם בוועדה שבמרכז הארץ מדובר בשלושה עד ארבעה שבועות בלבד. כמו כן, אף שמדובר באזור שבו מתגוררים 40% מהנזקקים לשיקום במדינת ישראל, יש באזור 11 מיטות שיקום ורופא שיקום אחד בלבד, והרוב נאלצים לנסוע לאזור המרכז.
בצפון יש בסך הכול 0.33 מומחים לגריאטריה לאלף בני 75 ומעלה, בעוד בשאר הארץ יש 0.68 מומחים לאלף.
בצפון יש רק 0.4 מיטות שיקום גריאטריות לאלף תושבים בגיל 75 ומעלה, לעומת 2.9 לאלף במרכז.
בצפון יש 2.3 מיטות סיעודיות לאלף קשישים לעומת 4.5 לאלף במרכז.
בין הפתרונות שנידונו בוועדה עלו אפשרויות להעלאת השכר לעובדי מערכת הבריאות שמגיעים לצפון, העסקתם בהיקף של חצי משרה לפחות, וכן הקמה של בית חולים נוסף בצפון.
הוועדה הוקמה לאחר שהוחלט לסגור את המוקד הרפואי בקריית שמונה. סגן ראש העיר וחבר הוועדה, ד"ר בוריס סידלקובסקי, שכנע את משרד הבריאות לפתוח אותו מחדש, ובעקבות זה הוחלט גם לבחון את כל המערכת בצפון. "בצפון חסרים רופאים ואין תורים, והאוכלוסייה יחסית חלשה. בדקו את מערכת הבריאות בנגב, ואני בטוח שהטיפול הרפואי בצפון אפילו יותר גרוע", הוא אומר.
נציגת הציבור בוועדה, נורית צור, שמכהנת כמנכ"לית אשכול הגליל המזרחי, הוסיפה: "מצב הרפואה בצפון מחייב טיפול יסודי ומעמיק. תמונת המצב שנחשפת בדיוני הוועדה היא קשה ומדגישה את חיוניות הקמתה. למיליון תושבי הגליל מגיעה נגישות טובה יותר לשירותים רפואיים מגוונים ומתקדמים. אני בטוחה שוועדת גרוטו תניח המלצות מצוינות בפני הממשלה הבאה, והאתגר הגדול יהיה ליישם את תוכנית הפעולה ולשפר את מצב שירותי הרפואה בצפון".
ביום שני הקרוב יקיימו ארגון שתיל והמטה הציבורי לשוויון בבריאות כנס במעלות-תרשיחא בניסיון ללחוץ על מקבלי ההחלטות לשפר את מצב הבריאות בצפון.
ממשרד הבריאות נמסר: "במהלך עבודת הוועדה עולות המלצות לפיתוח שירותים ומיטות אשפוז נוספים. דיוני הוועדה בעיצומם והיא עתידה להגיש את המלצותיה בסוף מרס 2015".
רוצים שאבא יחיה? סעו למרכז
טליה רביד ממושב בן עמי שליד נהריה עברה חוויה קשה כשאביה חלה. "לפני כשלוש שנים, כשאבי היה בן 72, הוא חלה והיה אמור לעבור ניתוח. הוא נזקק לסביבה תומכת ושיקום, ובבית החולים אמרו לנו שאין מצב שהוא יוכל לקבל טיפול כזה בצפון - תמיכה נשימתית, פיזיותרפיה ועוד. אמרו לנו, 'אם אתם רוצים שהוא יחיה - אתם צריכים לעבור את הניתוח והטיפול במרכז'. לחתוך זה מאוד קל, אבל אם רוצים שהבן אדם יתפקד הוא חייב שיקום אחר כך".
טליה אומרת שהמצע של המפלגות בנושא קידום מערכת הבריאות בצפון בהחלט יהיה גורם שישפיע על הצבעתה. "קודם כול אני אחות, אני עובדת במרפאה, ואני מאוד מצויה במה שקורה ובמה שקורה גם לאנשים אחרים", ציינה.
"פער בתוחלת החיים". מכתב ראשי הרשויות
"בצפון קיימת מערכת בריאות קהילתית מסועפת ובה רופאים מסורים וגם מרכזי רפואה מצטיינים. אך לצד אלה מתקיימים פערים גדולים בזמינות ובאיכות שירותי הבריאות, ואף פערים במצב הבריאות. המצב קשה עד כדי פער משמעותי בתוחלת החיים לעומת מרכז הארץ – במחוז הצפון מתים בשנה יותר אנשים ממחלות לב, וחולים יותר בסוכרת וביתר לחץ דם. בממוצע חיים אצלנו כשנתיים פחות מאשר במחוז תל אביב.
כאשר בוחנים יישובים ונפות הפערים הרבה יותר גדולים ומגיעים לשש ואף שמונה שנות חיים המבדילות בין יישובים מסוימים בצפון לעומת המרכז.
"אין פלא שתושבים חוזרים ומתלוננים על זמינות שירותים חיוניים כמו בדיקות MRI (אם כי לאחרונה הוקם מכון MRI בבית החולים פוריה). הדבר המדאיג ביותר הוא דווקא הרפואה בחיי היום-יום – הנסיעות הארוכות והיקרות של חולים כרוניים, חוסר בנגישת לבדיקות לאיתור מוקדם של מחלות, חוסר סיוע שיאפשר לרופאים להישאר באזור ולגדל משפחה ועוד".
על הפנייה חתומים ראש העיר מעלות-תרשיחא שלמה בוחבוט, ראש העיר עכו שמעון לנקרי, ראש העיר כרמיאל עדי אלדר, ראש העיר סכנין מאזן גנאים, ראש העיר שפרעם אמין ענבתאוי, ראש העיר טמרה ד"ר דיאב סוביל, ראש העיר עפולה יצחק מירון, ראש העיר קריית שמונה הרב נסים מלכה, ראש המועצה המקומית כפר ורדים ויו"ר פורום קו העימות סיון יחיאלי, ראש המועצה המקומית סאג'ור ג'בר חמוד, ראש המועצה המקומית מג'ד אל-כרום סלים סליבי, ראש המועצה המקומית בית ג'אן ביאן קבלאן, ראש המועצה האזורית גליל תחתון מוטי דותן, ראש המועצה האזורית עמק הירדן יוסי ורדי, ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל אייל בצר, ראש המועצה האזורית מטה אשר יורם ישראלי, ראש המועצה האזורית מעלה יוסף שמעון גואטה, וראש המועצה האזורית משגב רון שני.
לפנייה לכתב/ת 
