סוריאליזם, מוסיקה וגעגוע: מזל דגים

מזל דגים וכוכב נפטון מייצגים באסטרולוגיה את משמעות הנצח: מוטיבים של אחדות, כאוטיות והתמוססות מעורבים בחלום ואשליה. משמעות זאת מעומעמת וכרוכה במצבים של בלבול, הזדהות. כאב והקרבה המעורבים בגעגועים. אין פלא שהמזל מקושר לאלמנטים ולמצבים חמקמקים כמו מים, מוסיקה, מיסטיקה ואף שיגעון.

על המילים יש לוותר ולהחליפם בשתיקה

הדג, בהיותו נציג המעגליות והנצחיות של שחקני גלגל המזלות, מזכיר את האירובורוס - הנחש האלכימי הבולע את זנבו. אין לדגים התחלה או סוף. הדג הוא בו זמנית האלפא והאומגה, ולכן לא ניתן לחשוב עליו במונחי זמן קווי או זמניות בכלל.

אצל הדג ההפרדות, השפה והביקורת מוחלפים בהזדהות, בחלום וביצירה. בדומה לתיאורו של קרלוס קסטנדה בספריו (מסע לאכטלאן,1971, משנתו של דון חואן,1972 ומציאות נפרדת 1971), הדגים הוא אותו גרגיר קטן המצוי בזווית העין, זה שבעת הניסיון למקד מבט לראותו, הוא חומק. ניתן להבחין בו רק בבהייה לא מכוונת קדימה, ללא כל ריכוז ומאמץ. כאלה הם המוטיבים הדגיים: פסיביים,שותקים ובוהים.

חמקמקים כמו מים. מזל דגים(צילום: shutterstock)

כארכיטיפ אסטרולוגי של כאוס, למשמעות הדגית יש ייצוג מבוסס אצל הפילוסוף הסיני לאו טסה (מהמאה ה-6 לפה"ס). כשכתב בטאו טה צינג על ה"וו ווי" שמשמעותו אי-עשייה, ריק נעדר מוטיבים חיוביים. להיות כמו בול העץ, לזרום על פני המים,להימנע מתנועות מיותרות, כלומר לתת לחיים לזרום בספונטניות . תכונות אלה קרויות בסינית " דזה ראן" או בתרגום מילולי "כך מעצמו".

גם בסיסו של הבודהיזם מתקשר לדגיות האסטרולוגית. מבטו מופנה נגד (בלעדיות) תפיסת השכל התאומי-בתולי כמקור בלעדי להכרת המציאות. הבודהיסט הדגי רוצה לחלץ את המציאות מתוך הגדרת המושג שבתוכו קבענו אותה. הדגים מוותר על הפרדה ואובייקטיביות, אינו שופט ומבקר, הסלחנות מחליפה את השיפוטיות הגדיית.

מוזיקה, סוריאליזם ושגעון - נפילה לאינסוף

הנשמה הדגית צונחת לחלל ללא תחתית. זוהי נפילה נפטונית אינסופית שמשחררת מהכל. במילים אחרות המצב הנפשי הדגי הוא ליפול באופן תמידי תמיד, מבלי להיעצר לעולם על קרקע מוצקה. זוהי נפילה אל האינסוף. איינשטיין שהיה בן מזל דגים (14.3) טען שאדם הנופל באופן חופשי אינו חש בכוח הכבידה. בנפילה חופשית אנו נמצאים באפס ג'י. שחרור מכבידה הוא שחרור מזמן, כך מתרגם לנו הדג הפיזיקלי.

שופנהאור שהיה בן המזל (22.2.1778) טען "שאנחנו אובדים בחלל ללא תחתית ברגע שאנו רוצים להכיר את עצמנו". שופנהואר חשב על המוסיקה (הדגית) "שכל כך קל להבין אותה ובכל זאת קשה להסביר אותה", זאת היות שהיא מפיקה את כל התחושות הכמוסות של ישותנו, אך אינה מהווה חלק מהמציאות ורחוקה מהכאב הטמון בה. המוזיקה היא השפה הדגית האוינברסלית היות שמובנת לכול מייד, ללא צורך במילה אחת. השפעתה על השומע מיידית. המוזיקה משחררת אותנו מהעולם התופעתי, היא יכולה להתקיים גם ללא העולם הזה.

סוריאליזם דגי. אליסה בארץ הפלאות

הסוריאליסטים הדגיים חשו שיש להם הרבה מן המשותף עם לואיס קרול שכתב את היצירה הדגית הקסומה "אליס בארץ הפלאות". הספר תוקף את ההיגיון הבתולי, הקוטבי בגלגל המזלות לדגים, בדרך מיוחדת.

אליס מוזמנת למסיבת תה אנגלית טיפוסית אך המסיבה אינה מסתיימת אף פעם, היא ממשיכה לתמיד, הזמן למשתתפים בה הופך לנצח דגי אינסופי. אליס נאבדת את זהותה ולא מסוגלת לענות לזחל על שאלתו" מי את?". "אינני יכולה להסביר את עצמי כי אינני אני," היא משיבה לו.

דגים מפורסמים

משה רבנו נולד בז' באדר ובתאריך זה גם הלך לעולמו. הוא היה בן דגים מובהק, צנוע ועניו על פי המקרא. כבד פה ולשון שלא מימש את חלומו להגיע לארץ המובטחת, ונאלץ לוותר עליה באופן דגי היות שנאמר: "כי מנגד תראה את הארץ". אפילו הייצוג הפיזי של הדגיות - כפות הרגליים, הופיע כשהצטווה: "של נעליך מעל רגליך". שאלת זהותו של משה אשר נמשה מהיאור היא שאלת זהות דגית בשילוב של יהודי ומצרי, בקיעת ים סוף משלימה את מוטיב המים של המזל.

דג מעניין אחר הוא אלברט איינשטיין (14.3.1879), שאמנם היה פיזיקאי, אך ניגן בכינור ואמו היתה פסנתרנית. הוא הזדהה עם דעתו של שופנהאור שייחס למוזיקה ערך עילאי טהור, נצחי וראשון במעלה. מהות הפילוסופיה האיינשטנית היא דגית, לדעתנו, היות שבעצם אין בה "הפרדות" זמן, מרחב, חומר ואנרגיה כרוכים זה בזה בעסקת חבילה של התבוננות. היחסות של איינשטיין היא דגית בי היא פוגעת בשכל הישר שלנו, לא מפני שהיא שגויה אלא מפני שהשכל הישר שלנו אינו מייצג את המציאות. הוא לא יכול לתפוס את היקום האמיתי.

משיכה להודו. עוד דג מפורסם, ג'ורג' האריסון(צילום: Gettyimages Imagebank)

דג יצירתי מפורסם נוסף היה ג'ורג הריסון, חבר הביטלס (25.2.1943) - אהבתו למוסיקה נכרת היטב שהוא שר עם חבריו ללהקה "כשהגיטרה שלי מיבבת בעדינות". להריסון היתה משיכה להודו והוא נסע עם הביטלס לשם וגם הושפע מראווי שנקר, המוסיקאי ההודי המפורסם.

כמובן, שלא נוכל לוותר על דג נוסף, הלא הוא סטיב ג'ובס (24.2.1955) שאומץ (אימוץ הוא רעיון דגי באסטרולוגיה ונגזר מהטוטליות ללא הפרדות של המזל) בילדותו. ג'ובס הקים את "פיקסאר", סטודיו האנימציה הגדול בעולם. האנימציה, הנפשה, היא דגית במבט אסטרולוגי אבל הוא לא הסתפק בכך, באמצעות האייפוד הפך את המוסיקה הדגית לנגישה וזמינה לכל החפץ בה. ג'ובס אהב ונמשך לזן ולבודהיזם ואף ניהל את חייו על פי העקרונות הפילוסופים שלהם. ואיך אפשר ללא המלחין המפורסם לסיום...אנטוניו ויוואלדי (4.3.1678) שהיה מורה לכינור בבית יתומות בוונציה.

• מתוך ספרו של ירון ליבנה, "אינטרמצו אסטרולוגי" בהוצאת ידיעות אחרונות / אסטרולוג