צאצאי קורבנות שואה תובעים את גרמניה

צאצאים של קורבנות שואה יגישו היום (יום ג') תביעה תקדימית נגד ממשלת גרמניה בבית המשפט המחוזי בוושינגטון בדרישה להשיב לידיהם אוצר אמנות בשווי 200 מיליון אירו שנגזל ממשפחתם על ידי הנאצים.

עוד חדשות בעולם :

מסדר כבוד והצדעה לכלב משטרה לפני הרדמה

מסע ייסורי נפגעי אש"ף תם: "הצדק ניצח"

ועדה ממשלתית גרמנית, שמונתה לטפל בהחזרת יצירות אמנות לבעליהן היהודיים, דחתה לפני כמה חודשים את תביעת היורשים להחזיר לידיהם את האוצר הגנוב. כמו כן, בימים האחרונים רשמו הרשויות בגרמניה את האוצר הגנוב כ"מורשת תרבות לאומית", ובכך אסרו להוציא את פריטיו או למכור אותם מחוץ לגבולות המדינה.  

מתוך האוסף

שלושת רוכשי האוצר היהודיים

מדובר ב"אוצר של שושלת המלוכה וולף", הכולל כמה עשרות כלי קדושה נוצריים מימי הביניים ונחשב לאחד מאוספי התרבות החשובים ביותר בגרמניה. בני שושלת וולף שלטו במדינות שונות באירופה עד למאה ה-20. האוסף המקורי כלל 82 יצירות אמנות כנסייתית יקרות ביותר מהמאות ה-11 עד ה-15. באוצר היו ציורים, כלי קודש משובצים באבנים יקרות, ופריטים יקרי ערך נוספים. אחד מצאצאי השושלת, שנקלע למשבר כלכלי קשה ביותר בעקבות משבר הבורסה העולמי ב-1929, החליט למכור את האוצר לקבוצת סוחרי אמנות יהודיים מפרנקפורט, ששילמה עבור האוסף סכום של יותר משבעה מיליון רייכסמארק (המטבע הגרמני בין 1924 ל-1948).

האוסף הכנסייתי שהגיע לידיים יהודיות

מכירתו של האוצר הדתי, שנחשב לאחד מאוספי הכנסייה החשובים ביותר בגרמניה, לידיים יהודיות עורר בשעתו בגרמניה פולמוס ציבורי גדול. על המוכר, הדוכס מבראונשווייג, הופעלו לחצים כבדים ביותר לחזור בו מהעסקה, אך היא יצאה בסופו של דבר לפועל. בעליו החדשים של האוסף הציגו אותו בתערוכות ברחבי ארצות הברית, ומכרו כמחצית מפריטיו. עם זאת, הפריטים היקרים יותר נותרו בידיהם. יתרת האוסף אוחסנה באמסטרדם.

עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933, החל הרמן גרינג - מבכירי המשטר החדש, ראש ממשלת פרוסיה ובעל עניין אישי רב באמנות שנודע גם בבזיזת יצירות אמנות - להפעיל לחצים על בעלי האוצר היהודים להשיב אותו במחיר נמוך מאוד לידיים "אריות". ב-1935 רכש ה"דרזדנר בנק" את האוסף בשם ממשלת פרוסיה תמורת ארבעה מיליון רייכסמארק. רוב הסכום נותר בסופו של דבר בגרמניה בגלל נוהלי האריזציה שהנאצים כפו על היהודים.

סכסוך הבעלות על האוצר הועבר להכרעת "ועדת לימבאך" שהוקמה בגרמניה כדי לייעץ על השבת יצירות אמנות שנגזלו בידי הנאצים בהתאם ל"הסכם וושינגטון" על השבת רכוש יהודי. הוועדה לא קיבלה את עמדתם של נציגי יורשי הקורבנות, וגיבתה את עמדת "קרן בעלות התרבות הפרוסית". שניים מנציגי היורשים, המיוצגים על ידי עורכי דין מארה"ב ומגרמניה, החליטו בתגובה לתבוע בארה"ב את ממשלת גרמניה ואת "קרן בעלות התרבות הפרוסית".

אם יכריעו השופטים האמריקנים לטובת התובעים, תיפתח הדרך להגיש תביעות החזרת רכוש נוספות נגד ממשלת גרמניה. ההערכה היא כי ממשלת גרמניה תימנע מעימות עם בית משפט אמריקני ותקבל עליה את גזר הדין.

"הסירוב להחזיר את האוצר הוא הפרה של החוק הבינלאומי בעניין אמנות גזולה", אמר עורך הדין הגרמני מרקוס שטצל, המייצג את שני היורשים התובעים. "תביעה כזו הוגשה בהצלחה נגד ממשלת אוסטריה ונגד מדינות נוספות. בעקבות הפסיקה נגד אוסטריה, ממשלת אוסטריה גיבשה חוק השבת רכוש שאפשר לפתור מאות מקרי תביעה. בגרמניה לא קיים מצב כזה. היו חוקים להחזרת רכוש בשנות ה-50 וה-60, אך תוקפם פג, ולכן לא ניתן ללכת על בסיסם לבתי משפט בגרמניה".

"הטענות של הצד הגרמני לפיהן האוצר נרכש מידי בעליו היהודיים בעסקה הוגנת ובמחיר ראוי ב-1935 - באווירה ששררה אז תחת המשטר הנאצי - אינן תופסות", הדגיש עורך הדין האמריקני ניקולס אודונל. "המדינה הנאצית עצמה הייתה מעורבת ברכישת האוצר, שהיה בעדיפות לאומית עליונה של המשטר שלהם. אדולף היטלר וגרינג טיפלו בעניין. איזה סיכוי היה לבעלי האוסף להתנגד לעסקה?"