מתדלקים ומלצרים: מי חייב לעבוד בבחירות?

יום הבחירות, שיצוין ב-17 במרס, הוא יום שבתון עבור רוב העובדים במשק - זאת למעט שירותים ציבוריים הפועלים כסדרם. אילו עובדים חייבים לעבוד באותו היום, מה השכר שמגיע להם - ומה השכר שמגיע למי שאינו עובד באותו היום?

לכתבות נוספות בערוץ בערוץ הקריירה

>>> רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר

בהנחיות שפרסם היום (ג') הממונה על יחסי עבודה במשרד הכלכלה לגבי עבודה ותשלום שכר ביום הבחירות, מפורט כי שעות השבתון הן בשעות פתיחת הקלפיות (7:00-22:00). בין מקומות העבודה שימשיכו לעבוד כלולים: שירותי תחבורה, חניונים ותחנות דלק; כוחות הביטחון ושירותי הצלה; אפיית לחם והובלתו ויצור מוצרי חלב; שירותי תקשורת; מפעלי מים וחשמל; אספקת דלק והעברתו; עיתונות, רדיו וטלוויזיה.  בתי אוכל ומסעדות, בתי קפה וקיוסקים, בתי מלון ופנסיונים; תיאטראות, בתי קולנוע ובתי שעשועים אחרים.

בנוסף כלולים מפעלי חרושת וחקלאות שתהליכי היצור בהם מתנהלים ברציפות; הובלת פירות, ירקות ותוצרת חלב (עד שעה 11:00); חנויות לממכר מזון (עד שעה 12:00); ועובדי ועדת הבחירות המרכזית ועובדי המפלגות (לצרכי יום הבחירות בלבד) - כמו גם מי שמבצע בעבורם תפקיד או מי שנותן להם שרות. גם שירותים הפועלים בימי שבת וחג במתכונת מיוחדת, יפעלו באותה מתכונת ביום הבחירות.

עו"ד שחר הופמן שותף מנהל מחלקת דיני עבודה במשרד עורכי הדין בן ארי פיש סבן ושות', מוסיף כי מעסיקים אינם יכולים לחייב את העובדים לעבוד ביום זה - אבל אין מניעה כי עובד יעבוד מרצונו החופשי, אם הדבר הוצע לו והוא מעוניין בכך. בכל מקרה - כל מעסיק חייב לאפשר לכל עובד להצביע וגם לתת לו מספיק זמן להגיע אל הקלפי שלו.

תשלום שכר

עובדים שנמצאים ביום שבתון יקבלו את השכר הרגיל, במידה שהם מועסקים אצל המעביד לפחות 14 יום ברציפות - כולל ימי מנוחה.

במשרד הכלכלה מציינים כי החוק אינו מתייחס לסוגיית התשלום עבור עבודה ביום הבחירות - אבל לפי הפסיקה והנוהג - על המעסיקים לשלם שכר בשיעור של 200% או  שכר רגיל ותוספת של שעות חופשה. נוהג זה חל על כל מי שעובד ביום הבחירות, כאשר מי שמסכים לעבוד מרצונו יכול לסכם עם המעסיק על שכר גבוה יותר. 

עם זאת הופמן מסייג כי התשובה לשאלת גובה השכר בעבור עבודה ביום הבחירות - אינה חד משמעית. "במספר פסקי דין נקבע כי אם העובד עבד ולא מאונס, הוא אינו זכאי לפיצוי כלשהו", הוא אומר. "עם זאת, הגישה המקובלת היא כי העובד זכאי לתוספת שכר, בגובה שלא יפחת מגמול המשולם בגין עבודה במנוחה השבועית. בחלק מפסקי הדין הועמד גמול מיוחד זה על תוספת של 50% לשכר ובאחרים נקבעה תוספת של 100% על השכר הרגיל".

בכל מקרה הוא מבהיר, כי כללים אלו אינם תקפים למי שמועסק בעבודה זמנית במסגרת מערכת הבחירות, כמו מזכירי קלפי.

אם המעסיק כופה על העובד לעבוד ביום הבחירות - אף שלא מדובר באחד המקומות שנדרשים להמשיך לעבוד - הופמן מציין כי  ניתן להגיש תלונה נגד המעסיק למשרד הכלכלה, ולהגיש תביעה לבית הדין לעבודה. במידה שמקום העבודה לא מאפשר לעובד להצביע - מדובר בעבירה על החוק ולרשות העוד עומדת הזכות להתפטר ולקבל פיצויי פיטורין.