התאבדות? טרגדיה בזוגיות של דרוזי ויהודיה
צעירה נפרדה מבן זוגה המאבטח בשל קשיים שחוו כזוג מעורב. במהלך העימות הוא נהרג מנשקו וביהמ"ש נאלץ להחליט אם חברת האבטחה אחראית
פליטת כדור או התאבדות על רקע אהבה נכזבת? בית משפט השלום בנצרת פסק לאחרונה בתיק טראגי שעסק במותו של מאבטח, שחברתו ביקשה לסיים את היחסים ביניהם על רקע הקשיים שנגרמו להם בשל היותו דרוזי והיא יהודיה. אביו של הצעיר תבע את חברת השמירה שבה הועסק בנו וטען שהירייה שהביאה למותו נגרמה מתקלה בנשק, אולם השופט יוסף סוהיל קבע כי אין מנוס מהמסקנה שהצעיר שם קץ לחייו.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- קיבל אשראי של 4 מיליון ש' כי טען שהוא עשיר
- השוכרים זיהמו - בעלת דירה תקבל 30 אלף ש'
- הזוג התגרש - והורי הבעל דרשו את המתנה
- למה לא הזהרתם? כך זוכה אדם שגידל סמים
האירוע התרחש באוקטובר 2007 בעת שבני הזוג שהו בדירת הצעירה בקיבוץ בעמק הירדן, שם הודיעה לו על רצונה להיפרד וביקשה שיעזוב את המקום. בעקבות זאת, ובנסיבות שנויות במחלוקת שנחקרו במשטרה ובבית המשפט, נהרג הצעיר מירייה.
טרגדיה
הרג חבר בתאונת נשק. הפיצוי: 1.16 מיליון ש'
עו"ד אסף גרינבוים
שוטר מג"ב ירה למוות בחבר במהלך "משחק" בביתו. הוריו של הקורבן רצו לתבוע גם את משפחתו של היורה ואת המדינה, אבל נדחו ע"י בית המשפט
אביו תבע את חברת השמירה וחברת הביטוח שלה בטענה שבנו נהרג מפליטת כדור. לשיטתו, בנו עמד לצאת מהדירה עם חפציו שהיו כבר ארוזים, נטל את אקדחו האישי שהיה על השולחן, ובמהלך תנועת הנטילה נפלט ממנו הכדור שגרם למותו.
לטענתו, בנו לא ידע שהאקדח דרוך עם כדור בבית הבליעה. הוא גם העלה השערה שאולי האקדח כלל לא היה דרוך, ופליטת הכדור נבעה מפגם באקדח עצמו. כך או כך, הוסיף, מות בנו היה תוצאה מרשלנותה של הנתבעת. בנוסף לכך טען האב שנגרם לו נזק ראייתי כתוצאה מכשלים בחקירת המשטרה ובנתיחת הגופה, שיש לזקוף לחובת הנתבעת.
מנגד, מלבד הכחשה כללית של כל טענות התביעה, טענו הנתבעות שהצעיר התאבד, או לכל הפחות התרשל בשימוש באקדחו.
"כִּי-עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה", ציטט סגן הנשיא השופט יוסף סוהיל את שיר השירים, אך לא נתן לרגש להסיט אותו מהדיון הענייני. לאורך כל פסק הדין ניכר כי השופט הבין ללב המשפחה, אלא שיחד עם זאת הגיע למסקנה כי ככל הנראה הצעיר בחר לשים קץ לחייו.
הדיון הוקדש ברובו לחוות הדעת של מומחים שחקרו את אופן הירי, זווית כניסת הקליע ומרחקו מראשו של המנוח. השופט הבהיר כי גם אם המנוח נהרג מפליטת כדור, עדיין לא ניתן לקבוע שהנתבעת התרשלה, שכן אפילו אם באקדח היה פגם, המנוח לא דאג לפרוק את אותו אחרי יום עבודה, אלא השאיר אותו טעון.
בנוסף לכך הצביע השופט על סתירות בין הודעתה של חברתו של המנוח במשטרה לבין עדותה בבית המשפט, שבה הונמכו להבות הוויכוח ודובר על פליטת כדור. גם כאן, השופט הפגין רגישות רבה כאשר לא נזף בה אלא סבר כי ייתכן שעדותה נובעת מתוך רצון לעזור למשפחת המנוח.
לעניין מחדלי החקירה נקבע שהדבר לא נגרם באשמת הנתבעות, ואין לזקוף לחובתן טענות שמופנות כלפי המדינה וזרועותיה. השופט התלבט אם לחייב את האב בהוצאות משפט, ולבסוף החליט, לפנים משורת הדין, להימנע מהכבדה נוספת על כאבו.
השופט סוהיל חתם בדברים של שופט העליון בדימוס יעקב טירקל, שבמקרה אחר כתב: "אין בהכרעה שיפוטית כדי להביא מזור ומרפא לכאבם של הורי המנוח... אפילו הייתה ההכרעה כתביעתם. מי ייתן וזיכרון הבן האהוב ואהבתם אותו יהיו להם מקור נחמה וכוח".
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעת: עו"ד עלי שקיב (שכיב)
- ב"כ הנתבעות: עו"ד גלעד גושן
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
