חרם אקדמי? אונ' ת"א תארח כנס בינלאומי

לראשונה מזה 20 שנה יתקיים הכנס ה-21 של אגודת ההיסטוריונים הצעירים של המשפט מחוץ לאירופה, באוניברסיטת תל אביב. עומר אלוני, דוקטורנט למשפטים, מיוזמי האירוע: "במהלך צוק איתן השהינו את הפעילות וחיכינו מחשש להשלכות"

מורן רגבפורסם: 25.02.15 , 08:34

למרות הקריאות לחרם אקדמי נגד מוסדות אקדמיים ישראליים, המתגברות מאז צוק איתן, יתקיים ביום ראשון הקרוב כנס אקדמי בינלאומי בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. זהו הכנס ה-21 של אגודת ההיסטוריונים הצעירים של המשפט, ולראשונה מזה 20 שנה הוא מתקיים מחוץ לגבולות אירופה, כשכ-70 חוקרים צעירים ייקחו בו חלק. הכנס יציג את המחקרים החדשים בהיסטוריה של שיטות המשפט השונות בעולם.

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

>>> רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר

ההחלטה לערוך את הכנס בישראל התקבלה בכנס השנתי שהתקיים בשנה שעברה, ובו גברה ישראל אוניברסיטת אדינברו מסקוטלנד, שהייתה המועמדת המובילה. "זהו הישג משמעותי" אומר עומר אלוני, דוקטורנט למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, שהיה מבין יוזמי הכנס, "בייחוד לאור העובדה שהכנס התקיים בקיימברידג' והייתה נוכחות בריטית מוגברת בקרב המצביעים. היה הפרש של 4 קולות לטובתנו, מבין 70 מצביעים".

(צילום: Sebastiaan Vandenbogaerde)

"עשינו לובי לכל אורך הכנס וניסינו להסביר על ישראל באמצעות סרטונים, הכנו קמפיין של ממש והסברנו על החשיבות לערוך אותו בישראל, שלאור ההיסטוריה שלה, והמנדט שהיו כאן לפני הקמתה, משלבת שיטות משפט שונות. אם אנשי ה-BDS (המנהלים לובי לחרם נגד ישראל) היו יודעים על כך שאנו מגישים מועמדות, סביר להניח שהם היו מנסים לקיים לובי ולעורר פרובוקציה ולנסות לפגוע לנו בסיכויים".

השהייה בגלל צוק איתן

גם לאחר הבחירה בישראל כיעד לכנס, העניין הפוליטי ריחף באוויר. אלוני: "במהלך ההתארגנות לכנס, פרץ מבצע צוק איתן. בתקופה זו השהינו את הפעילות וחיכינו עד חודש אחרי שהסתיים המבצע מחשש להשלכות".

"לאחר כל אירוע צבאי ישנה התגברות בעיקר באירופה של חרמות על ישראל" אומר רן בר-יושפט, שהיה ראש צוות מאבק ב-BDS מטעם גוף הדיפלומטים היהודיים. "החרם מגיע מהשטח, ומתרכז אצל קבוצות סטודנטים שמקיימים לובי ובהפגנות ברחבי הקמפוסים. במקביל, הם מקדמים החלטות של האוניברסיטה לנסות ולקדם חרם על ישראל באמצעות מניעת שיתופי-פעולה אקדמיים וכלכליים. בארה"ב יש דוגמאות רבות לניסיונות להצביע על כך בקרב אגודות הסטודנטים ברחבי הקמפוסים. נערך שימוע שבו כל צד מסביר מדוע נכון לא לשתף פעולה עם ישראל".

"בשנתיים האחרונות התופעה הזו כבר לא שייכת רק לאוניברסיטאות קולומביה, אבר-גרין והאוניברסיטאות של קליפורניה, אלא ההתארגנויות מתפשטות לעוד ועוד אוניברסיטאות ברחבי ארה"ב. באירופה זה כבר שולט בצורה משמעותית וזו לא תופעה חדשה שרווחת בקרב סטודנטים ובקרב הסגל האקדמי. לאחר צוק איתן היו מוסדות אקדמיים בחו"ל שסירבו לבדוק עבודות דוקטורט מישראל".

"למעשה אין ארגון-גג שמאגד את כל עניין החרמות נגד ישראל" אומר בר-יושפט."מדובר בפעילויות נקודתיות, שהמוקדים העיקריים שלהן הן דרום אפריקה, אנגליה, סקוטלנד, אירלנד, צרפת, וושינגטון סטייט, קליפורניה וניו-יורק. על רקע כל אלו, מתקיימת פעילות ענפה בשטח בקרב סטודנטים ישראליים ויהודים ברחבי העולם, וניסיונות הסברה ופעילות נסתרת של משרד החוץ, שמנסים למגר את התופעה".

"מדי שנה אנו מקבלים עשרות פניות מסטודנטים מאירופה ומצפון אמריקה שמדווחים על אירועי חרם בקמפוסים, שהם כביכול 'אנטי ישראליים' ואשר במהלכם סטודנטים יהודים מותקפים פיזית ומילולית", אומר עידו דניאל, ראש התכנית למאבק באנטישמיות בהתאחדות הסטודנטים. "בחלק מהמקרים נעשה ונדליזם לרכושם ועל המוסדות עצמם מופעל לחץ לנתק קשרי מחקר עם מוסדות ישראליים או להפלות חוקרים ישראליים על רקע לאומי. אנו מתעדים את כל המקרים הללו ומפרסמים אותם, כי חשיפת המקרים היא התרופה הטובה ביותר".

הכנס הקרוב יתקיים ביום ראשון, בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן של אוניברסיטת תל-אביב. הכנס מתקיים בחסותם של מכון דיוויד ברג למשפט והיסטוריה ושל מרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים. הועדה המארגנת, בראשותו של ד"ר דוד שור, מאמינה בדבר תרומתו החשובה והניכרת של כנס מעין זה. "הקשרים שייווצרו בזכות עריכת הכנס כאן בישראל יוכלו לשמש תשובה ומענה להתגברות הקריאות לחרם כנגד ישראל ויתרמו לחיזוק ולביצור מעמדה של האקדמיה הישראלית כמרכז מחקר בינלאומי מוביל", אמר אלוני.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו