תקדים: חיפוש בעירום על עצירים - לא חוקי
שופטת קבעה לראשונה כי אסור לבצע חיפוש בעירום על עצירים אם אין הצדקה לכך. בנוסף, אם הם מתנגדים יש לערוך להם שימוע: "החיפוש נוגד גם את חוק כבוד האדם וחירותו"
סוף לחיפוש בעירום על עצירים: שופטת בית משפט השלום בירושלים, תמר בן אשר צבן, קבעה השבוע כי שירות בתי הסוהר לא יוכל לבצע חיפוש בעירום על כל עציר וחייב להפעיל שיקול דעת.
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר
ההחלטה התקבלה במסגרת תביעה שהגיש חנמאל דורפמן, שנעצר בספטמבר 2012 בחשד שהבריח פעילי ימין למאחז מגרון כדי להתנגד לפינויו, והגיש תביעה לאחר שהופשט לטענתו ונערך עליו חיפוש כשהוא עירום לגמרי, חרף התנגדותו. פסק הדין נגע בהתנהלות בבית המעצר במגרש הרוסים, אך החיפוש בעירום הינו בגדר דבר שבשגרה בכל בתי המעצר בארץ. השופטת קבעה שיש לתת פיצוי לדורפמן.
במהלך הדיונים בתביעה טען סנגורו של דורפמן, עו"ד איתמר בן גביר, כי החיפוש נעשה לכל העצורים ללא ברירה אחרת ואין ממש בטענת המדינה כי למי שמתנגד לחיפוש בעירום נערך שימוע. לדברי בן גביר, משמעות אותם שימועים הינה הסבר לעציר שאם יסרב, ייערך לו חיפוש בכוח.
דורפמן טען בתביעתו כי החיפושים הללו נוגדים את החוק שקובע כי יתבצעו רק במקרה שיש יסוד סביר שעל גופו יש ראייה, וכי תנאי זה אינו מתקיים במקרה המדובר וברוב המכריע של המקרים ועדיין מתקיים חיפוש כזה על כלל העצורים.
המדינה, מנגד, הפנתה את בית המשפט לסעיף בפקודת בתי הסוהר הקובע מפורשות את ההיתר לבצע חיפוש כזה על כל עציר, גם ללא חשד שהעציר ביצע עבירה. בנוסף, טענה המדינה שהחיפוש לא נעשה על כל עציר, שמופעל שיקול דעת ושניתנת אפשרות לשימוע למתנגדים. עוד טענה המדינה כי הצעד חיוני כדי למנוע הכנסת חפצים זרים.
השופטת סקרה בפסק דינה הארוך, שדן לראשונה בנושא חוק המעצרים ותקנות שב"ס, את הנסיבות המצריכות חיפוש בעירום. היא מצאה כי הסעיף המתיר את החיפוש בהוראות שב"ס, איננו כפי שנעשה במגרש הרוסים לכול אסיר ביום מעצרו של דורפמן. השופטת הסבירה בפסק דינה כי לפי לשון הסעיף, מדובר בסמכות הניתנת לשיקול דעתו של הסוהר, אך הוא אינו חייב לקיימו וכי מטרתו היא למנוע הכנסת חפצים אסורים.
השופטת ציינה גם כי במקום שאין חשש להברחה של חפצים אסורים, ביצוע חיפוש בעירום משמעו פעולה הנוגדת את הסעיף בפקודת בתי הסוהר "ואף בניגוד להוראותיו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. שכן בהיעדר הצדקה לעריכת החיפוש החזותי, ממילא שהפגיעה בצנעת הפרט אינה לתכלית ראויה".
בן גביר: "טוב שהשופטת איזנה בין האינטרסים השונים"
"במקרים שבהם אין יסוד סביר להכנסת חפצים אסורים, לא יכולה להיות סיבה, הנחה או חשד שיצדיקו עריכת חיפוש חזותי על גופו העירום של אסיר, בעודו מופשט מכול בגדיו לרבות בגדיו התחתונים", קבעה השופטת. "יש לבחון כול מקרה לנסיבותיו, תוך מתן משקל הולם לכבוד האסיר"
בן אשר מתחה ביקורת נגד שב"ס וקבעה כי יש לערוך שימועים עניינים ומתועדים שבהם יישמעו טענות האסיר ונימוק ההחלטה. בפסק דינה קבעה כי החיפוש בעירום לכול אסיר נוגד את פקודת בתי הסוהר וכך גם ביצוע החיפוש על אף התנגדותו וללא שימוע כנדרש.
לעניינו של דורפמן קבעה השופטת כי אין בחשדות שהיו נגדו "דבר וחצי דבר" עם חשד שהוא מחביא חפצים בגופו או על גופו ולא היה מקום לבצע בו חיפוש בעירום לפי התקנות.
השופטת ציינה כי העובדה שמדובר במקרה הראשון שנידון בבית המשפט לא יהיה נכון לקבוע פיצוי גבוה וראוי שהמדינה תלמד את הדברים. לפיכך, פסק הדין קובע לשלם פיצויים לדורפמן בסך 10,000 שקלים ו-18 אלף שקלים הוצאות משפט.
עו"ד בן גביר אמר לאחר ההחלטה: "ההתעסקות עם התיק הזה הייתה בגדר שליחות שעשיתי לנוער שלנו. בשנים האחרונות ישבו במשרדי לא מעט נערות ונערים, שעברו חיפוש משפיל דומה והתחושה הייתה שהם עברו טראומה קשה ופגיעה משפילה ולא מוצדקת. עד היום אני זוכר את הנערות שנעצרו בחשד להפגנה וישבו במשרדי ממררות בבכי כי סוהרות החליטו להשפיל אותן ולבזות אותן תוך התעלמות מהזעקה שלהן. טוב עשתה השופטת שאיזנה היטב בין האינטרסים השונים ותוך התחשבות בזכויות האדם".
לפנייה לכתב/ת 
