איך ישפיעו מצעי המפלגות על הכיס שלנו?

במסגרת מערכת הבחירות, מפרסמות המפלגות מצעים כלכליים ובהם הבטחות לצעדים שאותם יקדמו אם יקבלו את אמון הבוחר. מה המשמעות של המצעים האלו על הכיס שלנו? מחקר אקדמי חדש מנתח את התכניות הכלכליות של המפלגות ומברר מה ההשפעה של כל אחת מהן על המצב הכלכלי של הבוחר.

לכתבות נוספות בערוץ כלכלה בארץ :

• המשנה לנגידה רומזת: הריבית יכולה לרדת מתחת לאפס
• קפיטליזם חדש: ימי הביניים, גרסת גוגל
• על מה אנו מדברים כשאנו מדברים על בחירות
  

>>>רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר

בתחום הדיור, "המחנה הציוני" מצטיירת במחקר כמפלגה שתחסוך לציבור הכי הרבה כסף. תכנית הדיור של מפלגה זו מדברת על שיווק קרקע בחינם לקבלנים, בתמורה להעברת חלק מהדירות לידי המדינה - שתשכיר אותן בחוזים ארוכי טווח ובמחיר מופחת. כמו כן, מציעה המפלגה לתכנן 300,000 דירות זמינות לשיווק, שייצאו לשוק בקצב של 50-60 אלף בשנה. צעדים אלה, טוענים נתנזון ושרירא, יחסכו למשפחה הראשונה 700 שקלים בחודש, ולמשפחה השנייה 340 שקלים בחודש.

לפי המחקר, בתחום הדיור תחסוך לכם "המחנה הציוני" כסף(צילום: shutterstock)

משפחה א' תחסוך יותר מכיוון שהיא חיה בשכירות, ומכיוון שבמחנה הציוני מדברים על כך שהדירות יושכרו בשכר דירה שיחושב כאחוז מהשכר, כאשר ככל שהשכר נמוך יותר, כך יהווה שכר הדירה אחוז נמוך יותר מההכנסה. מצע הדיור של "יש עתיד", לחילופין, שמתרכז בהטבת מע"מ 0% לרוכשי דירה ראשונה, יסייע רק למשפחה ב', ויקטין את הוצאותיה בסכום של 100 שקלים בחודש.

בריאות: יש עתיד תחסוך 120-230 ש' בחודש

בתחום הבריאות, מפלגת "יש עתיד" מציעה את המצע שחוסך הכי הרבה לשתי המשפחות. מצע הבריאות של "יש עתיד" מבוסס על המלצות ועדת גרמן, שבראשה עמדה חברת המפלגה ושרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן. יישום ההמלצות כרוך בתוספת של כמיליארד שקל לתקציב הבריאות, שמעוגנת בהצעת התקציב שהגיש יו"ר המפלגה ושר האוצר יאיר לפיד, לפני שפורקה הממשלה.

יישום ההמלצות צפוי לחסוך למשפחה א' 120 שקלים בחודש, ולמשפחה ב' 230 שקלים בחודש. כמעט כל המפלגות מציעות צעדים שיחסכו למשפחה ב' כפול ממה שהם יחסכו למשפחה א'. הסיבה לכך היא שהחיסכון הוא בהתאם להוצאה הכוללת על בריאות - והיא כפולה במשפחות ממעמד הביניים הגבוה, לעומת משפחות מעמד הביניים הנמוך.

חינוך: מרצ תחסוך 300-320 ש' בחודש 

בתחום החינוך מצטיירת תמונה שונה. כאן צעדי המפלגות צפויים לחסוך למשפחה א' סכום דומה לזה שהם יחסכו למשפחה ב'. זאת, למרות שהיקף ההוצאה של משפחה ב' על חינוך גבוה ב-59% מזה של משפחה א'. הסיבה לכך שהיא שכל המפלגות מתרכזות בצעדים שיגדילו את הזמינות והאיכות של מערכת החינוך הממלכתית, ויאפשרו למשפחות שמוציאות כיום סכומים גדולים מאוד על מסגרות פרטיות (בעיקר לילדים בגיל הרך) - לעבור למערכת שבה התשלומים הם נמוכים יותר ואחידים.

מרצ, שמציעה להגדיל את שיעור הסבסוד של צהרונים ומעונות יום; לקיים יום לימודים ארוך בבתי הספר ולשלב בו מפעל הזנה בישובים המאופיינים במעמד חברתי-כלכלי נמוך - היא המפלגה המציעה את החיסכון הגדול ביותר לשתי המשפחות.

מדובר ב-300 שקלים בחודש למשפחה א', ו-320 שקלים בחודש למשפחה ב'.

בסיכום כללי, המפלגה שתחסוך הכי הרבה למשפחה א' - על פי המחקר - היא מפלגת "המחנה הציוני", שתצמצם את הוצאותיה החודשיות של משפחה זו ב-1,030 שקלים בחודש. המפלגה שתחסוך הכי הרבה כסף למשפחה ב' היא "יש עתיד", שתצמצם את הוצאותיה ב-980 שקלים בחודש.

המחקר: התייחסות רק לתכניות הקונקרטיות

לצורך המחקר אופיינו שתי משפחות תיאורטיות: האחת היא משפחה בת 3-4 נפשות, הגרה בדירה שכורה ושבה יש מפרנס אחד העובד במשרה מלאה, ומפרנס נוסף העובד במשרה חלקית. הכנסתה החודשית נטו מגיעה ל-9,170 שקלים בחודש והוצאותיה מגיעות ל-9,068 שקלים בחודש. זהו מודל המאפיין זוג צעיר עם ילדים קטנים השייך למעמד הביניים הנמוך.

המשפחה השנייה היא משפחה בת 3-4 נפשות המשלמת משכנתא על דירה בבעלותה, או מחפשת לקנות דירה בזמן הקרוב. במשפחה זו שני מפרנסים במשרה מלאה, והכנסתה החודשית נטו מגיעה ל-17,065 שקלים בחודש. הוצאותיה החודשיות מגיעות ל-13,145 שקלים בחודש.

החוקרים נעזרו בנתוני הלמ"ס של הרכב ההוצאות הממוצע של משק בית ישראלי, והגיעו למסקנה כי המשפחה הראשונה מוציאה 6,923 שקלים בחודש על התחומים הבאים: דיור, בריאות, חינוך (כולל תרבות ובידור) ומזון. המשפחה השנייה מוציאה על תחומים אלה 9,696 שקלים בחודש.

לאחר מכן, אספו החוקרים את הצעדים השונים שמציעות המפלגות לקדם באותם תחומים, וחישבו כיצד הם ישפיעו על הוצאותיהן של המשפחות הללו. "מצעי המפלגות הינם חלק מתעמולת הבחירות, ואינם מאופיינים בפירוט של תוכניות קונקרטיות", מסביר ד"ר נתנזון. "בכדי לבצע הערכה להשפעות הסבירות על יוקר המחייה בטווח הקצר - בשנתיים הקרובות - התייחסנו לתוכניות הקונקרטיות יותר, ולמגמות הפעולה העיקריות המתוארות במצעים.

"לקחנו בחשבון היקף ביצוע רלוונטי לשנתיים הקרובות, ללא שקלול השפעתו על כלל ההוצאה התקציבית, וללא הכללת רפורמות רגולטיביות שאת השפעתן קשה להעריך לתקופה הקרובה. לא נכללו הצעות הנוגעות לשיפור איכות של שירות מסוים לאזרח, אלא רק כאלו הנוגעות לעלות המוצרים או השירותים. לא כל המפלגות פרסמו מצע, ועל כן התייחסנו לאלו שפרסמו, ולמה שפורסם".