מה עדיף: רילוקיישן או נסיעות רבות לחו"ל?

פעילויותיהן חובקות העולם של הארגונים הישראלים מחייבים שליחת עובדים ומנהלים למקומות שונים ברחבי העולם. שליחת העובדים לחו"ל נעשית בשתי צורות מרכזיות: רילוקיישן - כלומר מעבר העובד עם משפחתו לתקופה של מספר שנים לחו"ל בכדי למלא תפקיד מסוים ולשוב בחזרה; ונסיעות עבודה מרובות וקצרות לחו"ל בהן המשפחה מתפצלת, העובד נשלח תכופות לחו"ל ואילו בני משפחתו נותרים בארץ וממשיכים בשגרת חייהם.

לכתבות נוספות בנושא רילוקיישן  בערוץ קריירה

• רילוקיישן: כך תצליחו בגרמניה ובארה"ב
• הודו, סין, יפן: הכירו את הקודים העסקיים
• 10 יעדים נבחרים לרילוקיישן: כל מה שצריך לדעת
• נוסעים? כל ההכנות הנדרשות לפני רילוקיישן
  

לעובד לא תמיד ניתנת בחירה באשר לצורת הרילוקשייין. בכל מקרה, לשתי שיטות הניוד קיימים מחירים ונראה שהבחירה אינה פשוטה. ישנם מספר שיקולים ושאלות שעל העובד לשאול עצמו בבואו להחליטה מהי העדפתו. נציין את העיקריות שבהן.

בלא מעט חברות, גם נסיעות העסקים וגם הרילוקיישן הם עסק יחסית משתלם עבור העובדים, ויש לבחון היכן הם עשויים להרוויח יותר. מדובר בחישוב מורכב ומשתנה בין חברה לחברה.

ארגונים שונים מציעים לעובדים היוצאים לרילוקיישן תשלום על הוצאות שונות, כל חברה בהתאם ליכולתה והשקפתה. ככל שתגמול גבוה יותר, הרי שהנסיעה משתלמת יותר.

בהקשר זה כדאי לבדוק את הנושאים הבאים: האם קיים תגמול מטעם החברה על הוצאות מעבר (הובלה, משלוח ואחסון); האם ניתן כסף להשכרת רכב או לרכישת רכב; האם המגורים בחינם או שניתנת הלוואה למגורים; האם החברה מכסה את הוצאות החינוך של הילדים; מה קורה עם כיסוי התשלומים עבור שירותי בריאות; האם ניתנות הוצאות טיסה לצורך ביקורים שנתיים; האם ניתנות הוצאות ביטחון במדינות מסוימות, האם תקבלו תשלום עבור ביגוד; האם יש הקצבה לנסיעה מוקדמת לצורך התארגנות ראשונית, האם מגיע לכם מימון פגישה עם יועץ מס, ועוד. ככל שיינתן יותר ,המשפחה עשויה לחסוך יותר ולחזור לישראל עם רזרבות בסיום התפקיד.

יש לזכור שבמשפחות בהן שני בני הזוג עובדים בארץ ונהנים מהכנסה גבוהה, הניתוק הצפוי של בן הזוג המלווה ממקום עבודתו (שהרי מרבית בני הזוג המלווים לא יעבדו בארץ היעד), משליך באופן ישיר על האמצעים העומדים לרשות המשפחה. במקרים שבהם הכנסתו של העובד בחו"ל צפויה להיות גבוהה מן ההפסד של בן/בת הזוג, עשויים המועמדים לגלות נטייה חיובית יותר כלפי הרילוקיישן.

(צילום: shutterstock )

גם בנסיעות הקצרות, התגמול נחשב משתלם. יש המרבים בנסיעות קצרות לאורך שנים ומצליחים לחסוך היטב לצורך כיסוי המשכנתא וחובות אחרים. לא מעט חברות נוהגות להשאיר את הנקודות הנצברות בטיסות לעובד ויש גם כאלו המצליחים לחסוך גם את האש"ל. עם זאת רצוי לקחת בחשבון אלמנט נוסף: אף שהתגמול על הנסיעות הינו הוגן, הרי שחלק גדול ממנו מיועד לעיתים לשירותי שמרטפות או לכל עזרה אחרת הדרושה להורה שנשאר בארץ. מכאן, שאם אין משפחה מורחבת שיכולה לסייע ללא תשלום, הרי שעלולות להופיע הוצאות בלתי מבוטלות.

אם בוחרים באופציית הניוד המלא לחו"ל, ההשפעות הבריאותיות אינן מהותיות. מחקרים מדווחים על אנשים החווים בחצי השנה הראשונה לרילוקיישן תופעות של מחלות פסיכוסומטיות, שהן סימפטום של הלם תרבות. דיווחים מדאיגים יותר מתייחסים לשלב מאוחר יותר ברילוקיישן: גברים אשר יוצאים לרילוקישן כבני זוג מלווים לנשותיהם, ולא מועסקים בעצמם, עלולים לחוות דכאונות.

נסיעות קצרות ומרובות, לעומת זאת, עלולות להביא תסמינים בריאותיים הרבה יותר רציניים. קיימים דיווחים על עייפות כרונית שאינה מרפה הנובעת מן הג'טלג; על כאבי גב קשים מן הטיסות; מיגרנות, השמנה כתוצאה מארוחות מרובות עם הלקוחות ושעות המתנה בשדות התעופה, וכן תופעות בריאותיות אחרות לא מבוטלות. לנוסעים המתמידים הללו קיימת גם נטייה, בשל העומס המוטל עליהם, שלא ללכת לבדיקות רפואיות, מה שעלול להגביר את הנטייה ללקות בתחלואים שונים המופיעים בשלב מאוחר יותר.

ברילוקיישן, במקרים שבהם הקריירה של בני הזוג המלווים נפגעת מעצם המעבר, עלול להיווצר גם קושי זוגי. ככל שגדלה החשיבות של הקריירה של בן/בת הזוג, כך פוחתת נכונותו לצאת לפעילות ארוכה בחו"ל. בדרך כלל קיים קושי מעשי למצוא עבודה המתאימה להכשרתו ולכישוריו של בן/בת הזוג בארץ השליחות. ממחקרים עולה, כי תחושה של ויתור על הקריירה האישית אצל בן הזוג עלולה לגרום מתח במערכת היחסים הזוגית, ולהשפיע לרעה על ביצועיו המקצועיים של העובד, ואף לחזרה מוקדמת טרם סיום תקופת הרילוקיישן.

בנסיעות העסקים, בני הזוג הנותרים בארץ נושאים לבדם בנטל הטיפול בבית ובילדים. הם מגיעים לבדם לחגיגות בגן ובבית הספר, לימי ההורים, לטקס סיום שנה, או לטקס סיום הטירונות. עליהם לתמרן את הבאת הילדים לגן או החזרתם מהחוגים. יש בני זוג הקובלים על כך, ונושא זה עלות להיות מקור לחיכוכים.

קיימת גם סוגיית האמון: בני הזוג לא תמיד יודעים היכן בדיוק נמצא האחר ומה הוא עושה, והפנטזיות עובדות שעות נוספות. לפעמים נסיעת העסקים כוללת מספר אנשים מקום העבודה - גברים ונשים יחד - והסיטואציה אינה פשוטה.

ראוי עם זאת לציין, שגם ברילוקיישן וגם בנסיעות הקצרות ניתן למצוא מקור לחיזוק הזוגיות. ברילוקיישן בהעדר המשפחה המורחבת והחברים, בני הזוג הופכים למקור התמיכה העיקרי זה לזה. אם הזוגיות הבסיסית היא טובה, הרי שהיא עשויה כתוצאה מכך אף להתחזק. גם בנסיעות הקצרות לא מעט זוגות רואים יתרון בפרידה ובפגישה המחודשת, שאך מוסיפים לרומנטיקה ומחזקים את הזוגיות.

אחת המשמעויות החשובות של רילוקיישן לחו"ל, היא ניתוק הילדים משגרת חייהם ומהמסגרות המוכרות כמו גנים ובתי-ספר. מחקרים מראים כי הסתגלות ילדים צעירים, עוד לפני גיל בית-ספר, קלה יותר בהשוואה לילדים שצריכים להתאקלם ולהיקלט בבתי-ספר חדשים, למצוא חברים ולהשתלב בפעילויות חברתיות חדשות. הקושי מתגבר בקרב בני נוער וילדים בעלי צרכים מיוחדים. הקושי צפוי להם בשנית בעת החזרה ארצה עם סיום הרילוקיישן.

נראה עם זאת כי מרבית הילדים מסתגלים לאחר כחצי שנה בממוצע הן ברילוקיישן והן בשיבה הביתה, וכי אין בדרך כלל השפעות ארוכות טווח של הקשיים על התפתחות הילדים בהמשך. עושר החוויות שהילדים סופגים ברילוקיישן הינו כמובן ברור.

הורה המרבה בנסיעות עבודה חווה געגועים לילדים ותחושה של החמצת השיתוף בצמתים שונים בחייהם ובמאורעות שהם חווים. המצב קשה יותר כאשר ישנו ילד שמגיב בתגובות מורכבות על כל נסיעה - אם זה בבכי, כעס, או התפרצויות ובעיות התנהגותיות הקורעות את לב ההורה. עם זאת, ילדים יודעים לציין היטב גם יתרונות שהם רואים במצב זה - כגון בקבלת מתנות שאין לחבריהם.

ברילוקיישן עלולה להיות תחושה מסוימת של בדידות הקשורה בהתמודדות עם הריחוק מהמשפחה המורחבת ומהחברים.

בדידות היא מחיר לא פשוט בנסיעות הקצרות, ועובדים מדווחים כמה מדכא הוא סופשבוע לבד, עם עצמם, מוצפים בגעגועים הביתה, לבני הזוג ולילדים. גם בני הזוג הנשארים בארץ חשים בתחושת הבדידות שלהם, בעיקר בסופי שבוע ובחגים.

ברילוקיישן ,לאחר תקופת ההסתגלות הראשונית (המחייבת את העובד להשקיע מספר רב של שעות עבודה עד שיקלוט את התפקיד ויזכה בהערכה), חווים יותר שעות פנאי מאלו שמורגלים אליהם בארץ. בישראל עובדים שעות רבות יותר מאשר במרבית מדינות העולם כך שמתרחב הזמן הפנוי העומד לרשותו של העובד ומתאפשר להיות מנוצל לטובתו ולטובת משפחתו.

באשר לנסיעות הקצרות, אמנם לא מעט מן הנוסעים מציינים את הכייף, הבילויים והנאה עד כדי התמכרות לנסיעות לחו"ל, אולם במקביל רבים גם מדווחים שהעבודה בפועל הינה קשה ושוחקת ולא מותירה זמן פנוי מספק.

לשתי צורות הניוד, כאמור, הרווחים והמחירים המאפיינים שלהם, וכל אחד יודע לאפיין מה מתאים לו, למשפחתו ולצרכיו המגוונים.

הכותבת, ד"ר חנה אורנוי, עוסקת בניהול, הוראה ומחקר בפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו, ובאוניברסיטה הפתוחה, וכן משמשת כיועצת לארגונים בנושאי ניהול בין לאומי ורילוקיישן. מחברת הספרים: מסע הרילוקיישן, המנהל הישראלי במדינות אסיה אפריקה, והמנהל הישראלי באירופה.