קמפיין מיוחד: התלונות של מוריניו
מקופחת ע"י שופטים, מכוסחת על כר הדשא ומסומנת כמטרה נוחה עבור הפרשנים. ז'וזה מוריניו מתלונן בחודשים האחרונים על מסע רדיפה שמתנהל נגד צ'לסי בכל החזיתות, אך האם מדובר בכלל במהלך תקשורתי מבריק וסנסציוני פרי מוחו של המנג'ר, אשר יביא את צלחת האליפות לסטמפורד ברידג' בתום העונה?
בשבוע שעבר, ערב המשחק הראשון בין פריז סן ז'רמן לצ'לסי בשמינית גמר ליגת האלופות (1:1), דיווחו כלי התקשורת בצרפת על שיחה שנערכה בין ז'וזה מוריניו לבין סר אלכס פרגוסון בלובי של המלון הפריזאי בו השתכנה הקבוצה האנגלית. ביום שני האחרון, ייתכן שבהשראת אותה פגישה מדוברת, הופיעה בכותרת הראשית של ה"דיילי-מייל" הבריטי השאלה הבאה - "האם מוריניו הוא סר אלכס החדש?".
עוד כדורגל עולמי ב-ynet ספורט:
- איסקו - הקוסם שלא חושש להתלכלך בבוץ / "מר עולם"
- שלוש נקודות הופחתו ממאזנה של אלמריה
- בקהאם: "גילחתי את הראש בגלל פרגוסון"
כותב המאמר, מייק קיגן, ניסה לעמוד על הדמיון באופיים של שני המנג'רים המצליחים ומצא מספר נקודות השקה בנושאים הבאים: התנהלות מול המדיה, הפעלת לחץ על שופטים על המגרש ומתיחת הגבולות ביחסים עמם מחוץ לאור הזרקורים, משחקי מוחות, אכזריות ו-ווינריות חסרת פשרות. "שניהם יעשו כל מה שיידרש כדי שהקבוצה שלהם תהיה זו שתחגוג בשריקת הסיום", הייתה המסקנה הנכונה והמתבקשת.
ההשוואה הבולטת והרלוונטית ביותר לנקודת הזמן הנוכחית עסקה בגישת "כל העולם נגדנו" ובהתקרבנות העקבית שפרגוסון טיפח ב-27 שנותיו במנצ'סטר יונייטד, אותה מוריניו דואג להשריש כיום בצ'לסי. את הפצצה, שהחלה לתקתק מיד לאחר הפסד הבכורה של הבלוז העונה (בניוקאסל במחזור ה-15) הטיל הפורטוגלי שלושה שבועות מאוחר יותר לאחר תיקו 1:1 בסיינט מארי של סאות'המפטון, וכשמנצ'סטר סיטי כבר החלה לנשוף בעורפו, כשהלין על החלטה של השופט אנתוני טיילור. השופט לא שרק לפנדל לטובת ססק פברגאס, אלא שלף לו את הכרטיס הצהוב כעונש על צלילה ברחבה.
"אני חושב שמדובר בסקנדל, כיוון שזה לא היה פנדל קטן, אלא גדול כמו הביג-בן", אמר מוריניו לאחר ההתמודדות וכעבור רגע הכריז בפה מלא, בידיעה שלא יחמוק ללא עונש: "מתנהל קמפיין ברור נגד צ'לסי, אין ספק. אנשים, פרשנים, שדרנים ומאמנים של קבוצות אחרות מרשים לעצמם לדבר על הקבוצה שלי באופן שבו הם לא מדברים על קבוצות אחרות".
גארי נוויל, עוזרו של רוי הודג'סון בנבחרת אנגליה ואחד הפרשנים הבכירים של רשת "סקיי ספורטס", זיהה היטב את דפוס הפעולה של מוריניו, כמי ששיחק 19 שנה תחת פרגוסון במנצ'סטר יונייטד. "ז'וזה שתל את הזרעים להמשך העונה והעביר מסר ברור לשופטים שאומר 'אני לא מוכן לקבל יותר את המצב הנוכחי'. הקמפיין האמיתי הוא של מוריניו, שמבהיר שנמאס לו", הסביר.
תחושת הקיפוח, אותה הפורטוגלי דאג לשדר לכל עבר וביעילות מקסימלית, התעצמה ארבעה ימים לאחר מכן, בהפסד 5:3 לטוטנהאם בווייט הארט ליין, כשבמצב של 0:1 לטובת צ'לסי השופט פיל דואוד התעלם מנגיעת יד ברורה של יאן ורטונגן בתוך הרחבה ובכך מנע מהאורחים פנדל.
במסיבת העיתונאים שלאחר המשחק עקץ מוריניו בצורה מכוערת את השופט העגלגל כשאמר: "למרות שמר דואוד איטי מדי כדי לעקוב אחר הכדור, כשהוא היה במרחק של 40 מטרים ממנו, הוא קיבל החלטות נכונות. דווקא כשהוא ניצב במרחק של 10 מטרים מהכדור, הוא קיבל החלטה שגויה". אגב, את הטענה לפיה אמר לדואוד כי הוא "שמן מדי וצריך לפרוש משיפוט" המנג'ר הססגוני לא הכחיש ומיד חזר לעמדת התקפה כשהבהיר: "צ'לסי היא הקבוצה עם מספר הבעיטות לשער הגבוה בליגה, זו שמחזיקה הכי הרבה בכדור, אך גם זו שמקבלת הכי מעט פנדלים – יש כאן ניגוד גדול".
ההערות הללו רק הוסיפו אש למדורה ובשלב זה ההתאחדות האנגלית אמרה 'די' וקנסה את מוריניו ב-25 אלף ליש"ט בגין התנהגות בלתי הולמת. ההרשעה הנוכחית הייתה הרביעית של המנג'ר הדעתן מאז שובו לצ'לסי בקיץ 2013, והקנס הכבד התווסף ל-26 אלף ליש"ט שהעביר לקופת הליגה אשתקד, אלא שזה מחיר שהוא היה מוכן לשלם, בלי להניד עפעף.
צולל בלשונו
על אף הצדק המסוים בחלק מטענותיו, מוריניו תמיד ידע לשנות את כללי המשחק באופן שישרת את מטרותיו ומתוך אג'נדה ברורה שניצחון הוא חזות הכל. מי שעקב אחרי התנהלותו בעשור האחרון, ראה לא מעט צביעות בפרשה האחרונה, בעיקר כשהמנג'ר יצא נגד גל טענות שהאשימו את שחקניו בצלילות ובהתחזויות.
לאורך כל קריירת האימון שלו מוריניו דאג, למראית עין, להניף את דגל המאבק בתופעת ההתחזויות על המגרש, למרות שבפועל סתר את עצמו לא פעם ולא פעמיים. "איך אומרים רמאי בקטלאנית?", הטיח ב-2006 בליונל מסי לאחר ההפסד 2:1 של צ'לסי לברצלונה בליגת האלופות, תוך כדי שהוא מאשים את הארגנטינאי בצלילה שהובילה להרחקתו של אסייר דל הורנו. "ברצלונה היא עיר תרבותית עם תיאטראות רבים, והילד הזה למד היטב איך לשחק", הוסיף.
שנתיים אח"כ, כשאימן באינטר, שינה מוריניו גרסה: "הכדורגל האנגלי מבקר שחקנים שנופלים בקלות על הדשא, בעוד שקיימת בו תרבות של צלילה. דידייה דרוגבה, כריסטיאנו רונאלדו, פרננדו טורס ורובין ואן פרסי – כולם צוללנים. בניגוד לפרמייר-ליג, בספרד, איטליה ופורטוגל מאמנים מלמדים שחקנים כיצד לנצח בדרך הנכונה, לא כיצד ליפול ברחבה".
ב-2010, כשרונאלדו הואשם פעם נוספת בתיאטרליות, מוריניו, שאז אימן אותו בריאל מדריד, נשמע אחרת לחלוטין: "כריסטיאנו הוא כדורגלן שהתחנך בשיטות אימון בריטיות. הוא לא אחד שקופץ לבריכה". במקרה נוסף, אחרי אחד ממשחקי הקלאסיקו, אמר: "אנחנו בריאל שואפים לשחק כמו גברים ולא לצנוח בכל רגע לקרקע כמו השחקנים של ברצלונה".
כשחזר לקדנציה נוספת באנגליה, הפורטוגלי שוב החליף תקליט: "בניגוד למקומות אחרים שבהם אימנתי, אחד הדברים הטובים שיש כאן במדינה הוא שאנחנו לא אוהבים התחזויות. אנחנו מבינים שזה לא טוב למשחק שלנו", אמר לאחר ההפסד הביתי לליברפול בעונה שעברה והפנה אצבע מאשימה לעבר לואיס סוארס: "הוא ביצע קפיצה אקרובטית ברחבה שלקוחה מעולם השחייה. אני שונא שחקנים שמנסים לעורר פרובוקציות והוא בהחלט אחד כזה".
העונה, הפלא ופלא, מוריניו מצא את עצמו בצד המתגונן, ועם הסטטיסטיקה שמראה כי צ'לסי ספגה ארבעה כרטיסים צהובים בגין התחזויות – יותר מכל קבוצה אחרת בליגה – קשה להתווכח. אדן הזאר, וויליאן ואוסקר היו מטרות נוחות לתלונות, אך גם שחקנים קשוחים כמו דייגו קוסטה, גארי קייהיל וברניסלב איבנוביץ' שהואשמו ע"י פרשנים, מאמנים ושחקנים יריבים בתיאטרליות יתר.
כשמנג'ר האל סיטי, סטיב ברוס, כינה נפילה של קייהיל ברחבה כ"משהו שלקוח מאגם הברבורים", מוריניו אמר בתגובה: "הבחור הגדול והישר הזה הוא לא אחד שנופל סתם". כשקוסטה, לא בדיוק השחקן הטהור ביותר על הפלנטה, ספג כרטיס צהוב על נפילה ברחבה ב-1:3 על ברנלי במחזור הפתיחה, טען המאמן: "לילד המקסים הזה יש גישה תחרותית, מנומסת ונקייה כלפי המשחק. אני מקווה שלהבא הוא לא יסבול מהחלטות בלתי הוגנות". בחודש שעבר, כשחלוצה של נבחרת ספרד תויג ע"י פרשני "סקיי" כ"פושע" לאחר שדרך הן על אמרה ג'אן והן על מרטין שקרטל במפגש עם ליברפול בגביע הליגה (עבירה שבגינה הורחק משלושה משחקים בפועל), ז'וזה כבר איבד עשתונות וזעק: "היכן ראיתם דריכה? תנו לדייגו לשחק את המשחק שלו".
"אני רוצה להבהיר דבר אחד. יש הרבה צוללנים בעולם הכדורגל, ביניהם רבים שמשחקים במועדונים גדולים. גם באנגליה יש כמה, לא הרבה. אצלי בצ'לסי אין צוללנים, אפילו לא אחד", אמר לאחרונה כשבין לבין גם הספיק לערוך חרם בן 10 ימים על כלי התקשורת ולאיים לנטוש את מסיבת העיתונאים לאחר הניצחון 0:1 על אברטון, זאת כשנשאל על תצלום בו נראה ברניסלב איבנוביץ' ספק נושך את ג'יימס מקארתי בגבו.
ראיון סוף
מי שחשב שנאום הקמפיין והקנס הכבד שבא בעקבותיו היו שיא המאבק בין מוריניו לשאר העולם, קיבל את "המיוחד" במלוא עוצמתו בראיון מרתק בן 27 דקות בתוכנית הבוקר הפופולארית של "סקיי", "Goals on Sunday", בו השתלח במראיינים, בשופטים, בהתאחדות האנגלית ופחות או יותר בכל מה שזז.
באנגליה הרימו גבה על קיומו של הראיון מכמה סיבות: ראשית, ביולי האחרון חתם מוריניו על חוזה שגריר ל-3 שנים עם רשת "BT ספורט", שלפני כשלושה שבועות ספגה נוקאאוט במאבק מול "סקיי" על רכישת זכויות הפרמייר-ליג (תשדר 42 משחקים בעונה לעומת 126 של "סקיי"). שנית, מי ששובץ בקדימון לתוכנית כאורח היה דווקא חלוץ העבר האנגלי, ג'יימס ביטי, ואילו ההודעה על אירוחו של מוריניו צצה בעמודי הפייסבוק והטוויטר של הרשת כרבע שעה בלבד לפני פתיחת התוכנית. שלישית, במהלך החודשים האחרונים תקף מאמנה של צ'לסי בחריפות ובאופן אישי את פרשני "סקיי" ואת הרשת עצמה, בטענה כי אותו קמפיין לכאורה מובל על ידה.
אם כל זה לא הספיק, מוריניו הצליח להכעיס גם את קברניטי BT , לא רק בכך שקפץ לביקור יזום אצל המתחרים, אלא כיוון שעשה זאת במקביל לראיון מרגש ומפומפם של הרשת הביתית עם פול גאסקוין, שערך הופעה פומבית נדירה אחרי תקופה ארוכה שבה ירד מנכסיו וניהל מאבק בהתמכרויות לאלכוהול ולסמים.
התזמון היה מושלם – ערב טקס האוסקר ולמחרת ה-1:1 הביתי של צ'לסי מול ברנלי, שאחריו הפנה מוריניו אצבע מאשימה לעבר השופט מרטין אטקינסון ("היו למשחק הזה ארבעה רגעים: דקה 30, דקה 33, דקה 43 ודקה 69"), שלא שרק לשלושה פנדלים לטובת הבלוז, לא הרחיק את אשלי בארנס שתיקל את נמניה מאטיץ' בצורה מחרידה, ושלף את האדום לסרבי שדחף את קשר ברנלי לקרקע בתגובה.
"אני לא אוהב את העובדה שאתם שופטים שחקנים בצורה פומבית מיד לאחר תקרית מסוימת, ולא משאירים לאנשים מקום כדי להפעיל שיקול דעת. אתם לא עושים את זה למועדונים אחרים, לא עשיתם זאת כשרובין ואן פרסי ויאיא טורה חבטו בשחקנים יריבים ללא כדור, ולא לאחר התיקול של בארנס, שהיה חמור בהרבה מכל המקרים הללו", הוסיף הפורטוגלי ומיד עבר לתקוף את שופטי הליגה: "מה כולנו רוצים מהם? עקביות. אבל לא בכיוון הלא נכון. אם יש לך עורך דין, אתה רוצה שיהיה עקבי, אבל אם הוא הפסיד ב-15 מתוך 15 תיקים, אז אתה לא רוצה את עורך הדין הזה. השופטים לא מכבדים אותנו. אני זוכר רק החלטה אחת העונה שהייתה לטובתנו".
תוצאות הראיון לא איחרו לבוא. עונשו של מאטיץ', שאמור היה לעמוד על הרחקה מ-3 משחקים (כנהוג במקרים של פגיעה בשחקן יריב ללא כדור), הופחת לשני משחקים בלבד, בעוד שמוריניו, בדרכו הבלעדית והסנסציונית,
הצליח באותן 27 דקות עמוסות בכותרות להגביר את הלחץ על שופטי הליגה, לצבור קולות תומכים ולעורר דיון לגיטימי בכלי התקשורת, שלבטח יחלחל גם למקבלי ההחלטות בליגה.
"אין ספק לגבי המניעים של מוריניו. הוא לא הגיע לטלוויזיה כדי לדבר בטובתה של מנצ'סטר סיטי, וכולנו יודעים בדיוק מי ירוויח אם השופטים יתעלמו מאירועים מעוררי מחלוקת שנוגעים בשחקני צ'לסי", כתב מרטין סמואל מה"דיילי-מייל". "ז'וזה גם טועה בכך שהוא מצביע על קמפיין מאורגן נגד קבוצתו, אבל הוא בהחלט רשאי לשאול שאלות כי השחקנים הנהדרים שלו נמצאים לא פעם תחת מצור. גם אם השיטות שלו אינן שגרתיות, מוריניו צודק בכך שהעלה את הנושא כיוון שיש יותר מדי תיקולים אלימים בכדורגל בימינו – וזה מה שצריך להטריד את ראשי הליגה, יותר מתלונות מושחזות של מנג'ר כזה או אחר".
לא מן הנמנע כי בשלב סיכום העונה, רבים יסתכלו על אותו קמפיין ואותו ראיון כרגע מכונן אשר הכריע את זהות האלופה.
לפנייה לכתב/ת 
