3 שנים אחרי - ועדיין אין דירה: "אפס פתרונות"
בינואר 2012 התראיין יהודה בצלאל, אז נשוי טרי, ל-ynet וסיפר כי חלום הדירה מתרחק ממנו. כעת, לאחר פרסום דו"ח המבקר, שוחחנו איתו שוב. "חזרנו לדימונה", סיפר, "אבל אפילו שם אנחנו לא מצליחים לקנות דירה"
"קשה להגיד שאני פראייר, אני מרגיש מאוכזב ממוסדות השלטון. המחאה ב-2011 הייתה כל כך מאסיבית בנושא הדיור ומאז יש אפס פתרונות". דו"ח מבקר המדינה על מחדלי הדיור לא הפתיע במיוחד את יהודה בצלאל. לפני שלוש שנים, מיד לאחר שהתחתן עם מוריה, הוא אמר בראיון ל-ynet כי "דירה היא עדיין חלום רחוק".
השנים חלפו, בני הזוג שבו לדימונה, אבל גם שם הם עדיין לא יכולים לרכוש דירה. "גם בעיר עם עלויות נמוכות זה לא מתאפשר", אמר אתמול (ה') בצלאל בראיון לאולפן ynet.
כמו בראיון אז שבוצע בדירה השכורה ברחובות, גם הפעם הגיע בצלאל ישירות משירות מילואים. כיום הוא מועסק בחברת "אקדמון" ומשמש גם כחבר מועצת עיריית דימונה. "אני מרגיש שהמדינה לא מצליחה למצוא פתרון ראוי", אמר. "היא לא חושבת, לא לטווח הקצר ולא לטווח הארוך, ולצערנו חוץ מאמירות פוליטיות נבובות וחסרות יישום אנחנו בסופו של דבר מוצאים את עצמנו במציאות שהצעירים לא מצליחים לרכוש בית בישראל".
על ההחלטה לחזור לדימונה סיפר בצלאל כי "זה קרה גם מתוך סל שלם של ערכים. לחזור לבית ולנסות לעשות שם דברים כי התפישה שלי אומרת, אחרי כמעט עשור במרכז, שלמרות האטרקטיביות
של המרכז, אי אפשר שכולם יגיעו לכאן. אז חזרנו לדימונה והיום אני מוצא את עצמי בכובע הפוך כחבר מועצה בעיריית דימונה שמחזיק בתיק הצעירים ומנסה למצוא פתרונות יצירתיים בעיר".
כיום הוא מתגורר עם רעייתו ובנם ביחידת דיור. "אנחנו מנסים לחסוך שקל לשקל ולפעמים גם לחסוך בהוצאות אחרות כדי להגיע להון ראשוני שיוכל לאפשר את אותה משכנתה וזה נראה לי בסופו של דבר מה שמתמודדים איתו כל זוג בישראל. אני מאחל לעצמי ולכל הזוגות בישראל שיוכלו באמת לרכוש בית כי בית זה דבר נורא בסיסי. בלי בית זה אומר שתוך עשור או שניים מוסדות רווחה ייכנסו לעניינים".
לפנייה לכתב/ת 
