הכל על הקריטריונים לאולימפיאדת ריו 2016

אחת לארבע שנים כשמתקרבת האולימפיאדה עולה מחדש הדיון סביב הקריטריון הישראלי - אותה דרישת סף מעוררת מחלוקת בה מחויבים ספורטאינו לעמוד בכדי להצטרף למשלחת האולימפית.

• לכתבות קודמות במדור
  

ביום רביעי האחרון, הציג הוועד האולימפי הישראלי את הקריטריונים לקראת אולימפיאדת ריו 2016 וחשף מספר שינויים מהותיים ביחס לעבר, המחייבים בחינה מעמיקה.

מספר שינויים מהותיים ביחס לעבר. ארד, כרמי ולוסטיג(צילום: אורן אהרוני)

מהו הקריטריון הישראלי?

כדי לעמוד על טיבם של הקריטריונים החדשים, מן הראוי להבין קודם מהו בדיוק אותו קריטריון ישראלי. בכל אחד מהענפים האולימפיים מחולקות קווטות (Quota). הקווטה היא למעשה הזכות המשוריינת למדינה להשתתפות בתחרויות האולימפיות באותו ענף. כדי להשיג את הקווטה על הספורטאי לעמוד בקריטריון בינלאומי - דרישת סף כלשהי כמו למשל תוצאה מסוימת בשחייה או מיקום בדירוג העולמי בטניס.

הוועד האולימפי הישראלי מתוך שאיפה ליצור משלחת הישגית ככל הניתן מציב לספורטאים הישראלים בחלק מהענפים דרישת סף נוספת, ברוב המקרים מחמירה יותר מהקריטריון הבינלאומי - זהו הקריטריון הישראלי.

המשמעות היא שכדי להגיע לאולימפיאדה על רוב הספורטאים הישראלים לעמוד בשני קריטריונים - בינלאומי וישראלי. למעט מקרים חריגים כמו של ספורטאי צעיר או של ספורטאי שקבע הישג יוצא דופן, ספורטאי הקובע קריטריון בינלאומי בלבד נותר מחוץ למשלחת האולימפית. במקרים הללו ישראל למעשה מוותרת על מקום ששוריין לה בעקבות השגת הקריטריון הבינלאומי.

השארתם בארץ של ספורטאים שעמדו בקריטריון בינלאומי בלבד עוררו בעבר מחלוקות רבות. לפני אולימפיאדת לונדון אף נערכה הפגנה בנושא מחוץ למשרדי הוועד האולימפי.

הפגנה נגד הקריטריון ב-2012(צילום: אורן אהורני)

אז מה בעצם השתנה לקראת ריו?

השורה התחתונה היא שהקריטריון הישראלי עדיין כאן. גם הפעם רוב הספורטאים שיעלו על המטוס לריו, יעשו זאת רק לאחר שעמדו בשני קריטריונים. אלא שכשבוחנים את הקריטריונים שנקבעו לקראת אולימפיאדת ריו, ניכר כי גם בוועד האולימפי החליטו להתגמש הפעם. מעבר להקלה היחסית בקריטריונים הספציפיים עליהם נעמוד בהמשך, שני שינויים חשובים ומבורכים נעשו בכללי היסוד.

1. ספורטאים צעירים - בעבר, הוועד האולימפי העניק לעצמו את הזכות לבחור בשלושה ספורטאים צעירים (עד שנה מעל גיל נוער) שעמדו בקריטריון הבינלאומי ולא בקריטריון הישראלי ולצרפם למשלחת האולימפית.

הפעם, לא תהיה הגבלה על מספר הספורטאים הצעירים. כל ספורטאי צעיר שיעמוד בקריטריון הבינלאומי יצטרף למשלחת הישראלית לריו.

השינוי הזה הוא חשוב מכמה סיבות. ראשית, לספורטאי צעיר עם אופק להופעה בעוד כמה וכמה אולימפיאדות, השתתפות בגיל צעיר היא השתפשפות חשובה. לאולימפיאדה יש עוצמות מיוחדות, עבור ספורטאי הרגיל להתחרות ביום-יום הרחק מאור הזרקורים, אין זה דבר של מה בכך להופיע לפתע באירוע הגדול בעולם, תחת עיניהם הבוחנות של התקשורת והציבור הישראלי. גם אם סיכוייו להישג יוצא דופן בהופעה הראשונה נמוכים יחסית, עצם ההתמודדות עם "המפלצת" הזו שנקראת אולימפיאדה, תביא אותו מוכן יותר לקראת ההופעה הבאה, המשמעותית יותר.

אמרי גניאל. נהנה מההקלה לצעירים ב-2012, הפעם לא תהיה הגבלה על כמות הצעירים(צילום: אורן אהרוני)

מעבר לכך, עצם הרעיון של בחירה בין ספורטאים צעירים הוא בעייתי בעיני. קשה מאוד להשוות בין הישגים של ספורטאים בענפים שונים ובעבר אף נשמעו תלונות כי לספורטאים המגיעים מאיגודים חזקים יש סיכוי גבוה יותר להשיג את הכרטיס למשלחת. כעת, לא יזדקקו עוד לבחור.

2. הענפים החדשים - בענפים העורכים הופעת בכורה במשחקים האולימפיים או בענפים בהם ישראל לא יוצגה מאז אולימפיאדת אטלנטה 1996, לא נקבעו קריטריונים ישראליים.

חלק מהענפים הללו רשמו הצלחות בעבר ומאז הספיקו להתרסק ובאחרים כמו באופני ההרים ובטריאתלון למשל, הצמיחה המשמעותית החלה רק בשנים האחרונות. להשתתפות של ספורטאי באולימפיאדה בספורט שלא יוצג מזה זמן רב (או מעולם) יכולה להיות השפעה חיובית אדירה על הענף כולו. התמריץ שקיבלו הספורטאים עם ביטול הקריטריון הישראלי יסייע להם בדרך לניפוץ תקרת הזכוכית עבורם ועבור הבאים אחריהם.

רוכב אופני ההרים, שלומי חיימי. בענפים בהם לא יוצגנו מאז 96' לא יהיו קריטרונים ישראליים(צילום: Maasewerd)

האם הקריטריונים קשים או קלים יותר ביחס לעבר?

כדי לבדוק האם ישנו שינוי מגמה אמיתי, בחנתי את הקריטריונים בענפים עם סיכוי סביר לייצוג ישראלי בהשוואה לאלו שנקבעו לקראת אולימפיאדת לונדון.

הקריטריון הישראלי באתלטיקה הוא כרגע הנזיל ביותר וזאת מהסיבה הפשוטה שטרם נקבע הקריטריון הבינלאומי. עד עתה, נהגו בהתאחדות האתלטיקה הבינלאומית לקבוע שתי קטגוריות של תוצאות סף - תוצאות A האיכותיות יותר ותוצאות B.

מדינה הרוצה לשלוח ספורטאי אחד למקצוע מסוים יכולה הייתה להסתפק בקביעת תוצאת B, עם זאת כדי לרשום יותר מספורטאי אחד, היה על הספורטאים להשיג תוצאת A.

עדיין לא ברור, האם גם באולימפיאדה הקרובה תישמר השיטה של תוצאות A ו-B. רמז לשינוי הגיע עם הצגת הקריטריונים לאליפות העולם הקרובה בהם נקבעה רק קטגוריית תוצאות אחת.

אולגה לנסקי. עדיין ממתינים לקביעת הקריטריונים הבינלאומיים באתלטיקה(צילום: אורן אהרוני)

נכון לעכשיו הקריטריונים הישראליים מתוכננים על פי השיטה שפעלה עד כה. כדי להעפיל לאולימפיאדה ספורטאי יצטרך לעמוד באחד מההישגים הבאים: קביעת תוצאת A, קביעת תוצאת B פעמיים, גמר אליפות העולם, גמר אליפות אירופה או קביעת תוצאת B באליפות אירופה.

כמובן שאם אכן יוחלט בהתאחדות האתלטיקה העולמית על שינוי השיטה של תוצאות A ו-B, אזי יאלצו בוועד האולימפי לערוך דיון נוסף בקריטריונים הישראליים.

הקריטריון החדש נוח באופן משמעותי ביחס לאולימפיאדת לונדון. האפשרות לקבוע קריטריון ישראלי באליפות אירופה היא בונוס אמיתי. אליפות אירופה שתיערך באמסטרדם ביולי 2016, כחודש לפני פתיחת המשחקים האולימפיים, צפויה להיות באיכות נמוכה יחסית וללא ספורטאים רבים שינוחו לפני התחרות החשובה באמת. בהחלט ייתכן שכמה מהאתלטים הישראלים ינצלו את הבמה הזו כדי להעפיל לגמר ולהשיג את הקריטריון

דונלד סנפורד. אחד האתלטים הישראלים המועמד להגיע לריו(צילום: AP)

גם מבחינת תוצאות מדידות מדובר בקריטריון נוח יותר. אם לפני אולימפיאדת לונדון התעקשו בוועד האולימפי על קביעת תוצאת A, הרי שהפעם גם השגה של תוצאת B פעמיים (או קביעה בודדת של תוצאת B במהלך אליפות אירופה) תספיק.

גם הקריטריון בענף הבדמינטון שזכה לייצוג ישראלי ראשון באולימפיאדת לונדון על-ידי מישה זילברמן הוקל. לפני לונדון נדרש זילברמן להתברג בין 35 הראשונים בדירוג האולימפי, הפעם יספיק לו להשתחל בין 50 הראשונים. כמו כן, ישנה אפשרות לקבוע את הקריטריון הישראלי על ידי סיום במקומות 1-8 במשחקים האירופאים בבאקו בקיץ הקרוב.

ג'ודו

בג'ודו הקושי האמיתי של הספורטאים יהיה להתמודד עם הקריטריון הבינלאומי הלא פשוט: מקומות 1-22 בדירוג האולימפי בכל משקל לגברים, מקום 1-14 בדירוג האולימפי בכל משקל לנשים (כרטיסים בודדים נוספים יחולקו בין היבשות).

מי שיעמוד בקריטריון הבינלאומי לא אמור להתקשות לצלוח את הקריטריון הישראלי הדורש את אחד מההישגים הבאים: מקום 1-9 באליפות אירופה, מקום 1-9 או שני ניצחונות באליפות העולם, מדליה בטורניר מאסטרס/גראנד סלאם/גראנד פרי, שלוש מדליות בסבב אירופה הפתוחה, מקום 1-7 במשחקים האירופאים. מדובר בקריטריון ישראלי נוח יותר ביחס לקריטריון בלונדון שהתבסס על הדירוג העולמי.

ירדן ג'רבי. לה בטח לא יהיו בעיות עם הקריטריונים(צילום: אורן אהרוני)

מה שעדיין לא נקבע הוא אופן ההכרעה בין שני ספורטאים שיעמדו בקריטריון. בג'ודו לכל מדינה מותר לשלוח ספורטאי אחד בכל משקל. כך למשל לקראת אולימפיאדת לונדון אליס שלזינגר וירדן ג'רבי, שהיו מהטובות בעולם במשקל עד 63 ק"ג, התמודדו ביניהן על כרטיס בודד למשחקים.

גם לקראת האולימפיאדה הקרובה צפויים מספר מאבקים פנימיים על כרטיסים בודדים וחבל שכללי המשחק שלהם עדיין לא נקבעו. עם זאת, ההערכה היא כי כמו בעבר הגורם המכריע בהתמודדויות כאלו יהיה המיקום בדירוג העולמי.

הנה דוגמא לענף בו דווקא הוחמרו במעט תנאי ההעפלה לאולימפיאדה. אם לקראת לונדון הסתפקו בוועד האולימפי בקריטריון הבינלאומי, הפעם נוסף גם קריטריון ישראלי. עם זאת, לא מדובר בקריטריון קשה מדי - מקומות 1-12 באליפות אירופה, מקומות 1-12 או שני ניצחונות באליפות העולם, שתי מדליות בתחרויות מוסכמות מראש, מקומות 1-8 במשחקים האירופאים בבאקו.

אילנה קרטיש. האתגר האמיתי שלה יהיה הקריטריון הבינלאומי(צילום: עוז מועלם)

לפני אולימפיאדת לונדון נדרשו המתעמלות לסיים בין 20 הראשונות באליפות העולם. הפעם הן יצטרכו לסיים בין 16 הראשונות, אך בנוסף יוכלו לקבוע את הקריטריון גם באליפות אירופה (התברגות בין 14 הראשונות) או במשחקים האירופאים בבאקו (התברגות בין שמונה הראשונות), מה שהופך את הקריטריון לנוח יותר.

במקום להתברג בין שמונה הראשונים במכשיר בודד באליפות העולם או בין 24 הראשונים בקרב-רב, הפעם יספיק דירוג בין 16 הראשונים במכשיר בודד או בין 32 הראשונים בקרב-רב.

במקום לסיים בין 6 הראשונים במכשיר בודד באליפות אירופה, גם התברגות בין 12 הראשונים תעניק את הקריטריון. כמו כן, נוספה האפשרות להשיג את הקריטריון במשחקים האירופאים (מקומות 1-8). בהחלט מדובר בהקלה משמעותית.

אלכס שטילוב. קריטריון נוח יותר(צילום: עוז מועלם)

בניגוד לאולימפיאדת לונדון, הפעם יש קריטריון ישראלי והאמת היא שלא ממש ברור למה. הקריטריון הבינלאומי בטקוואנדו אמנם השתנה במעט אך נותר מהקשים ביותר במשחקים האולימפיים. התוספת של דרישת סף ישראלית (אחד מההישגים הבאים: שני ניצחונות באליפות אירופה, שני ניצחונות באליפות העולם, שתי מדליות בתחרות בדרגת G1, מדליה אחת בתחרות בדרגת G2, מקום 1-8 במשחקים האירופאים), היא מיותרת למדי.

דירוג עולמי 1-56 בחישוב של ארבעה ספורטאים למדינה. אולי קשה במעט מהקריטריון הקודם שדרש דירוג עולמי 1-48 בחישוב של שלושה ספורטאים למדינה.

כמו בטקוואנדו גם בענף הסיוף נעשה שינוי תמוה למדי בעיניי. לקראת אולימפיאדת לונדון מתוך הכרה בכך שהקריטריון הבינלאומי בענף קשה במיוחד, הוחלט לוותר על הקריטריון ישראלי (ואכן אף ספורטאי ישראלי לא עמד בקריטריון הבינלאומי). למרות שהקריטריון הבינלאומי כמעט ולא השתנה (אולי אפילו הוחמר מעט), הוחלט על הוספת קריטריון ישראלי הדורש עמידה באחד מההישגים הבאים: מקום 1-16 באליפות אירופה, מקומות 1-32 באליפות העולם, גמר בגראנד פרי/גביע העולם, מקומות 1-8 במשחקים האירופאים.

יובל פרייליך. קריטריון תמוה בסייף(צילום: אורן אהרוני)

בנוסף לקריטריון הבינלאומי, הקלעים הישראלים יצטרכו לקבוע את אחד מההישגים הבאים: מקום 1-12 באליפות אירופה, מקום 1-16 באליפות העולם, גמר גביע העולם, מקומות 1-8 במשחקים האירופאים. מדובר בהקלה ביחס ללונדון, אז הוגבלו לגמר גביע העולם או גמר אליפות אירופה.

גם בענף השחייה ישנה הקלה משמעותית. אחד מההישגים הללו, מקומות 1-24 באליפות העולם, 1-14 באליפות אירופה או קביעת תוצאת A יספיקו להשגת הקריטריון. זאת בניגוד ללונדון אז נדרש מהספורטאים להעפיל לחצי גמר באליפות העולם או לגמר אליפות אירופה או לקבוע תוצאת A.

בשחייה במים פתוחים הוחלט בניגוד לעבר לוותר על קריטריון ישראלי. בשחייה אמנותית יצטרכו הספורטאיות לסיים במקומות 1-16 באליפות העולם (זהה ללונדון) או 1-14 באליפות אירופה (אופציה שלא הייתה בלונדון).

בענף עם העבר האולימפי הישראלי המפואר ביותר חלה לדעתי החמרה בקריטריון. לפני אולימפיאדת לונדון נקבעו לשייטים ארבע תחרויות – שתי אליפויות עולם ושתי תחרויות נוספות, כדי להשיג את הקריטריון היה עליהם לקבוע את אחד מההישגים הבאים: מקומות 1-16 באליפות עולם או מקומות 1-10 באחת מהתחרויות האחרות. הפירצה בקריטריון הייתה שאחת מהתחרויות הללו לא הייתה אליפות עולם או אליפות אירופה, וכפועל יוצא לא משכה אליה את כל השייטים הבכירים בעולם או ביבשת.

מעיין דוידוביץ'. עוד אחת שלא אמורה להתקשות בהשגת הקריטריון(צילום: Pablo Lanza)

הפעם לא יהיו תחרות מתנה כאלו, את הקריטריון הישראלי ניתן יהיה לקבוע רק דרך אליפות העולם (מקומות 1-16) או אליפות אירופה (מקומות 1-12).

בשייט כידוע ישראל תוכל לשלוח רק נציג אחד בכל דגם אך בניגוד לענף הג'ודו, כאן כבר נקבע אופן ההכרעה בין ספורטאים. בכל דגם נקבעו 4-5 תחרויות קריטריון – הישג בתחרויות הללו יעניק ניקוד מסוים מ-1 ועד 50. התחרות הגרועה ביותר של כל ספורטאי תיזרק ומי שיצבור ניקוד גבוה יותר בסיכום הכללי הוא שייסע לאולימפיאדה.

בניקוד הגבוה ביותר ניתן לזכות באליפויות העולם ובתחרות הקדם אולימפית - וכאן נעוצה גם בעיה מסוימת. בתחרות הקדם אולימפית יוכל להשתתף רק נציג ישראלי אחד בכל דגם. הנציג הזה ייקבע על פי הישג בתחרות קודמת שהוגדרה מראש.

משיח וצוברי. צפויה תחרות מעניינת ביניהם(צילום: אורן אהרוני)

למעשה לספורטאי שיעפיל לתחרות הקדם אולימפית תהיה אפשרות לפתוח פער משמעותי במירוץ לריו באמצעות תחרות בה יריבו כלל לא ישתתף. בוועד האולימפי הסבירו את ההחלטה הזו בחשיבות שהם מייחסים לתחרות הקדם אולימפית המדמה באופן הכי קרוב למקור את התחרות האולימפית עצמה. חשוב לציין כי ניקוד בתחרות הקדם אולימפית יוענק רק אם הספורטאי יסיים במקומות 1-3 בגלישת רוח או 1-5 בכל יתר הדגמים, כך שתידרש התעלות כדי ליהנות מהבונוס הזה.

השינוי המרענן ביחס ללונדון הוא שהפעם הנציגים לאולימפיאדה ייקבעו לכל המאוחר במארס 2016, חמישה חודשים לפני פתיחת המשחקים האולימפיים ולא כמו לפני ארבע שנים בסוף מאי - כחודשיים לפני טקס הפתיחה.

באופן אישי, אינני חסיד גדול של הקריטריונים הישראליים. לדעתי, הקריטריונים הבינלאומיים מחמירים דיו ומספיקים כדי להוות תנאי סף להשתתפות במשחקים האולימפיים.

למרות שטרם הוחלט על ביטול הקריטריונים הישראליים כליל, ניתן לראות בניתוח כי ישנה מגמת הקלה הבולטת במיוחד בענפי הליבה של הספורט האולימפי הישראלי (אולי למעט השייט). זהו בהחלט צעד בכיוון הנכון.

ולמרות הכל, המשלחת לא צפויה לגדול(צילום: חיים צח)

יותר מכך, ניכר כי ביחס לעבר הושקעה בקביעת הקריטריונים יותר מחשבה. בחלק מהענפים בולטת הפקת הלקחים מהאולימפיאדות הקודמות. אם בעבר נראה היה שישנם ענפים בהם הוגדרו קריטריונים כמעט שרירותיים, הפעם, גם אם ניתן לחלוק עליהם, אי אפשר לומר שהקריטריונים נקבעו יש מאין.

עובדה מעניינת היא שלמרות הקריטריונים הנוחים

יותר, הצפי של הוועד האולימפי לכמות הספורטאים נותר דומה לאולימפיאדות קודמות: 35-40.

הסיבה לכך נעוצה בכמות קטנה מאוד של ספורטאים הנמצאים על סף העפלה לאולימפיאדה. הרוב המכריע של הספורטאים העומדים בקריטריון הבינלאומי, צולחים בסופו של דבר גם את הקריטריון הישראלי. לפני לונדון למשל רק שלושה ספורטאים שעמדו בקריטריון הבינלאומי בלבד לא יצאו בסופו של דבר למשחקים האולימפיים.

ההקלה בקריטריונים הישראליים תסייע לחלק מהספורטאים בהבטחת מקומם באולימפיאדה בשלב מוקדם יותר ואולי גם תפחית במעט את הלחץ הנלווה למרדף אחרי הקריטריון, אבל ספק גדול אם היא תביא לגידול משמעותי בכמות הספורטאים הישראליים בריו.