שתף קטע נבחר

שרון דוידוביץ

לינ-סניטי / על הניצחון של מכבי ת"א

הגיוני שבניצחון כה מבלבל הצטיין כוכב כה לא צפוי. נייט לינהארט קיבל הזדמנות נוספת ותפס אותה בשתי ידיים. על הדרך, הוא גם סימל את הייחודיות של הצהובים העונה. ההחלטה של גודס לא לבצע עבירה בסיום? עדיף כמה דגים בבריכה מאשר 150 טון דגי דניס בים. שרון דוידוביץ' מנתח את הניצחון על פנאתינייקוס

כמו העימות המדובר בערוץ 2, גם המשחק ביד אליהו היה קצת מוזר עם סיום לא ברור. בשני המקומות היו צעקות, היה מתח, היו עליות וירידות, הבטחות וחלומות, אבל בסופו של דבר מכבי תל אביב ניצחה 70:73 את פנאתינייקוס.

 

מכבי ת"א פתחה בהצלחה את הסיבוב השני בטופ 16:

 

או שאולי זה לא בדיוק מה שקרה? אולי, כמו העימות הטלוויזיוני המעייף, גם ביד אליהו לא ממש סגורים על זהות המנצחת?

 

נייט לינהארט ודווין סמית' (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
נייט לינהארט ודווין סמית'(צילום: עוז מועלם)

 

דו שיח שהתנהל במדרגות היציאה עם הבאזר, היטיב לתאר את הלך הרוח המבולבל. אדון א': "חבל, למה לא עשו עבירה בסיום???". אדון ב': "עדיף ניצחון בכיס מאשר להסתכן". א': "לא. רוצים ללכת על כל הקופה".

 

התחושה הלא ברורה והמבלבלת הזו, מלווה את מכבי ת"א כמעט כל העונה. חוסר ידיעה או הפנמה לאן באמת מכוונים. להצלבה? ליתרון הביתיות? לפיינל פור? אולי שוב לתואר? לאיש אין תשובה. למעט אחד – גיא גודס. כי בזמן שכולם רצים קדימה בניצחונות, או צוללים לתהום בהפסדים, רק הוא נשאר מפוקס ומחושב.

 

ההחלטה לא לעשות עבירה ביתרון 5 נק' ו-20 שניות לסיום בכדי ליצור סיטואציה לניצחון מעל 7 הפרש, אותו הפרש בו הצהובים הפסידו ביוון, רק על מנת ליישם יתרון אפשרי חודש וחצי קדימה על קרב במקום שני – הייתה ההחלטה השקולה, הנבונה וההגיונית.

 

גודס דיבר בסיום על המשל המפורסם של הציפור והיד, אבל כדאי לו לעדכן את עולם הקלישאות ולהתאים למציאות של פברואר 2015: עדיפים כמה דגים בבריכה, מאשר 150 טון דגי דניס בים התיכון.

 

נתן את הלב וניצח את המשחק. לינהארט (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
נתן את הלב וניצח את המשחק. לינהארט(צילום: עוז מועלם)
 

ארץ ההזדמנויות הבלתי מוגבלות

וכמה הגיוני שבניצחון כה מבלבל, יצטיין כוכב כה לא צפוי – נייט לינהארט. השחקן ששילם 70 אלף דולר בכדי להשתחרר מחוזהו בקיץ, זה שמרוויח סכומים זעומים יחסית של 170 אלף דולר לעונה, אותו אחד ששיחק 47 דקות ב-10 המשחקים הראשונים באירופה ואמש רשם 33 דקות – היה האיש שניצח למכבי ת"א את המשחק.

 

אמנם הוא מזכיר בצורה החיצונית שלו באופן מחשיד למדי את אלון שטיין, עוזר המאמן השני, והנינוחות שלו על ומחוץ למגרש מתאימה לשחקן סנוקר בריטי, אבל הוא גם זה שבמובן מסוים מתאר בצורה מושלמת את מכבי ת"א של העונה – יוצרת ההזדמנויות.  

 

הנינוחות שלו מזכירה שחקן סנוקר בריטי. לינהארט (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
הנינוחות שלו מזכירה שחקן סנוקר בריטי. לינהארט(צילום: עוז מועלם)

 

ללא סופו ולנדסברג הפצועים, "ללא" דווין סמית' שרשם את משחקו החלש ביותר מזה תקופה וללא ג'רמי פארגו ובראיין רנדל שנקלעו לבעיית עבירות וכמעט לא שיחקו ברבע האחרון, לינהארט, שקיבל פעם אחרונה הזדמנות במפגש הקודם ביוון, לקח את ההזדמנות הנוכחית ושוב תפס אותה בשתי ידיים.

 

הוא תפס אותה בריבאונד התקפה, תפס אותה עם חטיפה חשובה במרכז המגרש, עם עבירה חכמה בהגנה, עם חסימה לא צפויה, עם נגיעה שהסיטה את הכדור. אם נהיה בוטים אך כנים – לינהארט תפס אותה בביצים. זה הספיק ל-4 נק' בלבד, אבל 10 ריב', 3 חטיפות, 2 חסימות והגנה גדולה.

 

שלף שפן. גודס מתדרך את לינהארט (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
שלף שפן. גודס מתדרך את לינהארט(צילום: עוז מועלם)

 

וזה היה רק עוד מצג לאופן יוצא הדופן בו גיא גודס מצליח לנפק שפן אחר כל שבוע מחדש. קחו לדוגמא את ג'ייק כהן, האיש שרשם 9 דקות כל הטופ 16 ואמש הכפיל את הדקות שלו וקלע 8 נק' במחצית הראשונה – בדיוק ההפרש של מכבי בתום החצי.

 

אם רוצים להבליט את ההבדלים בין גודס לבין קודמיו, בלאט וגרשון, צריך להאיר בדיוק את הנקודה הזו. אצלם שחקן כמו ג'ייק כהן, בסיטואציה הנוכחית, כלל לא היה מקבל הזדמנות. אצל גודס הוא מנצל אותה.

 

מזכיר את ג'ון קליז ממונטי פייטון. איבאנוביץ' (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
מזכיר את ג'ון קליז ממונטי פייטון. איבאנוביץ'(צילום: עוז מועלם)

דייג, אוהב דגים?

פנאתינייקוס היא קבוצה שנופלת וקמה על השלוש. בחצי הראשון עם 4 מ-18 היא נפלה, בחצי השני עם 8 מ-15 היא קמה. מכבי לא ביצעה חילופים בחסימות והימרה בצדק על המשחק הלא יציב של סלוטר. מדהים לראות איך קבוצה של דושקו איבאנוביץ' הגדול כל כך מפוזרת ולא מסודרת. האם זה בגלל הדמיון של המאמן המונטנגרי לג'ון קליז ממונטי פייטון?

 

בכל מקרה, הניצחון הזה מרשים כי הוא מצליח להעלות יותר סימני שאלה מסימני קריאה. איזו מכבי כדאי לראות – זו המתבססת על האיטיות והדומיננטיות של סופו, או זו המשוחררת שרצה וקופצת עם טיוס/רנדל או רנדל/אלכסנדר בקו הקדמי?

 

איזו מכבי טובה יותר – זו המקובעת שהולכת על הכלים הבטוחים עם פארגו, או זו המוכנה להמר ולעלות ברבע השני עם חמישייה מוזרה אך מסקרנת כמו אוחיון-היינז-לינהארט-אלכסנדר-כהן ומפתיעה את היריבה?

 

ואם כבר נכנסנו מוקדם יותר לעולם המים, עולה השאלה החשובה מכולן – דייג, אוהב דגים? גודס הוכיח אמש שכן. והוא אוהב אותם אצלו ביד.

 

אוהבים כדורסל? עקבו אחר הטוויטר של שרון דוידוביץ' או הצטרפו לעמוד הפייסבוק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: טל שחר
נייט לינהארט
צילום: טל שחר
מומלצים