סערה בעקבות הצהרת נתניהו שיבטל את הסנקציות בחוק הגיוס לכול: "יריקה בפרצוף"
לוחמים בסדיר ובמילואים הופתעו לשמוע את ראש הממשלה מעיד כי יפעל לביטול הצעדים הפליליים נגד חרדים שלא ירצו להתגייס. "אינטרס פוליטי נחות ביותר". ח"כ מירי רגב: "לדבוק בגיוס לכל, אבל סנקציות פליליות זה לא נכון"
"שלטון החוק צריך לפעול על כולם באותה צורה. אני לא רואה סיבה שאנחנו כחילונים נתגייס והם לא". כך אמרו אמש (שבת) חיילי מילואים בעקבות דבריו של ראש הממשלה כי יביא לביטול הסנקציות הפליליות נגד בחורי ישיבה שלא ירצו להתגייס. "יהודי לא צריך ללכת לבית סוהר על לימוד תורה", אמר בנימין נתניהו, והצליח לעורר את זעמם של אנשי המילואים.
חוק השוויון בנטל שאושר בממשלה האחרונה כולל סנקציות נגד אלו שיסרבו להתגייס, אולם ראש הממשלה הבהיר כי הם נכפו עליו בגלל הרכב הממשלה האחרונה. "זה תלוי במנדטים שנקבל. ככל שנקבל יותר - הסכנה הזו תפחת", אמר נתניהו בראיון לרדיו החרדי "קול ברמה" בשישי בבוקר, בהתייחסו לסנקציות. "כולם יודעים שהמציאות נכפתה עליי בניגוד מוחלט לדעתי מהרגע הראשון. זה דבר שצריך להסיר אותו".
סגן נועם גדסי, קצין קרבי במילואים וחובש כיפה, חש כי הכוונות של נתניהו יוצרות אפליה בין המשרתים. "אני חושב שכל המגזרים במדינה, ללא הבדל דת ומין, מחויבים מצפונית לעשות שירות צבאי או לאומי", אמר. "בתור אדם מאמין, אין ספק שלימוד תורה זה חשוב וזה יסוד העם, אך כמו בכל תחום לימודים, בין אם אתה טוב יותר או פחות, כשאתה מגיע לגיל 18 חל עליך חוק הגיוס. אפשר להקל ולתת פטור ללומדים המוגדרים עילוי, כי עדיין זה היסוד של העם, אך לא לכולם, ובטח שלא במצב של היום שהרבה בחורי ישיבות מסתובבים ברחובות ללא מעש. חבל שבגלל כל מיני משחקים פוליטיים הממשלה חוזרת בה מהחוק וגורמת לאיפה ואיפה בעם".
רועי, מילואימניק שגויס בצוק איתן ולחם גם בעופרת יצוקה, טוען כי האמירה של נתניהו נועדה לצרכים פוליטיים. "זו תהיה בעיה מאוד גדולה אם סנקציות שאושרו בממשלה אחת יבוטלו בממשלה הבאה, בטח אם בסופו של דבר יהיה זה אותו ראש ממשלה", אמר. "אני חש גאווה שאני משרת את המדינה, אבל צריך שיהיה שוויון בין האזרחים, לפחות חובה מינימלית. המדינה בחרה לאכוף את החוק בדרך של סנקציות והדבר צריך לכלול את כל המשתמטים - חילונים וחרדים כאחד. יש לנו מוטיבציה מאוד גדולה לתרום, אבל הבעיה שהמדינה תמיד נותנת גב למי שלא רוצה לתרום. אנחנו לא מטומטמים, אנחנו מבינים איך הפוליטיקה עובדת ואין ספק שזו אמירה פוליטית".
מילואימניק אחר שלחם בצוק איתן מרגיש כי הדברים של ראש הממשלה מהווים "יריקה בפרצוף" ולדבריו לא היו נאמרים בסיטואציה שבה הוא אינו צריך את קולות החרדים. "חבל שנתניהו עסוק בלמצוא חן בעיני קבוצות אוכלוסייה שפחות משרתות ותורמות, הן בצבא והן בעבודה במשק", הוא אמר. "אני מניח שאם ראש הממשלה היה זקוק לנו בימים אלה לטובת מבצע צבאי כלשהו, לא היינו שומעים את האמירה הפופוליסטית הזו. אנחנו שבעים מאמירות, ואני חושב שהאמירה הזו מבטאת יריקה בפרצוף לכל מילואימניק ולכל מי שתורם למדינה, אם יום אחד מחליטים משהו ויום למחרת חושבים שההחלטה הזו מיותרת".
בן קרצו (27) גויס למילואים בצוק איתן. מבחינתו, אין בעיה שהחרדים לא יגויסו אבל שיתרמו שלוש שנים בצורה אחרת. "ברור שהדברים של נתניהו הם אמירה פוליטית", אמר. "כמילואימניק, המשמעות של האמירה הזו היא שיש אפליה. זה מפלה אותי בתור אזרח, אני מצפה שיהיה שוויון, זה לא מעניין אותי אם הם יעשו צבא או יתרמו בדרך אחרת, אבל שייתנו שלוש שנים מהחיים שלהם וילמדו אחר כך. חבל שזו הדרך של ראש הממשלה להשיג קולות וזה בעייתי".
שחר, מילואימניק שלחם בעזה וסיכן את חייו לא פעם, הוסיף: "אני לא חושב שזה הוגן כלפי המשרתים, כלפי המילואימניקים וכלפי אזרחים של מדינת ישראל. פשוט עושים מאיתנו צחוק. קודם כול יש חוק, אחרי זה ראש הממשלה אומר שיש
להסיר את הסנקציות. אם הסנקציות האלה אכן יבוטלו זה יהיה בשל אינטרסים פוליטיים נחותים ביותר".
לירן, שמשרת בחיל האוויר, מעיד כי בבסיס שלו יש חרדים שמשתלבים ולהשקפתו יש לפעול בכיוון הזה. "אני חושב שהאמירות האלה הן עוד צעד בהתרפסות של ראש הממשלה אל מול המפלגות החרדיות. אנחנו באמת האמנו שיהיה שוויון בנטל וזה מאכזב לשמוע שזה הולך ומתרחק מאיתנו", הוא אומר. "אני נותן שלוש שנים מהחיים שלי, שיכולתי לעשות בהן הרבה דברים אחרים, אבל זה חלק מהחובה שלי כאזרח. יש אצלנו חרדים שמשלבים צבא ולימודי תורה. הם משובצים בתפקידי מחשוב, משרתים שנתיים, ומשיחות איתם הם מאוד מרוצים ומרגישים שזה תורם להם לעתיד".
בועז נול, מי שהיה ממובילי המאבק הציבורי לשוויון בנטל, אמר שהוא איננו מופתע. "זה ביבי. זו כבר פעם שלישית שהוא עושה לנו קטע כזה. בסופו של יום הוא חושב על עצמו ועל שותפיו הטבעיים ולא משנה לו המחיר", טען. "אנחנו מדברים פה על חובת שירות, זהו עיקרון השוויון שבג"ץ דרש. אין דבר כזה חוק בלי סנקציות, תחשבו שתעברו באור אדום ולא יופעלו עליכם סנקציות כמו מתן דו"ח. אין דבר כזה, אי אפשר להאמין למילים הללו".
ח"כ מירי רגב (הליכוד) אמרה בתגובה כי "אני תומכת בגיוס חרדים לצבא. הובלנו את זה יחד כולנו, ויש לכולם אינטרס שחרדים וקבוצות נוספות יתגייסו לצבא או יעשו שירות לאומי. סנקציות פליליות זה לא דבר נכון, בעיקר שזה קבוצה אחת באוכלוסייה. צריך לדבוק בעניין של שירות לכל או שירות לאומי, אבל סנקציות פליליות זה לא נכון. זה מה שחשבתי גם בתחילת הדרך".
יו״ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יריב לוין (הליכוד), אמר: "הנתונים מראים שמגמת הגידול במספר המתגייסים החרדים נבלמה לחלוטין מאז כפיית ההסדר של הסנקציות הפליליות. אני מאמין שעל כולם לשרת, אבל יחד עם זאת, אחרי עשרות שנים של פטור שניתן לציבור החרדי ראוי שהשינוי יתבצע ללא הטלת סנקציות פליליות על לומדי תורה".
מיש עתיד נמסר: "חוק השוויון בנטל שהעבירה יש עתיד נועד לעזור למעמד הביניים לשאת בנטל הצבאי וגם בנטל הכלכלי על ידי שילוב אוכלוסיות נוספות בשירות הצבאי ובשוק התעסוקה. אמרנו
זאת בעבר ואנחנו אומרים זאת גם היום - לא ניתן לאף ממשלה שתקום להכניס שינויים בחוק, לכל אזרח במדינת ישראל צריכים להיות אותן חובות ואותן זכויות, אף אדם אינו מעל החוק".
אלוף במיל' ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), לשעבר ראש אכ"א וממנסחי חוק השוויון בנטל, אמר: "השוויון בנטל הוא ההישג הגדול ביותר של כל ממשלות ישראל בעשורים האחרונים. כל הממשלות עד כה, בהנהגת הליכוד או העבודה, נכנעו לחרדים והקריבו למען הסכמים פוליטיים עצובים גם את ערך השירות בצה"ל כדבר שמאחד את כולנו וגם את עתידנו הכלכלי. השוויון בנטל הביא כבר באופן מיידי לקיצור ארבעה חודשים שירות של אלו שיתגייסו החל מגיוס אוגוסט הקרוב".
לפנייה לכתב/ת 
