"חולים ישכבו בקומות, כמו בבתי קברות"
ראשי מערכת הבריאות מזהירים בכנס חירום, האחיות מאיימות לשבות: "היום זו פריבילגיה לשכב במסדרון". יו"ר ההסתדרות הרפואית, ליאוניד אידלמן: "זו פצצה אמיתית שמאיימת על כל אזרח. פוליטיקאים, הפקרתם את החולים"
כינוס חירום של ראשי מערכת הבריאות, שבועיים לפני הבחירות. "התכנסנו לזעוק את זעקת מערכת הבריאות. זו פצצה אמיתית שמאיימת על כל אזרח במדינה", אמר יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, במסיבת עיתונאים של "קואליציית הבריאות", על רקע הנתונים העגומים שפורסמו הלילה ב-ynet."נצא לשביתה אם המצב לא ישתפר, כשמטרטרים את החולים וכשהתורים כל כך ארוכים", הבהירה יו"ר הסתדרות האחיות אילנה כהן. ynet העביר את הכנס בשידור חי.
"פוליטיקאים נכבדים, אני מאשים אתכם בהתעלמות בצורך החשוב ביותר של האזרחים, הצורך בבריאות", פתח ד"ר אידלמן את דבריו. "אתם נוקטים מדיניות של בת יענה, כולם טומנים ראשם בחול. אני מאשים אתכם בכך שבמשך 20 השנה האחרונות שכחתם שיש מערכת בריאות. הפקרתם את החולים והצוותים הרפואיים, שכחתם את הבוחרים ברגע של חולי, חולשה וסבל. מערכת הבריאות צועדת לאחור, והפוליטיקאים אשמים בכך".
אידלמן אמר עוד: "אנשים עניים בפריפריה מתים מוקדם יותר, ואני מפנה אצבע מאשימה כלפי הפוליטיקאים. אתם הפוליטיקאים, מכל המפלגות ומכל צדי הקשת הפוליטית, כולכם אשמים. למה נושא הבריאות לא נמצא בראש דאגתכם? האם האישה הזקנה שעדיין שוכבת במסדרון עדיין עד כדי כך שקופה ולא מעניינת אתכם? ההסבר היחיד הוא שאתם פשוט מנותקים מהעם. יש לנו הוכחה ניצחת לכך. לפני שבועיים ערכנו סקר לגבי עמדות הבריאות ושאלנו כמה חשוב שהפוליטיקאים יטפלו בבריאות. התשובה היא ש-78 אחוזים מהנשאלים הצביעו 'העיקר הבריאות'".
ד"ר אידלמן ציין בדבריו כי על האזרח הישראלי חלה חובה לקחת בחשבון את נושא הבריאות בבואו להצביע בקלפי. לדבריו, "אומרים לי שמצב הבריאות הוא מצוין, שאנשים חיים בישראל יותר, אבל זו טמינת ראש בחול, הם לא רואים את קריסת המערכת. מספיק להכחיש את המצב. החובה שלי כרופא וכיו"ר ההסתדרות הרפואית לנצל ימים אלו של תקופת בחירות ולדרוש מהפוליטיקאים, תציגו בפני הציבור תוכנית להצלת מערכת הבריאות, תתחייבו להחזיר במפורש את הכסף שנלקח ממנה. עליכם לדאוג למספר מיטות בבתי חולים, לקצר תורים. יש לשנות את סדרי העדיפויות ולהביא להשקעה מאסיבית בבריאות. הפעם דורשים בריאות בקלפי. כל אזרח שבא להצביע צריך לראות את הבריאות בסדר העדיפויות הגבוה ביותר, לפני שיהיה מאוחר מדי".
יו"ר הסתדרות האחיות כהן ציינה בדבריה כי "היו יכולים להקים ספרייה עירונית עם כל מה שאנחנו אומרים בכל שנה. כשאדם מגיע לבית החולים או לקהילה, אין לו זהות פוליטית, אלא הוא חולה. אני הייתי ח"כית, ואם מישהו חושב שאכפת למישהו לגבי מה שאנחנו אומרים פה, אז לא מזיז להם. תראו כמה מתחרים על שרי אוצר, כמה מתחרים על משרד הפנים, תראו מי רוצה להיות שר השיכון. לנו אין הומלסים בפרוזדורים? מה זה צריך להיות? זו בושה למדינת ישראל. פעם דיברו על הזקנה בפרוזדור אבל היום זו פריבילגיה לשכב בפרוזדור. עוד מעט ישכבו במחלקות בקומות, כמו בבתי קברות. אנחנו הפראיירים שממשיכים לעבוד בתפוסות של 130 אחוזים".
כהן הוסיפה כי "מה שאנחנו לא נעשה למען עצמנו, למען החולים ולמען מערכת הבריאות, אף אחד לא יעשה לנו. מי שלא ראה את התמונות במשרד הבריאות, כל כך הרבה שרים, איך אפשר תוך שנתיים? מדובר בחיי אדם, ועד שאדם לומד, תתחלף הממשלה ויהיה שוב שר חדש. מותר לנו להגיד 'עד כאן'. בושה וכלימה שאנשים שוכבים בפרוזדורים, בחדרי האוכל, ליד השירותים".
רן סער, מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, אמר: "החוק מגדיר מה מגיע לנו, אבל המדינה לא מספקת את זה. אנחנו צריכים להסביר למערכת הפוליטית שקיצוץ של מיליון שקל שווה קיפוח חיי אדם. קיצוץ של עשרה מיליון, מיליארד, דין פרוטה כדין מאה, דין חולה אחד כדין אלף חולים. אנחנו צריכים להסביר למדינה שאת ה-9 מיליארד שקל שנגנבו מהחולים מביא לקיפוח חיי אדם. המדינה ממשיכה לקצץ בכל שנה 400 מיליון שקל ממערכת הבריאות והמצב רק ילך ויחמיר".
ד"ר מיקי שרף, סמנכ"ל בתי חולים של שירותי בריאות כללית, אמר בכנס: "אין אדם במדינה שהבריאות לא נוגעת לו. כשאומרים 'העיקר הבריאות', יודעים למה הכוונה. בתי החולים עומדים ריקים אחרי הצהריים כשהיה אפשר להשתמש בתשתיות האלה, אבל אין מספיק כסף לטובת העניין הזה. זה היה מונע את הזליגה לשירותי בריאות פרטיים ומקטין את ההוצאה הפרטית שעומדת על 40 אחוזים מההוצאה הלאומית, נתון שכמעט לא קיים בעולם. מיליארד שקל בשנה היה יכול לפתור את זה".
מידד גיסין, יו"ר צרכני בריאות ישראל, אמר בכנס כי "ההצעה שלי היא שכל פוליטיקאי, לפני שהוא ניגש לבחירות, שיעביר יום אחד במחלקה פנימית בבית חולים. אין ויכוח שמשרד האוצר אשם במצב של מערכת הבריאות. בארץ יש רפואה לעשירים ורפואה לחסרי יכולת. יאיר לפיד דאג למעמד הביניים, אבל שיעשה בדיקה, כי חלק ממעמד הביניים שלו ירד מתחת לקו העוני, בעיקר בגלל נושא הבריאות".
גורמים באוצר אמרו בתגובה כי "יש מי שרוצה לייצר אווירה של כאוס בשירותים הציבוריים ויש מי שרוצה שהשכר שלו יגדל. בשש השנים האחרונות תקציב משרד הבריאות גדל ב-52 אחוז, כאשר תקציב המדינה גדל רק בכ-2 אחוז בשנה. הוספנו 800 מיטות מאז שנת 2011, הוספנו 185 מיטות פסיכיאטריות, 100 מיטות שיקום, חצי מיליארד שקל להקמת בית החולים באשדוד, נוספו 9 מכשירי MRI, הגדלנו את תקציב הפגיות ב-80 מיליון שקל, התווספו אלף תקני רופאים, הוספנו תורנויות מומחים, הגדלנו את מספר הסטודנטים לרפואה, נתנו משמרות מיוחדות לאחיות, הכפלנו את מספר הסטודנטים לסיעוד ועוד".
הגורמים ציינו עוד כי "מערכת הבריאות הפרטית מושכת את הרופאים והאחיות אליה. עד שלא יהיה מישהו שיטפל במערכת הפרטית שמשתוללת, בעיית המחסור תימשך. יש מגוון דרכים, כמו פיקוח על המחירים כמו במערכת הציבורית, כמו הגבלה על תקרת השירותים כמו שהציעה ועדת גרמן. הפתרון הוא להגיד לרופאים לעבוד או במערכת הציבורית או בפרטית. אנחנו נצטרך לתת תמריצים לרופאים כדי להישאר במערכת הציבורית. משרד האוצר קידם את האג'נדה הזאת בוועדת גרמן. אנחנו נלחמים בשר"פ ומייצרים חלופות למדיניות כדי שהממשלה תוכל להחליט. אחרי הבחירות הממשלה תצטרך לבחור באיזו דרך ללכת".
הקופות מצויות כבר שנים בגירעון משותף של יותר מ-2.5 מיליארד שקלים. ב-2011 הגירעון המשותף עמד על 1.355 מיליארד שקל, וב-2012 על 1.976 מיליארד. מאחורי הנתונים היבשים נמצאים המטופלים, שלא מקבלים את מה שמגיע להם. הקופות נאלצות לחסוך בכל דבר אפשרי, כולל בהסכמים מול בתי החולים וטרטור המטופלים למקומות זולים יותר. המקרה של זוהר, שנדרשה כאמור להיטלטל לבית חולים מרוחק, אינו ייחודי. בכל שנה, כמות אדירה של חולים נאלצים לקבל טיפול במקום רחוק מביתם, נמנע מהם לקבל הפניה לבית החולים
שהם מכירים, לא מאשרים להם בדיקות יקרות יחסית, והכול בגלל שחסר כסף במערכת.
בשנת 2010, משך ההמתנה הממוצע בחדר מיון עמד על 3 שעות ו-6 דקות. ב-2013 ההמתנה הממוצעת כבר קפצה ל-3.5 שעות. המשמעות היא ברורה, החולים מחכים יותר זמן, זוכים לפחות תשומת לב מהצוות שידיו מלאות עבודה, ולא מקבלים את הטיפול הראוי להם. במשרד הבריאות מנסים לטפל בבעיה על ידי הצגת נתונים בזמן אמת בנוגע לעומסים, הוספת עוזרי רופא, תוספת מיטות וכוח אדם, העברת כספים נוספים ועוד. החדשות הרעות הן שעד שנראה את השיפור, המגמה רק צפויה להחריף.
יו"ר האגודה לזכויות החולה, שמוליק בן יעקב, הסביר כי "הגירעון של הקופות בא לידי ביטוי בצמצום עלויות, בהקפאת תקנים, איחוד מרפאות, אי החלפת ציוד, צמצום הבחירה וכדומה. ההשלכה הישירה היא פגיעה קשה במבוטחים והארכת תורי ההמתנה לרופאים, לבדיקות ולשירותים אחרים, ניתוב חולים למרפאות ובתי חולים שזולים יותר לקופה ועוד".
לפנייה לכתב/ת 
