חרדים, בואו נודה שטעינו
בגיל 30, מובטל וגרוש, אני מבין שנעשה לי עוול. יכולתי להיות רופא או עורך דין, אבל מנעתם ממני. צריך לשבור את המעגל הזה
אני חרדי מבטן ומלידה. למדתי בתלמוד תורה שעסק בעיקר בתכנים תורניים. "מקצועות החול" - כך הם נקראים בציבור החרדי - היוו אך ורק "עזר לקודש". אסביר זאת במילים פשוטות - גם לצורך לימודי תלמוד נדרש ידע מינימלי בחשבון או למשל בכדי לכתוב חידושי תורה יש צורך לדעת תחביר ודקדוק בצורה מינימלית.
משכך, מן הסתם לא עסקנו כמעט במקצועות החול. לוח הכפל היווה את פסגת המתמטיקה שמעבר לה יכולנו רק לחלום. אנגלית בכלל לא למדנו, שהרי בתלמוד אין מילים באנגלית. אם כבר רלוונטי יותר ללמוד ארמית. היסטוריה? מה זה תורם? ההיסטוריה היחידה שלמדנו היא תולדות עם ישראל המופיעים בתנ"ך. וכך חלפו להן השנים בעצלתיים. למדתי בישיבה תורנית גבוהה שבה למדנו רק תלמוד כי כל דבר אחר היה בעצם "ביטול תורה".
עוד בערוץ הדעות של ynet
לפרוץ דרך בלי להיזרק מהמחנה / אסתי רידר-אינדורסקי
משבר הדיור כמדיניות / רפאל דיין
ואז, בגיל 20 התחתנתי, וכמה מפתיע, תודו שניחשתם, המשכתי ללמוד ב"כולל" שגם בו עסקנו אך ורק בתלמוד. הקצבה שקיבלתי הייתה 2,000 שקלים. אשתי עבדה כמזכירה ואיכשהו הסתדרנו. לאחר שנה נולד הבן הראשון ואז התחלנו להרגיש את הקושי הכלכלי. כשנולד הבן השני הקושי הפך לבלתי נסבל. הלחץ הכלכלי גרם למתח ולמריבות ובסופו של דבר, למרבה הצער, בגיל 26 מצאתי את עצמי גרוש ובלי גרוש.
מטבע הדברים היות שחויבתי בתשלומי מזונות נאלצתי לחפש עבודה. למזלי הרב מצאתי עבודה בבנק חרדי שהסכים לקבל אותי לשורותיו לאחר מבחנים אינספור. למרות שאין לי בגרויות ולמרות שאין לי תואר, תבונה יש בי לא מעט. היות שזה בנק חרדי הם היו מודעים לעובדה הפשוטה שבחורי ישיבות הם חסרי השכלה ביחס לציבור הכללי אך חכמים אפילו יותר. לתומי חשבתי, שהנה הצלחתי לחדור לכלכלה הישראלית גם ללא בגרויות. השקעתי את כולי בעבודה, סיימתי קורסים בהצטיינות יתרה וגברתי על כל אותם קולגות בעלי התואר. חשבתי שאני מהווה הוכחה לכך שאפשר להסתדר גם ללא בגרויות וגם ללא תואר, אך לא לעולם חוסן. המצב הכלכלי בשוק לא מן הטובים, כידוע, ולפני פחות מחודש פוטרתי מעבודתי בשל צמצום כוח אדם.
שוב מצאתי את עצמי בנקודת ההתחלה. כיום בגיל 30, כשאני גרוש ומשלם מזונות, אני מבין שנעשה לי עוול. אילו הייתי לומד בגרות בגיל צעיר ולומד תואר ראשון הייתי יכול להיות כל מה שרק תרצו - רופא, עורך דין, כלכלן בכיר, פסיכולוג. אבל עכשיו בגיל 30 אני מוצא את עצמי מתלבט בין עבודה במוקד שירות בשכר מינימום לבין נהג אוטובוס בשכר גבוה מעט יותר. זה משהו שמתאים לי? ממש לא! אבל חייבים לפרנס, והעוול זועק לשמיים. אני בחור מוכשר, מוכשר מאוד אפילו. יש לי רק שאלה אחת קטנה - למה? למה אני אמור לעבוד במשהו שלא מתאים לי רק כי מנעו ממני את היכולת ללמוד ולהשכיל? זה עוול מוסרי להצעיד דורות שלמים למעגל העוני. לא ניתן לפרנס משפחה בלי תואר ראשון ובוודאי לא בלי בגרות.
כשפוגשים כיום רופא חרדי או אדריכל השאלה הראשונה ששואלים אותו זה: "תגיד, מתי חזרת בתשובה?". אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק. תארו לכם מצב שבו הציבור החרדי משלב לימודי תואר לצד לימודי תלמוד. פתאום נתחיל לראות רופאים בכירים חרדים בבתי חולים מובילים, וגם אדריכלים בוגרי ישיבות. בכלל, הציבור החרדי יהיה חלק תורם וחשוב מהציבור הישראלי. זה לא בשמיים. אולי זה מאוחר מדי בשבילי אך לא מאוחר לכל אותם חרדים אחרים העוברים את אותו המסלול.
אני פונה למנהיגי הציבור החרדי: למען הדורות הבאים, שלבו תלמוד תורה עם לימודי חול. נמשיך ללמוד תלמוד אך במקביל נלמד גם בגרויות ותואר ראשון. כדי שהדור הבא לא ייכנס למעגל העוני. מישהו חייב לעצור את המעגל הזה. הגיע הזמן להודות באמת הפשוטה - טעינו.
ישראל, בוגר ישיבת פוניבז'
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il