עד טיפת הגט האחרונה

נעמה לא עוצמת עין עם רדת הלילה. מעולם לא חשבה שתמצא את עצמה תחת איום שכזה שנדמה שרואים בדרך כלל רק בסרטים עם גנגסטרים ואנשי מאפיה. היא מנסה להבין איך דווקא היא מצאה את עצמה קורבן לסחיטה של יותר מחצי מיליון שקל - כופר נפש עבור חירותה. החיים מאז האיום הפכו כמו סדרת מתח בהמשכים, שבו היא, רק בת 33, הדמות הראשית הנמצאת תחת איום סחיטה תמידי וחוששת לעתידה ולעתיד ארבעת ילדיה.

עוד בערוץ הדעות של ynet

חרדים, בואו נודה שטעינו / ישראל

עוול מתמשך בחסות בית הדין הרבני (צילום: גיל יוחנן)

אם באמת היה מדובר בסדרה, כנראה שבלשי המשטרה המיומנים היו נכנסים לתמונה במרדף אחר העבריין שמאיים על נעמה ומשפחתה. התובע המחוזי היה מעמיד לדין את היצור הנאלח שסוחט אותה, ולאחר נאום סיכום תיאטרלי בפני חבר המושבעים היה נקבע ללא ספק שהעבריין אשם בסחיטה באיומים.

אבל נעמה לא בהוליווד, אלא כאן, בישראל של 2015, במקום שבו אפילו אינה יכולה להתלונן במשטרה על האיום שמרחף מעל ראשה. האיש הרע בסיפור הוא לא אחר מבעלה עופר, שמאיים שלא ייתן לה גט וסוחט ממנה ויתור על כספי המזונות שנפסקו לה ולארבעת ילדיהם עד שיהיו בגירים. מזונות ליותר מעשר שנים שמסתכמים ביותר מחצי מיליון שקלים שאמורים לשמש לדיור, מזון, בריאות וחינוך. אם היא הייתה איש עסקים הנסחט על-ידי שותפו או איש ציבור הנסחט בשל אירוע מעברו, המשטרה ובתי המשפט כבר מזמן היו מעורבים בתמונה. עבור נעמה - הסחיטה של עופר היא בחסות החוק, או אם נדייק בחסות בית הדין הרבני. שם היא הבעייתית, היא זו שמכשילה את הגט. "אין פה עניין של סרבנות", הם אומרים, "יש פה רק סכסוך כספי. פשוט תתני לו את מה שהוא מבקש והבעיה תיפתר".

סיפורה של נעמה הוא סיפורן של אלפי נשים שנסחטות מדי יום. הן נסחטות לוותר על מזונות, על רכוש משותף ועל משמורת הילדים. הן נסחטות כאשר חרב מונפת מעל חירותן, רכושן וחייהן. כאשר הן עומדות בפרץ ומסרבות לשלם את כופר הנפש, הן מתויגות פעמים רבות על-ידי בתי הדין כבעייתיות וכמחפשות פרובוקציות. במקרה של נעמה שסבלה בחיי הנישואים אלימות קשה ושש שנים וחצי מחייה עברו עליה כמסורבת גט, נמנע בית הדין הרבני מלאכוף על עופר לתת גט ונכנע לתנאיו שכללו ויתור כמעט מוחלט על מזונות הילדים. בית הדין קיבל את סחטנות הבעל כדבר מובן מאליו, וכאשר נעמה זעקה: "כיצד אפרנס את ארבעת ילדיי?!", לא היסס אב בית הדין להציע לה כתב התחייבות אישי שיבטיח את מזונות ילדיה. הדיין העומד בראש ההרכב ביכר להוציא כסף מכיסו מאשר לאכוף על עופר את מתן הגט.

לכאורה ניתן היה לראות בהתנהלותו של הדיין ובנכונותו לדאוג למזונות הילדים של נעמה מעשה הירואי, שבא לסייע לה לצאת מכבלי נישואיה הכושלים. אולם לנעמה היה ברור כשמש שאם בית הדין הגדול היה אומר את דברו ולא נכנע לסחטנות של עופר, הוא היה מתרצה ומסכים לתת גט תוך שפסק המזונות עומד על תילו. למרבה הצער, אנחנו נתקלים שוב ושוב בתופעה שבה בתי הדין הרבניים נותנים יד לסחטנות מעין זו. לא זו בלבד שבכך הם אינם נותנים מזור למסורבות הגט המתדיינות בפניהם, אלא שבעצם הלחץ המופעל על האישה לוותר על זכויותיה הבסיסיות הם יוצרים מצע נוח שממנו יצמחו עוד אלפי מקרים נוספים של סחטנות גט מדי שנה.

"איום על אדם בכתב, בעל-פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם. או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכול כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו" - כך מוגדרת בחוק העונשין סחיטה באיומים. מי שמורשע בעבירה ימצא את עצמו במאסר של עד תשע שנים. אבל לא עופר. במקום להיות מאחורי סורג ובריח, יש לו יותר מחצי מיליון סיבות להיות מרוצה, והוא יצחק איתן כל הדרך אל הבנק.

הכותבת היא עו"ד וטוענת רבנית, מנהלת ארגון "יד לאישה" המייצג נשים מסורבות גט ועגונות המשתייך למוסדות אור תורה סטון. הארגון יקיים ביום שלישי אירוע בסינמטק תל אביב לרגל יום העגונה שבמסגרתו יערכו הקרנה מיוחדת של הסרט "גט" ופנל בנושא "כבולות בעולמן: בין סרט למציאות"

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il