השפעת הריבית על המט"ח: לטווח קצר בלבד
הניסיון מראה כי להפחתות הריבית היו השפעות קצרות טווח על שער החליפין. לכן לא ברורה מידת האפקטיביות, לאורך זמן, של הצעד שנקט בנק ישראל בניסיון להעלות את שער הדולר, כך אומרים בלאומי שוקי הון. "השקל מתחזק כתוצאה מסביבה תקציבית יציבה ומגורמים שאינם רגישים לשינויים בריבית"
רוב מדדי המניות בבורסות בת"א ובעולם נסחרו בשבוע החולף במגמה חיובית וסגרו את חודש פברואר עם מסכים ירוקים ביותר לשוקי ההון. בין הגורמים שהשפיעו על המדדים - בארץ ובעולם - הן נגידות בנק ישראל וארה"ב.
>>>רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר
עוד בנושא, כנסו לערוץ שוק ההון
שווי השוק של החברות בבורסה עלה ב-11%
פרשנות. הנעליים הגדולות של קרנית פלוג
ההשפעה החיובית בארץ, היא בין השאר בשל הורדת הריבית המפתיעה על ידי הוועדה המוניטארית של בנק ישראל, בראשות הנגידה ד"ר קרנית פלוג ל-0.1%, ובחו"ל נסחרו המדדים בעליה, ברקע דבריה של יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי, ג'נט ילן. בעדותה מול הסנאט בשבוע שעבר אמרה ילן, כי בקרוב יעברו בוועידת השוק החופשי לבחינת האפשרות של העלאת הריבית בכל פגישה מחדש שתאפשר גמישות מקסימלית בקבלת ההחלטה. מה שסייע עוד להרגעת השוק, היא הרגיעה במשבר בין יוון לאירופה לאחר שניתנה ארכה של ארבעה חודשים לתכנית החילוץ בהמשך לצעדים שתעשה יוון.
בלאומי שוקי הון מציינים כי, ניסיון השנים האחרונות מראה כי להפחתות הריבית היו השפעות קצרות טווח בלבד על שער החליפין, ולכן לא ברורה מידת האפקטיביות, לאורך זמן, של הצעד שננקט השבוע. "התיסוף הריאלי מאז שנת 2007 מקורו בגורמים בסיסיים אשר אינם רגישים לשינויים בריבית: עודף בחשבון השוטף, עודף בחשבון הסחורות והשירותים ועודף של תנועות הון נכנסות לישראל שנתמך על ידי כניסה של תנועות הון ישירות של זרים ("FDI")", אומר דודי רזניק מלאומי שוקי הון.
לדבריו, השקל גם ממשיך להתחזק כתוצאה מסביבה תקציבית יציבה והתגברות ההערכות לאחרונה בדבר גיבוש הסדר בענף הגז הטבעי שיאפשר יצוא גז בעשור הבא.
ובבורסה לנירות ערך, מדד המעו"ף התחזק מתחילת השבוע, ב-1.5% ומדד ת"א 75 עלה בכ-2.5%. מבחינה סקטוריאלית המדד שבלט לשלילה, היה מדד התקשורת, שנסחר בירידות של יותר מ-4%, לעומתו, המדד שבלט לחיוב בשבוע החולף, היה מדד הביומד (מדד חברות שעוסקות בפיתוח מכשור רפואי ותרופות), אשר הציג עלייה של 4.5% בסיכום שבועי. בעולם, מדד המניות של MSCI לשווקים המתעוררים - סין, הודו, ברזיל ורוסיה ומדינות נוספות, נסחר השבוע בעליות שערים של 0.6%, כאשר המדד העולמי נסחר במגמה דומה ועלה מתחילת השבוע בכ-0.3%.
כצפוי, שוק המט"ח הושפע מהורדת הריבית. הדולר התחזק אל מול השקל ביותר מ-3% ושערו נקבע על 3.98 שקלים לדולר. האירו נסחר גם הוא במגמה דומה מול השקל ושערו נקבע על 4.45 ₪ לאירו.
בהקשר של יוון אומרים בהלמן-אלדובי כי, המשבר עם יוון נפתר באופן זמני, אך הציבור היווני איננו מרוצה מדרך התנהלותו של הממשל החדש מול מנהיגי אירופה. "להערכתנו, זהו לא סופו של המשבר היווני ועוד נשוב לראות את השווקים באירופה נסחרים בתנודתיות גבוהה כאשר תסתיים "הפסקת האש" בעוד כ-4 חודשים ואולי אף לפני".
שוק האג"ח בשפל חדש
תשואות האג"ח הממשלתיות רשמו בשבוע שחלף שפל חדש, תוך פיחות משמעותי של השקל ביחס לסל. לדברי דודי רזניק, במידה ובנק ישראל אכן ייצמד למדיניות המוניטארית הננקטת באירופה, בניגוד למדיניות הפד (הפדרל ריזרב – הבנק המרכזי של ארה"ב), סביר כי הקורלציה (מדד סטטיסטי המעריך את העקביות ביחסים בין מספר משתנים) של התשואות הממשלתיות תמשיך להתנתק מהשוק הממשלתי האמריקאי ותיצמד לאילו בשוק האג"ח הממשלתי האירופאי.
"על רקע ירידת התשואות החדה אנו ממליצים לקצר את המח"מ בתיקים למח"מ של כ-4 שנים. מומלצת אחזקת אג"ח בינוני – ארוך בשילוב מזומן ע"ח אג"ח קצר", אומר רזניק שמציין, "המדיניות המוניטארית של בנק ישראל נותנת עדיפות לאפיק צמוד המדד".
בסיכום שבועי רשם מדד האג"ח הכללי ממשלתי עלייה של 1.3% במחיר, כאשר מתחילת השנה נרשמה עלייה של כ-4% במחיר. איגרות החוב השקליות הלא צמודות ל-5 שנים ומעלה רשמו עליית מחירים, מתחילת השנה הנוכחית, של קרוב ל - 6.9% - בהמשך לעלייה של כ-14.8% בשנת 2014.
"במקביל לירידת התשואות בישראל נותרו תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב כמעט ללא שינוי", מוסיף רזניק. "כך שהפערים השליליים בין התשואות המקומיות לתשואות הממשלתיות בארה"ב המשיכו להתרחב, על רקע הורדת הריבית המפתיעה לשפל היסטורי והתבטאויות נוספות של סגנית הנגידה ד"ר נדין בודו-טרכטנברג". כזכור בשבוע שעבר רמזה סגנית הנגידה בדבר המחייבות למדיניות מוניטארית מרחיבה, כאשר גם ריבית אפסית או שלילית תעמוד על הפרק במידה והתנאים יצדיקו זאת.
הקרנות המחקות בגיוסי שיא
הקרנות המסורתיות רושמות את החודש הטוב ביותר מאז אוקטובר 2014 לאחר גיוסים של כ-2.7 מיליארד שקלים, מתוכם, גיוסי שיא של כ-1.46 מיליארד שקלים בקרנות המחקות וכ-1.26 מיליארד שקלים שנותבו לקרנות המנוהלות.
יש לציין כי תעשיית הקרנות מנהלת כ-267.1 מיליארד שקל. הקרנות המסורתיות מנהלות כ-216.6 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-50.5 מיליארד שקלים
לדברי מיטב דש, הקרנות המחקות רשמו בפברואר זינוק של כ-20% בקצב הגיוסים לעומת החודש הקודם. מי שהובילו הן הקרנות המחקות על מדדי אגרות החוב הממשלתיות עם 450 מיליון שקלים והקרנות המחקות על מדדי אג"ח חברות עם 320 מיליון שקלים. "זה חודש שיא של כל הזמנים לקרנות המחקות", מציינים במיטב דש. מאידך, הפחתת הריבית האחרונה פגעה קשה בקרנות הכספיות שפדו כ-3.1 מיליארד שקלים.
