מנכ"לית למועצת החלב: "היה מי שהתאכזב"
ביום האישה הבינלאומי הקרוב תציין מיכל קראוס שנה לבחירתה לתפקיד מנכ"לית מועצת החלב - האישה הראשונה בתפקיד. בראיון היא מספרת על ניהול נשי ("אין תחום שבו אישה לא כשירה לניהול"), על מצב משק החלב הישראלי ("קיים חשש לסגירת הרפתות הפריפריאליות") ועל טבעונות ("הטרנד ידעך כפי שהופיע"). סיכום שנה
ביום האישה הבינלאומי שיצוין ביום ראשון הקרוב, תציין מיכל קראוס בדיוק שנה לבחירתה לתפקיד מנכ"לית מועצת החלב בישראל - תאריך מקרי אבל סמלי לבחירתה של האישה הראשונה בתפקיד זה. "כיהנתי בתפקידי ניהול רבים במגזר הקיבוצי והחקלאי, אבל אין ספק שיש סמליות רבה בעובדה שמועצת המנהלים של מועצת החלב הכריזה על המינוי שלי בתאריך הזה".
כתבות נוספות בערוץ הקריירה
>>> רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר
מה משמעות ההתמודדות על תפקיד בתחום שנחשב למעוז גברי?
"הייתי האישה היחידה שהתמודדה על התפקיד, והראשונה שנבחרה לכהן כמנכ"לית של מועצת ייצור - תפקיד שנחשב גברי לכל הדעות", היא מסבירה. "ההליך היה מכרזי רגיל ותקין, כמו בכל חברה ממשלתית לתועלת הציבור. ברור שנשמעו קולות ברקע, למה צריך אישה בתפקיד הזה וכד', אבל האמנתי שבתקופה שלנו, שבה רואים יותר ויותר נשים מחזיקות בתפקידים שנחשבו גבריים, גם פה הטוב מכולם ינצח. ראיתי פנים מאוכזבות, פגשתי רפתנים שלא מצא חן בעיניהם שאישה תהיה מנכ"לית, אבל בשנה הזאת, דרך העבודה עצמה ובאמצעות מפגשים אישיים, הם שינו את דעתם וחושבים שאני מתאימה לתפקיד".
"קיים חשש לסגירת הרפתות הפריפריאליות"
מועצת החלב הוקמה ע"פ החלטת ממשלה במסגרת חוק החלב, כדי להסדיר את הענף ולשמש ארגון גג לכל הגורמים המעורבים בייצור החלב ומוצאיו בישראל. סביב השולחן העגול יושבים נציגי הממשלה, שאחראים לרגולציה בתחום, ביניהם נציגי משרד האוצר, החקלאות, הכלכלה והבריאות, נציגי ארגוני החקלאים ומגדלי הבקר, המחלבות, הרפתנים והצרכנים. תקציב המועצה לשנת 2014 עמד על כ 58 מיליון שקלים.
שוק החלב בישראל הוא שוק מתוכנן. ע"פ הנתונים, צריכת החלב השנתית בישראל עומדת על מיליארד ו-400 אלף ליטרים - ממוצע של 900 כוסות חלב בשנה לנפש, כלומר בין 2-3 כוסות חלב ביום. "אנחנו לא שופכים חלב", מסבירה קראוס. החלב מסופק ע"י 800 רפתות, ו-120,000 פרות חולבות. מחיר המטרה לליטר חלב גולמי עומד על 2.18 שח לליטר, וגם מוצרים אחרים נמצאים בפיקוח, כמו גבינה צהובה, שמנת מתוקה ועוד.
מה היה היעד הראשון שלך כשנכנסת לתפקיד?
"המטרה העליונה שלי הייתה הרצון לראות בכל יום חלב על המדפים ברשתות השיווק, ולהסדיר את כמות הייצור של כל יצרן בהתאם לכמות המחושבת ואשר ידועה כנצרכת. אנחנו לא שופכים חלב, אלא מווסתים את הכמויות בהתאם לנתונים".
"נכנסתי לענף חבול, שנכווה ממתווה לוקר, שהגדיר מינימום פרות חולבות והיקף כושר ייצור שנתי. קשה להיות רפתן בישראל. 140 רפתות נסגרו - 15% מהרפתות בארץ, ואף אחת מהרפתות שממשיכות לפעול לא עשירה - להיפך, רבים מיצרני החלב, בעיקר בפריפריה, לא מצליחים לסגור את החודש.
"קיים חשש לסגירה דווקא של הרפתות הפריפריאליות, ובדומה למחלבות נישאר עם מספר רפתות מועט במרכז הארץ שייצרו ריכוזיות. הרפתנים במדינת ישראל אינם טייקונים, הם אנשים שעובדים קשה 24 שעות, 7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה ומרווחים שכר ממוצע במשק. קשה לי להסתכל בעיניו של רפתן, שלא גומר את החודש. אני פועלת לאיחוד רפתות, כי יש יתרונות לגודל, אני מצמידה יועצים עסקיים, הכל כדי לסייע לאדם לקבל החלטה".
האם מחירי מוצרי החלב ירדו בעקבות סגירת הרפתות?
"כנראה שלא".
"טבעונות זו כת"
חלק גדול מהציבור טוען שהחלב הוא מקור לבעיות בריאות לא מעטות, וכי חלב פרה ומוצריו הם לאו דווקא המקור הזמין והזול לחלבון וסידן.
"מועצת החלב מקדמת ע"פ חוק את המלצות משרד הבריאות הישראלי - צריכה של 2-3 מוצרי חלב ביום, דלי שומן ומופחתי סוכר. הטבעונות בעיניי זו כת", היא חורצת. "אבל מועצת החלב לא יוצאת נגד טבעונות - איש שהישר בעיניו יעשה, אך יש פלגים קיצוניים בטבעונות שמכפישים מגזר שלם של חקלאים, או לחילופין מכפישים מוצר מזון בסיסי שמאחוריו אלפי מחקרים המוכיחים כי מדובר במוצר חיוני וחשוב לתזונה נבונה ובריאה".
"על אף הרעש הגדול שטרנד הטבעונות עושה, הנתונים מצביעים על כך שרק אחוזים בודדים אכן מאמצים אורח חיים טבעוני, ואנחנו צופים שהטרנד העולמי הזה ידעך כפי שהופיע. בשנים האחרונות הגדילה המועצה את הפעילות הפרסומית שלה מול הציבור, כדי לעודד צריכה קבועה ומשמעותית של מוצרי חלב ומשקיעה כסף רב בקמפיינים בנושא. המטרה שלי היא להחזיר את החשיבות של צריכת מוצרי חלב. אמנם יש ירידה בצריכת המזון בגלל המיתון, ולכן יש גם ירידה בצריכת החלב. אבל יש עלייה של 6% בצריכת פרימיום, גבינות קשות, צהובות, וכן בצריכת החמאה".
לאחרונה הקמת את "ועדת קראוס", שתבדוק ותיישם מסקנות בשוק החלב.
"הרבה כלכלנים ופוליטיקאים רוצים לשבור את השוק כשוק מתוכנן, בהתאם לעקרונות הכלכלה הקפיטליסטית ששואפת להתנהל לפי כוחות השוק ולא לפי תכנון. הקמתי את הוועדה מתוך הבנה ששוק החלב מקבל חלק נכבד בדיונים על יוקר המחיה".
"הוועדה בוחנת את כל ההיבטים - הרפתנים, המחלבות והצרכנים - במטרה להציע פתרונות בנושא מחירי המוצרים. פתרון אחד הוא למשל מענק תמיכה עוקפת לרפתנים ולא ישירות למחירי החלב, כמו שמיישמים בעולם. כיוון התמיכה בארץ כולל גם תמיכה ישירה ביצרני החלב, עם כוונה לבחון דרך אחרת לשיקום ותכנון הענף".
"כרגע אנחנו עורכים בדיקה כלכלית ואסטרטגית, ונציע הצעה שתסדיר את המחיר - הצעה לא רדיקאלית, אלא שתתן הדגשים - למשל מחיר מטרה שונה. בתוך כמה חודשים יפורסמו המסקנות ונראה".
קראוס נולדה בקבוצת שילר, הסמוך לרחובות. סבא וסבתא שלה היו ממקימי הקיבוץ החקלאי. "אנחנו שבט בקיבוץ, כ-80 אנשים, ביניהם שלושת ילדיי ושלושת נכדיי", היא מחייכת. היא סיימה כלכלה חקלאית בפקולטה לחקלאות ברחובות, וגם תפקידיה הקודמים היו תפקידי ניהול הקשורים בקיבוצים ובחקלאות.
איך את מאזנת בין הקריירה למשפחה?
"אני מנהלת תמידית, ומנסה לשמור על איזון בין קריירת הניהול שלי למשפחה. הסיסמא 'הם יתרגלו' נכונה. הבת האמצעית שלי תמיד אמרה, 'אבא יודע לעשות קוקיות, לא אמא' - אבל בסוף היום מעריכים אמא כזאת, גאים בה".
לפנייה לכתב/ת 
