אילה שפירא משחזרת: "פתאום הכול התפוצץ"

אילה שפירא, בת 11, נפגעה לפני כחודשיים מבקבוק תבערה שהושלך אל המכונית שבה נסעה עם אביה, אבנר, בכביש 55. היא סבלה מכוויות עמוקות וקשות והיה חשש ממשי לחייה. היום היא בעיצומו של תהליך שיקום מפרך. בראיון ראשון, שיתפרסם בשבוע הבא בעיתון הילדים של המגזר הדתי-לאומי "אותיות", מספר אילה על הרגעים הנוראים ועל התוכניות לעתיד.

"לא ראינו כלום לפני כן. היה חשוך. ראיתי רק משהו בוער עף אלינו, ופתאום הכול התפוצץ", סיפרה, משחזרת את רגעי האימה באותו ערב, ב-25 בדצמבר, בדרך לביתה בהתנחלות אל-מתן. "ברגע שהאש התלקחה ידעתי מה אני צריכה לעשות כדי לחיות. הכנסתי את יד ימין לתוך הלהבות כדי לשחרר את החגורה. פעלתי על אוטומט".

לא מוותרת, גם על פורים. אילה בתחפושת

אילה הספיקה לצאת מהמכונית, התגלגלה על הקרקע כדי לכבות את האש והלכה ברגל עם אביה אבנר מרחק של כמה מאות מטרים לביתם. לאחר מכן שיבחו רבים את התושייה והאומץ שהפגינה וקראו לה "גיבורה". אילה נבוכה: "זה קצת מצחיק, כי אני בדרך כלל לא גיבורה. יחסית, אני אפילו פחדנית".

בכירי הרופאים בבית החולים שיבא בתל השומר טיפלו באילה, ובראשם מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית פרופ' איל וינקלר, מנהל יחידת הכוויות פרופ' יוסי חייק ומנהל טיפול נמרץ ילדים פרופ' גידי פרת. בשעה שרופאי הטיפול הנמרץ נאבקו על חייה, פרופ' וינקלר החל בטיפול המסובך והקריטי בכוויות.

מאז הלך מצבה והשתפר. היא חזרה לנשום באופן עצמאי ולדבר, השתחררה מטיפול נמרץ, והיום היא בתהליך שיקום. בין טיפול פיזיותרפי לריפוי בעיסוק היא משתדלת להיות ילדה כמו כולן, תלמידת כיתה ו' שתחגוג בעוד שלושה חודשים את בת המצווה (היא מקווה לציין את האירוע בעלייה להר הבית) ותתחפש בפורים הקרוב לקפטן הוק, עם כובע פיראטים, קרס מפלסטיק וגלימת שודדי ים מעל חלוק בית החולים.

אילה גם שומרת על חלומה - להיות סופרת. היא מילאה כמה מחברות בסיפורי ילדים פרי עטה ואפילו תיארה בקומיקס את עלילותיה של פיית השיניים הקסומה. אחת המחברות נותרה ברכב שעלה באש, אבל אילה מסתכלת קדימה. "אני אכתוב ספר למבוגרים ולנוער על מה שקרה לי", היא אומרת בראיון ראשון שיתפרסם בשבוע הבא בעיתון הנפוץ ביותר לילדים במגזר הדתי-לאומי.

בראיון היא מספרת גם על המבקרים הרבים ומאות המכתבים שזורמים אליה מהארץ ומהעולם. בין המבקרים היה שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, ואילה הצליחה להוציא ממנו סקופ עיתונאי. "שאלתי אותו מאיפה הגיע הכינוי בוגי, והוא סיפר שזה לא קשור לצבא או לטנקים, כמו שחושבים, אלא התחיל הרבה שנים קודם, כשהוא היה בן עשר. היה לו שכן צעיר שבחר לקרוא לו 'בוגי' במקום 'מושיק', והכינוי נשאר".