אם תקפה מורה באכזריות. למה הוקל עונשה?
אימא לתלמידה התפרצה לכיתה, תפסה את המורה בשערותיה, גררה אותה לאורך המסדרון ובעטה בה שוב ושוב. היא תרצה רק חצי שנה בכלא
אם לתלמידה הגיעה לבית הספר שבו למדה בתה, התפרצה לכיתה שבה לימדה מורה שאיתה הסתכסכה, תפסה ומשכה אותה החוצה, הפילה אותה על הרצפה, גררה אותה בשערותיה לאורך המסדרון ובעטה בה שוב ושוב. אחרי שנגזרה עליה שנת מאסר בפועל ערערה האם וביקשה לבטל את העונש, בין השאר בגלל נסיבות חייה הקשות. בית המשפט המחוזי בבאר שבע הסכים להפחית את העונש לשישה חודשי מאסר בלבד.
בערעור שהגישה היא ביקשה להטיל עליה שירות לתועלת הציבור, וטענה שמגיל צעיר חיה לבד, לעיתים אף ברחוב, ושהיא מגדלת לבדה את בתה היחידה שחזרה מפנימייה. היא הוסיפה שבית משפט השלום טעה כשדחה את המלצות שירות המבחן לנקוט דרכי טיפול שיתמודדו עם המצוקה הנפשית הקשה גרמה להתנהגותה.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- מאבק ירושה טראגי: הדודה נגד אחיין בן 14
- קבלן זוכה מהעלמת מס: "סבל מליקויי למידה"
- מעשן כבד מת מסרטן ריאות והוכר כחלל צה"ל
- חרף חשד לפגיעה מינית: יפגוש בתו ללא פיקוח
האירוע התרחש ב-2010, והאישה הורשעה בבית משפט השלום בבאר שבע, לאחר שהודתה בעבירה של תקיפת עובד ציבור. נגזרו עליה 12 חודשי מאסר בפועל, 9 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 20 אלף שקל.
תביעה
מאסר ע"ת וקנס לאחים שאיימו על כונס נכסים
עו"ד דן שגיב
אחים שמחו על הריסת נכסים של אביהם איימו ברצח על עורך דין שמינתה הוצל"פ. הוא לא הסתפק בהרשעתם בפלילים, והגיש גם תביעה אזרחית
היא התעקשה שלא היה תכנון מוקדם של התקיפה, אלא הייתה זאת תוצאה של התלהטות יצרים ואובדן שליטה, מתוך רצון לדאוג לבתה ולא מתוך דפוסי אישיות אלימים. לדבריה יהיה לה הרבה יותר קשה להשתקם בכלא, מה גם שהיא כבר התחילה טיפול תרופתי ונמצאת היום בתהליך של שינוי.
מנגד טענה המדינה כי העונש ראוי, והפנתה בין היתר לכך שהמערערת ביצעה עבירה דומה בעבר. עוד נטען שהאם לא מתמידה בטיפולים ולא עמדה בתוכניות שהועמדו לרשותה. ביחס לנסיבות האישיות הקשות הזכירה המדינה שישנם גורמים מטעם המדינה המוסמכים לדאוג לבתה.
שיקום או התרעה?
הרכב שלושת השופטים - הנשיא יוסף אלון, יורם צלקובניק ויואל עדן - נחלקו בדעותיהם. השופט עדן ביקש להכריע לטובת המערערת וסבר כי יש לבטל את המאסר ולהטיל עליה שירות לתועלת הציבור. הוא שם את הדגש על השיקול השיקומי, שלדעתו גובר במקרה זה על הצורך בענישה מוחשית ומרתיעה.
"התוצאה הקשה ביותר של הטלת מאסר בפועל בעניינה של המערערת, הינה לטעמי בכל הקשור לגורל בתה", הסביר. "הבת הקטינה, אשר הינה בגיל כ-14 שנים, נסמכת על שולחנה של המערערת, ושבה מהיותה בפנימייה למגורים עם אמה, המגדלת אותה בגפה".
לעומתו, הנשיא אלון והשופט צלקובניק חשבו אחרת, וקבעו כי מדובר בתקיפה מתוכננת המצדיקה עונש מאסר בפועל למרות הנסיבות האישיות הקשות. הם הדגישו כי עד כה, במשך למעלה מארבע שנים מאז הגשת כתב האישום, לא נעשה מאמץ שיקומי של ממש ולא ברור כי יש למערערת סיכוי אמיתי להשתקם.
עם זאת, גם שופטי הרוב החליטו להפחית את העונש, וקבעו כי המערערת תרצה שישה חודשי מאסר בפועל, בצד מאסר על תנאי והפיצויים שעליהם הורה בית משפט השלום.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערערת: עו"ד פאולה ברוש
- ב"כ המשיבה: לא צוין
- עו"ד דן באומן עוסק במשפט פלילי
- הכותב לא ייצג בתיק
מומלצים