אל תתעצלו: כך תמנעו מחלות עיניים
מומחים קוראים להגברת המודעות בקרב מבוגרים ורופאים לבדיקות עיניים תקופתיות. "אנחנו יכולים כיום למנוע מחלות ואיבוד ראייה", אומר יו"ר איגוד רופאי העיניים בישראל. "הטכנולוגיה והטיפול כבר קיימים אין סיבה שאנשים יתעוורו". אבחון מוקדם יציל לכם את הראייה אומרים המומחים
בישראל חיים כיום כ-500,000 איש הסובלים ממחלות עיניים שונות. מידי שנה מתעוורים כ-2,000 איש ממחלות שאת רובן אפשר היה למנוע באבחון וטיפול מוקדם.
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר
"יש לנו כיום את הידע התרופתי, הטיפולי ואת הטכנולוגיה למנוע מחלות, ניתוחים ואיבוד ראייה", אומר ד"ר דויד צדוק, יו"ר איגוד רופאי העיניים בישראל ומנהל מרפאת הקרנית בבית החולים אסף הרופא. "הבעיה היא שאנשים מגיעים לרופא העיניים בשלב בו כבר אין לנו הרבה מה לעשות".
עוד כתבות במדור 60 פלוס:
בלי תרופות: צמחי המרפא שפותרים בעיות רפואיות
12 כללים: איך לרוץ בריא בגיל מבוגר
הרקדניות שלא יורדות מהבמה גם בגיל 70
לא באים להבדק
על פי הנתונים רק כשליש מהאוכלוסייה מגיע לבדיקות עיניים תקופתיות והמספרים יורדים ככל שהגיל עולה.
מהמספרים של השירות לעיוור של אגף הרווחה נכון ל-2013 היו רשומים בישראל כ-23,000 עיוורים. בכל שנה, על פי נתוניהם, נוספים כ-1200 איש אשר עונים לקריטריונים שנקבעו במשרד הרווחה ומקבלים תעודת עיוור. אותם אנשים הם רק חלק קטן מבין כלל המבקשים הסובלים מאיבוד ראייה.
"אנחנו מבקשים לעלות את המודעות לרפואת עיניים מונעת", אומרת ד"ר נורית הראל, יו"ר משותף של ד"ר פישר אשר יזמו לאחרונה מפגש חשיבה לדיון בנושא.
במפגש לקחו חלק אנשי רפואה, מחקר, פרמקולוגיה וטכנולוגיה. המומחים ביקשו למצוא יחד דרך לעלות את המודעות בקרב האוכלוסייה הכללית וקהילת הרופאים לבדיקות עיניים תקופתיות. "הבדיקות הללו יכולות להביא שינויי בחייהם של מיליוני אנשים", הוסיפה ד"ר הראל.
קמפיין עולמי להגברת המודעות
אנשי הרפואה והמחקר בישראל לא לבד. ארגון הבריאות העולמי יצא לאחרונה בתוכנית לעליית המודעות לבדיקות עיניים אצל אנשים אשר לא נמצאים בסיכון. הארגון שם לעצמו יעד להקטין ב-25% את מקרי ליקויי או איבוד הראייה עד 2019.
בישראל על פי ההנחיות הקיימות היום נדרשת האוכלוסייה הכללית שלא נמצאת בסיכון לבדיקה תקופתית אחת בין גיל 40 עד 60. אולם בגיל זה בדיקה בודדת עשויה להיות מאוחרת מידי. "כיום יש מקרים לא מעטים בהם אנשים כבר בגיל עבודה הופכים לעיוורים", מזהיר ד"ר צדוק. "את חלק מהמקרים היה אפשר למנוע אם הם היו מגיעים לבדיקה מוקדם יותר".
הנחיות חדשות של האיגוד הישראלי
כמה מוקדם יותר? אחרי גיל 40 יכולים המומחים ברפואת עיניים לזהות סימנים למחלות עיניים שמופיעות בגיל מבוגר. נקודת ציון זו גרמה לאיגוד הישראלי לרפואת עיניים לפעול לשינוי ההמלצות הקיימות.
"המלצות איגוד רופאי העיניים של ישראל שעומדות להתפרסם בקרוב קובעות כי על מבוגרים ללא גורמי סיכון מעל גיל 55 להגיע לבדיקה אצל רופא עיניים כל שנה עד שלוש שנים. מעל גיל 65, ללא גורמי סיכון, יש להגיע כל שנה עד שנתיים לביקורת. מדובר על שינוי גדול ממה שנהוג עד היום", מספר ד"ר צדוק על השינוי החדש בהנחיות.
איבוד ראייה משנה חיים
פגיעה בראייה היא פגיעה רחבה באיכות החיים. על פי נתונים שהתפרסמו באחד מעיתוני רפואת העיניים בעולם, איבוד ראייה נתפס בקרב האוכלוסייה הרואה וזאת שאינה רואה כאחד המצבים הקשים ביותר. "בבדיקה שנערכה עלה כי אנשים אשר מאבדים את ראייתם משווים את אובדן הראייה לסרטן גרורתי או לקטיעה של גפיים", אומר פרופ' איתי חוברס, רופא עיניים מתמחה ברשתית ויו"ר חוג רשתית באיגוד רופאי העיניים.
"אנשים תופסים את איבוד הראייה כאסון גדול מאוד מבחינת איכות החיים שלהם. למרות שאם נשווה לאדם שהופך חרש, הוא לא תופס את עצמו במצב כל כך חמור", מוסיף ד"ר צדוק לדברי פרופ' חוברס.
המחלות שהיום כבר אפשר למנוע
"הסיבה המובילה לאיבוד ראייה היא ניוון הרשתית מזקנה", מסביר ד"ר צדוק. "בשנים האחרונות המגמה בישראל הולכת ויורדת אנחנו יכולים לטפל היום הרבה יותר טוב בחולים המבוגרים".
"הסיבה השנייה לאיבוד ראייה היא גלאוקומה", הוא ממשיך, "גלאוקומה היא מחלה שאפשר כיום לטפל בה, אולי לא לעצור אותה לגמרי אבל בעזרת הטכנולוגיה ניתן כיום לטפל. ולמרות הידע שלנו אנשים מתעוורים בישראל מגלאוקומה".
סיבה נוספת לעיוורון הוא סיבוך של מחלת הסוכרת. אחת מהתופעות של מחלת הסוכרת היא פגיעה בראייה, אולם גם במקרים הללו יש טיפול ואפשר להמנע מלהגיע למצב עיוורון.
"קטרט היא הסיבה הרביעית שבגללה אנשים במדינת ישראל מאבדים את הראייה", אומר ד"ר צדוק. "אין סיבה שבמדינת ישראל יהיו אנשים עיוורים בגלל קטרט, זאת מחלה הפיכה אותה אפשר לנתח. אבל גם במדינת ישראל יש עיוורים בגלל קטרט".
חוסר מודעות גם אצל הרופאים
חוסר המודעות אומנם גדול בקרב האוכלוסייה אך למרבה הפלא גם רופאי המשפחה לא מודעים לחשיבות הקריטית של אבחון מוקדם בכל הקשור לבעיות עיניים.
"קיימת בעיה במודעות בקרב רופאים", אומרת ד"ר חני ורבין, מומחית בגלאוקומה ומנהלת רפואת עיניים של קופת החולים מכבי. "רופאי משפחה ורופאי ילדים אשר נפגשים עם פציינטים רבים לא יודעים מה צריך לעשות, מהם גורמי הסיכון ומתי צריך להפנות לרופא עיניים. זאת בעיה קשה שאיתה אני מתמודדת בקופה שלי. שכן בשתיים ממחלות העיניים שגורמות לאיבוד ראייה החולה לא מרגיש כלל שיש לו בעיה ובמקרים אלה כשהוא כבר מגיע לרופא העיניים המצב אינו ניתן לטיפול, ריפוי או ניתוח".
טיפול תרופתי מסוכן ללא בדיקת רופא עיניים
"גם בנושא התרופות יש חוסר מודעות", ממשיכה ד"ר ורבין. "חולים רבים מקבלים מרופא המשפחה שלהם טיפול שגרתי למחלות שונות ולא הולכים להבדק אצל רופא עיניים.
לדוגמא, טיפול סטרואידי עלול לגרום לגלאוקומה".
"בנוסף לחולים קל הרבה יותר לקבל את התרופות מרופא המשפחה", מזהירה ד"ר ורבין "וכך נוצר מצב שרופא המשפחה מחדש להם טיפול, לעיתים במשך שנים מבלי שאותו חולה ביקר אצל רופא עיניים שבדק האם יש שינוי במצבו? האם יש צורך להחליף את הטיפול? זה שהם מקבלים תרופות לא אומר שהם מטופלים. זה כמו לקחת תרופות ללחץ דם מבלי לבדוק לחץ דם ותרופות לסוכרת מבלי לעשות בדיקות סוכר".
האנשים הפשוטים נפגעים
כל המשתתפים במפגש הדגישו כי קיים צורך אמיתי לעלות את מחלות העיניים למודעות כבדיקת שגרה. "הבעיה היא האנשים הפשוטים", אומר ד"ר צדוק. "אלה שלא חולים ולא נמצאים בקבוצת סיכון. הם אלה שלא מגיעים לביקורת תקופתית אצל רופא עיניים והם אלה שנפגעים".
"כמו שאין אישה היום שלא עושה ממוגרפיה בגיל מסויים או קולונוסקופיה", עושה ד"ר הראל את האנלוגיה הנדרשת, "כך חייבים לעשות את המעבר ולהתייחס למחלות העיניים כחשובות לא פחות מסרטן. אומנם לא מתים מעיוורון אבל איבוד ראייה פוגע בצורה קריטית ואנושה בחיים של החולים ובני משפחותהם".
לפנייה לכתב/ת 
