שיעור בניהול: מתי שוברים את לוחות הברית?

זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַיהֹוָה... הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת יְהֹוָה לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם: (שמות ל, 13, 15)

לטורים נוספים של פרשת שבוע כלכלית :

• עסק משפחתי: איך בוחרים בממשיך הדרך
• פרשת שבוע כלכלית: ממשבר פיטורין לצמיחה
• לגרום למתנדב להרגיש שהוא מקבל תמורה
  

>>>רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר

בני ישראל מצוּוים לתת מחצית השקל לצורך כפרה על נפשותיהם וכתרומה לעבודת הקודש. התורה מציבה כאן שני תנאים שחייבים להתקיים על מנת שהכפרה לעם תצליח. התנאי הראשון: שוויון בין כל חלקי העם. העשירים אינם תורמים יותר, והעניים אינם יכולים להתחמק ממתן התרומה.

התנאי השני: האדם הפרטי אינו יכול להשלים את המשימה בעצמו, אלא יכול לתת רק "חצי". התורה מלמדת אותנו כי העשייה הכללית והצלחת הכלל יכולה להיות מושלמת, רק אם מצטרפים כל החצאים זה לזה. רק על ידי עבודת שיתוף ניתן ליצור דבר שלם, ולצורך השלם על כולם לתרום את חלקם באופן שווה.  

מנהל טוב צריך לדעת מתי למדוד כמות ביצועים, ומתי להתמקד באיכותם(צילום: shutterstock)

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת וַיִּחַר אַף משֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר: (שמות לב, 19)  עניין זה מופיע גם בפרשת "עקב" (דברים ט, 17-16).

ובקהלת נכתב: "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" (קהלת ג, 1).

מנהל טוב צריך לדעת מתי להקשיב ולשתף, ומתי להיות סוליסט; מתי לנהל שיחות אישיות עם העובדים, ומתי להוציא הודעות אלקטרוניות; מתי למדוד כמות ביצועים, ומתי להתמקד באיכותם; מתי להיות בעל אורך רוח, ומתי "לשבור את הכלים". משה רבנו מבין כי במעשה העגל חצה העם את כל הגבולות, ורק תגובה קיצונית תוכל לעוררו. הוא מבין כי זו לא עת לשוחח, להבין או לנהל משא ומתן עם העם, ותגובתו בהתאם: הוא בוחר לשבור את הלוחות.

לעתים צריך מנהל לדעת מתי "לשבור את הכלים" גם בידיעה כי מעשה זה יאט את כל התהליכים הקורים בארגון. זו עת לטיהור מן היסוד של האווירה הארגונית על מנת לאפשר צמיחה והתקדמות בצורה יעילה וטובה יותר. שבירת הכלים היא ירידה לצורך עלייה מחודשת ומתוקנת.

ועוד משהו על עשיה ומימוש

וַיְהִי בְּרֶדֶת משֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד משֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר וּמשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ: (שמות לד, 29)

אדם הפועל מכוח התשוקה, היצירה והאהבה, עיניו בורקות וההתלהבות נשפכת ממנו. כשהוא מדבר על הדברים שהוא אוהב, הוא משדר אנרגיה חיובית, המסייעת להצלחה גם בראיונות עבודה.

אדם שפניו קורנות הוא אדם החווה מימוש אישי וסיפוק. האנרגיות שהוא מביא עמו משפיעות על סביבתו ותורמות לצמיחה ולאווירה חיובית כללית. לעומתו, אדם שאינו מסופק בעשיותיו, עלול להיות "כבוי" ולשדר עייפות.

אם נהיה מחוברים לרגשותינו וקשובים לגופנו, נוכל בנקל לגלות מהן העשיות בחיינו הגורמות לנו להרגיש סיפוק אישי, מימוש ומלאות, ומהן אותן עשיות ה"מכבות" אותנו.

זוהי ההתחברות שלנו אל ההילה הסובבת אותנו. כאשר נהיה מחוברים למקור הייעוד שלנו, נוכל לשדר עוצמה ונוכחות; ואילו כאשר איננו מחוברים לפוטנציאל המימוש שלנו, פנינו לא יקרנו.

מרים שפיר היא יועצת קריירה ומחברת הספר "רעיון עבודה שבועי" - היבטים תעסוקתיים בפרשות השבוע