ג'וקיץ': "הכדוריד בארץ תקוע בסוף שנות ה-90"
מאמן נבחרת ישראל בראיון מיוחד ל-ynet ספורט עונה לראשונה לביקורת כלפיו ("אומרים שאני ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, אבל זה ממש לא ככה"), מדבר על בעיות הענף ("עד שלא נהפוך אותו מחובבני למקצועני אין לנו סיכוי להתקדם"), אבל מאמין מאוד בשחקנים: "יש כאן כישרון"
"כדי להימנע מביקורת: אל תעשה כלום, אל תגיד כלום ואל תהיה כלום". את המשפט הזה אמר הפילוסוף היווני אריסטו אי שם במאה הרביעית לפני הספירה. מי שאימץ אותו לחיקו בתקופה האחרונה הוא מאמן נבחרת ישראל בכדוריד, דראגן ג'וקיץ'.
הסרבי שהגיע לארץ בקיץ 2012 כדי לקדם את הכדוריד המקומי נמצא בשנתיים וחצי שלו בישראל תחת זכוכית מגדלת וכמעט כל מהלך שלו נתקל בביקורת, גם כשברור לכולם שהוא רוצה בסופו של דבר רק בטובת הענף.
השבוע, גם לג'וקיץ' השמועות והדיבורים מאחורי גבו הספיקו כששיחה בינו לבין האחראי מטעם הוועדה המקצועית באיגוד הכדוריד על נבחרות ישראל וסגל הזהב, צחי וייס, דלפה החוצה, והוא החליט להוציא את שעל ליבו בראיון מיוחד ל-ynet ספורט.
"במעמד החתימה שלי על החוזה ביקשתי מיו"ר האיגוד, דורון שמחי, דבר אחד בלבד", מספר ג'וקיץ'. "אמרתי לו שאלחם ואייצג את הכדוריד הישראלי בחו"ל בצורה הטובה ביותר כי אני מאמין בו, אבל לא אוכל להילחם עבור הכדוריד הישראלי בתוך הבית שלנו כאן".
לפני שאתם בוחרים צד בסיפור צריך לספר אותו בצורה הנכונה. ג'וקיץ' הגיע לישראל אחרי 15 שנים בהן אימן את הנבחרות הלאומיות של שוויץ, מקדוניה ירדן, בריטניה, ובנוסף עבד גם בפורטוגל
והונגריה. על היכולות המקצועיות שלו אין מחלוקת, ואת זה גם המקטרגים הגדולים ביותר שלו אומרים.
אבל, במקביל ליכולת המקצועית טוענים בישראל כי הסרבי הוא לא האיש הכי נעים לעבוד עימו. הדרישות שלו גבוהות ולפעמים מוגזמות, יחסי האנוש אולי לא כמו של המאמן הישראלי הממוצע ומספר תקריות בעבר שכללו ויכוחים עם שחקנים, ואנשי הניהול והמשק של הנבחרת יעידו על כך.
"כשאתה הולך לרופא אתה לא מגיע כדי לשמוע מה שנוח לך, אלא כדי לשמוע את האמת", מציין ג'וקיץ'. "התפקיד שלי כאן הוא לשים לאנשים את המציאות מול הפרצוף, לפעמים זה לא נעים וכיף לשמוע".
אתה מכיר את הביקורת עלייך?
"מדברים כל הזמן על האישיות שלי. אני שומע הכול, אומרים שאני מתנהג כמו ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, אבל זה ממש לא ככה. אני מקצוען ואני מתייחס לכדוריד בשיא הרצינות. יכול להיות שיש אנשים שלא היו רגילים לזה או שזה לא מתאים להם. למזלי בוועד האולימפי ובאיגוד יודעים להעריך את העבודה שאני עושה".
"אנשים פה צריכים להיכנס לפרופורציות"
אחד המקרים שהכי מרגיזים את המאמן הסרבי קרה בקיץ האחרון. נבחרת העתודה תחת הדרכתו העפילה לאליפות אירופה אחרי קמפיין מוקדמות מדהים, אבל בטורניר עצמו סיימה במקום הלפני אחרון. ג'וקיץ' מספר על הצורה בה קיבלו אותו כאן בארץ אחרי הטורניר: "כשחזרתי לישראל הייתי המום. עשינו הישג ענק וכל מה שעניין את אותם מבקרים שמבקרים אותי גם היום זה איך סיימנו במקום ה-15 ומה הבעיה של הנבחרת. אנשים פה צריכים להיכנס לפרופורציות".
"גברנו במוקדמות על רומניה שהעפילה עכשיו לאולימפיאדה, באליפות עצמה השגנו ניצחון בכורה לישראל במסגרת של טורניר רשמי, היינו הנבחרת היחידה באליפות שהובילה על שבדיה הגדולה בפער של ארבעה שערים. לצערי כאן אנשים אוהדים לדבר ולחפש, וגם כשאתה מצליח לא מוכנים לקבל את זה".
למרות רצונותיו, ג'וקיץ' יודע כי עד שלא ישתנו כאן הרבה מאוד דברים בענף המקומי שעדיין מתנהל בצורה חצי חובבנית, גם הוא לא יוכל לעזור לו להגיע לרמות הגבוהות. "לצערי הכדוריד הישראלי תקוע מבחינת חשיבה בסוף שנות ה-90, והכדוריד העולמי עקף אותו מזמן".
מה זאת אומרת חשיבה של סוף שנות ה-90?
בתקופה ההיא הכדוריד הישראלי הצליח באירופה ברמת הקבוצות והנבחרת הלאומית הגיעה לאליפות היבשתית בפעם היחידה בהיסטוריה. לאנשים בישראל יש היום תפיסה מוזרה של המציאות. קשה להם להבין איפה הם באמת נמצאים מבחינת הרמה של הכדוריד העולמי. הם לא מזהים שהכדוריד השתנה".
תפרט את זה לדוגמאות.
"הליגה מוגבלת בזרים (שניים לכל קבוצה, ב.ח), מה שלא קורה בעולם, אלה שכן מגיעים לכאן נמצאים או בסוף הקריירה או ממש צעירים, אבל מה שהכי נורא בעיני זה שאף קבוצה לא משחקת בגביעים המשמעותיים באירופה. מכבי ת"א למשל החליטה העונה לא לשחק במוקדמות ליגת האלופות, למרות שגם אם הייתה מפסידה היא ישירות הייתה ממשיכה לגביע ה-EHF, וכך הייתה מרווחיה עוד משחקים בינלאומיים.
אבל א.ס רמת השרון מאוד מצליחה בגביע האתגר והעפילה לרבע הגמר.
"כל הכבוד להם, אין ספק שזה הישג יפה וחשוב לניסיון של השחקנים אבל צריך לשים את הדברים על השולחן ולספר אותם כפי שהם. משחקות שם קבוצות מהמדינות הבינוניות והקטנות באירופה. המדינות המדורגות 1-8 בכדוריד האירופאי לא שולחת לשם נציגות".
"רק ב-2020 נוכל להגיע לטורניר גדול"
למרות העבודה הקשה עם הנבחרת הלאומית, ג'וקיץ' ריאלי ויודע שלטורנירים הקרובים יהיה לנבחרת מאוד קשה להעפיל. "נעשה הכול כדי להצליח אבל יש לנו בעיה רצינית של חוסר ניסיון. הגיל הממוצע בנבחרת שלנו הוא 23, הכי צעיר באירופה".
יכול להיות שאנחנו לא מספיק מוכשרים?
"אני לא חושב. יש לנו שחקנים מאוד מוכשרים, אבל רק כשהשנתונים של 1990, 1992 ו-1994 שנתנו קמפיינים יפים בעתודה וכעת נמנים על סגל הזהב, יקבלו עוד ועוד משחקים בינלאומיים ויצברו ניסיון נוכל להעפיל לטורניר. לדעתי לפני 2020 יהיה קשה להגיע לטורניר גדול".
ג'וקיץ' אף מונה סיבה נוספת מדוע לדעתו ב-5 השנים הקרובות נראה את הטורניר היבשתי רק מהבית. "קשה מאוד להעפיל לאליפות אירופה כרגע. היבשת נשלטת על ידי נבחרות אקס סרביות ואקס בריה"מ, ויש לפחות 8 נבחרות כאלה בכל טורניר גדול, מה שמשאיר מקום לעוד 8 נוספות מכל היבשת שיוכלו להעפיל לאליפות. ב-2020 האליפות תוגדל ל-24 נבחרות ואז יהיה לנו יותר קל להגיע לשם".
במקביל לעבדותו בישראל ג'וקיץ' בן ה-53 מנסה לקיים חיי משפחה נורמאליים, אבל זה לא בדיוק פשוט כשאתה כבר 15 שנים מחוץ לבית. "כשאימנתי במקדוניה והונגריה לא הייתה לי
בעיה כי הייתי מרחק של כמה שעות בלבד מהבית שלי, אבל עכשיו אין ספק שזה לא פשוט. למזלי שני הילדים שלי כבר גדולים ועסוקים בחיים שלהם, אבל שוב זה לא דבר קל".
החוזה של הסרבי מסתיים ביוני 2016, ולא בטוח שהביקורת אותה הוא סופג בתקופה האחרונה עושה לו חשק להמשיך ולאמן כאן. "אין לי בעיה לעזוב היום או להישאר עד שנעפיל לאליפות אירופה. לדעתי עשיתי פה הרבה. תמיד אסתכל בחיוך על מה שעשיתי עם השחקנים שלי כאן. בוזידאר מליקוביץ' שהיה המאמן הגדול של ספליט בכדורסל תמיד אמר שמאמן צריך להכין תמיד את המזוודות כי שום דבר לא בטוח בספורט. כרגע העתיד שלי קשור לכדוריד הישראלי, אבל אם לא ירצו אותי לא אשאר כאן בכוח".
לפנייה לכתב/ת 
