פרשת שבוע: במקום לפטר מנהיג, תנו לו לתקן
בימינו, היד קלה מאוד על ההדק ודורשים להחליף הנהגה ברגע שמתגלות בה פרצות. כדאי לזכור: לפעמים נכון יותר לעצור ולאפשר להנהגה לתקן את דרכה, ולהמשיך להוביל מן המקום המתוקן. וגם: כיצד משה מלמד אותנו מידת ענווה הראויה למנהיג, ואינו עושה "שוֹאוּ" מהעובדה שהאל מדבר אליו ישירות?
וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: (ויקרא א, 1)
בספר התורה, האות "א" של המילה "ויקרא" זעירה משאר האותיות. "בעל הטורים" מסביר שמתוך שהיה משה ענָיו, העדיף לוותר ולהצניע את האות "א" ולכתוב "ויקר" - מלשון מקריות, כאילו העובדה שאלוקים דיבר דווקא אליו היא מקרית.
טורים נוספים של פרשת שבוע כלכלית:
- לא מספיק להיות חכמים: הביאו ממליצים
- המלצה מהתורה: חפשו עבודה עם סיפוק
- רוצים להשפיע באמת? דעו להעביר ביקורת
משה מלמד אותנו מידת ענווה הראויה למנהיג. הוא אינו עושה "שוֹאוּ" מהעובדה שהאל מדבר אליו ישירות, אלא מנסה למלא את חובתו לעם בפשטות ובמסירות, בלי להתגאות בהתגלות של אלוקים אליו. האות "א" הקטנה מלמדת מידת מנהיגות גדולה.
אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת יְהֹוָה אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאַָשֵׁם: (ויקרא ד, 22)
הגמרא (הוריות י' ע"ב) מסבירה את המילה "אֲשֶׁר" מלשון "אשרי": "אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קורבן על שגגתו". מן הסתם אין הגמרא שמחה על כך שמנהיג חוטא, אבל היא מעלה על נס מנהיג המגלה אחריות למעשיו ואינו מבליג על טעויותיו האישיות. ואולי מבקשת הגמרא ללמד שרק אנשים המסוגלים להכיר בטעויות שלהם ולהודות בהן, ראויים להוביל ולהנהיג.
ניתן לראות כאן עניין נוסף. גם מנהיגים טועים, אך ניתנת להם הזדמנות לתקן את עצמם. בימינו, היד קלה מאוד על ההדק ודורשים להחליף הנהגה ברגע שמתגלות בה פרצות. כדאי לזכור: לפעמים נכון יותר לעצור ולאפשר להנהגה לתקן את דרכה, ולהמשיך להוביל מן המקום המתוקן.
מיהו עושק?
נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּיהֹוָה וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ:
(ויקרא ה, 21)
פסוק זה מפרט מגוון מקרים, שבהם נדרש אדם להביא קורבן אשם. מקרה ה"עוֹשֵק" מוסבר בכמה אופנים. רס"ג מתאר אדם שעושק כמי שגוזל בסתר; לפי רש"י העושק הוא זה שאינו משלם לשכיר; ואילו הגמרא (בבא מציעא קי"א, ע"א) מאמינה שהעושק הוא זה שאומר "לך ושוב לך ושוב", כלומר מעסיק שאינו משלם לשכיר וגורם לו ללכת ולשוב פעם אחר פעם בעניין זה.
האם כל אותם ארגונים ביורוקרטיים שאנו מכירים, הגורמים לצרכני השירותים שלהם "ללכת ולשוב" בלי לקבל מענה הולם, נופלים תחת קטגוריית "עושקים", והיו נדרשים להביא קורבן אשם?