היום ההפגנות נגד הצפיפות בגנים: "ילד שלא מקבל היום יחס ראוי יהיה מחר אדם אלים"
בשעה 16:00 ימחו הורים וגננות באודיטוריום בחיפה ובכיכר רבין בת"א נגד מספר הילדים בגנים והמחסור באנשי צוות. המארגנות: "הצפיפות מובילה לאלימות, לילדים אין עם מי לדבר". דורית, גננת מי-ם, אמרה באולפן ynet: "אנחנו קורסות תחת הנטל. אני שואלת את שר החינוך וראש הממשלה, איזה דור אנחנו מגדלים?"
בנה של עדי נובוטני בן ה-4 מחיפה לומד בגן טרום חובה ובו 30 ילדים. "גם אם מספר אנשי הצוות היה גבוה יותר, מספר כזה של ילדים ביחד היא מוגזמת", אומרת עדי, אחת המארגנות של ההפגנה שתתקיים היום (ד') ברחבת האודיטוריום בכרמל במחאה על הצפיפות בגני הילדים. "מאז שכל ילד מגיל שלוש יכול להיכנס, הופסק גם החיוב לילדים גמולים בלבד. בגן של הבן שלי יש לפחות ילד אחד שאני יודעת עליו שמגיע עם טיטול. גם אנשי הצוות המיומנים ביותר לא יכולים להשתלט על מצב כזה - ובמקרה הפרטי שלנו יש אנשי צוות נהדרים - אבל זה פשוט משימה בלתי אפשרית".
היום בשעה 16:00 אחר הצהריים יקיימו הורים מרחבי הארץ הפנינג והפגנת מחאה נגד הצפיפות בגני הילדים. האירוע מתקיים ביוזמת "גן זה לא מחסן" - התארגנות של הורים ואנשי חינוך מרחבי הארץ שפועלים לקידום החינוך בגיל הרך. המארגנים דורשים לפתור באופן מיידי את מצוקת הסייעות בגני הטרום טרום חובה (גילאי 3) ובגנים משולבים (4-3), שם גננת אחת וסייעת אחת בלבד אמונות על 36 ילדים.
ההורים דורשים הוספת סייעת נוספת בגני הילדים הללו, לשפר את הכשרת הצוותים המקצועיים, להתאים את מבני הגנים לגיל הילדים, להתאים את לוח החופשות של הילדים לזה של הורים ולקדם את החינוך לגיל הרך בישראל לסטנדרט המקובל כיום במדינות המפותחות.
"אנחנו קוראות לראשי הרשויות שלא לנהל מלחמות על גב הילדים, לתת סייעת נוספת כבר היום ולהצטרף לדרישה הארצית לצמצם את מספר הילדים בכיתות גן - בהתאם להמלצת כל ועדות המומחים שדנו בנושא עד כה", אמרו ריקי ארמן וטל קדיש, אמהות פעילות בהתארגנות.
עדי, ממארגנות ההפגנה בחיפה, מוסיפה: "הצפיפות וחוסר היכולת להשגיח מובילות לאלימות ולתופעות קשות אחרות. אני שומעת על ילדים שיושבים זמן ארוך בשירותים ואין מי שיעזור להם לנגב, פעולה שמבחינה מוטורית הם לא אמורים לעשות לבד בגיל כזה. יש ילדים שנפלו ואף אחד לא היה שם כדי להרים אותם, והם הלכו לבד לשטוף פצע או בגד מלוכלך. יש מקרים שבהם ילדים חווים אלימות ואין להם עם מי לדבר - כי אנשי הצוות לא יכולים לראות הכול ואין להם זמן להתפנות".
ברמה המקצועית, כקלינאית תקשורת הלומדת כיום לתואר שני בתחום התפתחות הילד, היא מבהירה כי החסך שממנו סובלים הילדים עלול להיות חמור: "בעתיד הם עלולים לסבול מזה שאין מבוגר שיתייחס למעשים ולתחושות שלהם. מדובר בילדים שנמצאים בגן עד 17:00 ולא מקבלים את הפידבק שהם זקוקים לו להתפתחות נאותה. האלימות בציבור שאנחנו רואים היום לא נולדה בחלל ריק. במקור היא באה מילד שרוצה שקולו יישמע, שרוצה לקבל התייחסות.
"המאבק שלנו הוא כלל ארצי. הדרישה שלנו היא לשינוי שכולל הכשרה מקצועית לצוותים בגן, הקטנת כמות הילדים, התאמת המבנים וסדר היום לגיל וצרכי הילדים, הגדלת המערך המקצועי שתומך בצוות הגן כפסיכולוגים ומקצועות פרא-רפואיים, וכמובן הגדלת מספר הסייעות. עד להקמת הממשלה הבאה אנו קוראים לראשי הערים לעזור לילדינו ולתת סייעת נוספת באופן מיד".
27 ילדים לכל גננת
לפי נתוני ה-OECD נכון לשנת 2012, עמד היחס בישראל על 27 ילדים לכל גננת, כשהממוצע במדינות המפותחות עומד על 14 ילדים בלבד לכל גננת. כ-300 אלף ילדים בגילים 4-3 לומדים השנה בגנים.
לפני כמה שבועות החל הרישום לגנים העירוניים ומהשנה הבאה ייושם חוק חינוך חובה במלואו, שבמסגרתו כל הורה לילד בן שלוש ויותר יחויב לרשום אותו לגן ציבורי או לגן מוכר שאינו רשמי.
הודעה זו עוררה סערה רבה וגרמה למשרד החינוך לחזור בו ולהודיע כי בשנת הלימודים הבאה החוק לא ייאכף. הכעס בקרב ההורים נבע בעיקר מהחשש שלהם לשלוח את ילדיהם לגנים ציבוריים בתנאים המדוברים, על אף העובדה שהם מברכים על החוק שמטרתו בסופו של דבר להקל עליהם כלכלית.
ההחלטה אם להוסיף סייעת נוספת לגני הילדים נתונה בידי הרשות המקומית, אלא שרשויות חלשות אינן יכולות להרשות זאת לעצמן. ישנן ערים כמו תל אביב שבהן הוכנסה סייעת נוספת רק בארבעת החודשים הראשונים של השנה, בזמן שבערים אחרות אפילו זה לא קרה.
יניב מגבעתיים הוא אב לשלושה ילדים בגילאי 7.5, ארבע ושנה וארבעה חודשים. בנו הבכור לומד בכיתה א' בבית הספר בורוכוב בעיר, שבו שלוש כיתות א' ובכל אחת 39-38 תלמידים. "לפני תחילת שנת הלימודים העירייה הייתה מוכנה להתערב ולהשקיע מכספה כדי להוסיף עוד כיתות ועוד מורות", הוא אומר. "אבל משרד החינוך התעקש על שוויון בכל הארץ ועל כך שהרשויות המקומיות לא יתערבו בנושא כדי לא ליצור אי שוויון בין רשויות עם כסף לבין כאלה עם פחות בנוגע ליחס נורמאלי בכיתות. שנת הלימודים יצאה לדרך ובכיתתו של בני לומדים 38 תלמידים.
"ההשלכות של הצפיפות באות לידי ביטוי ברעש בכיתה, בקושי של המורה להעביר את התכנים החינוכיים ובקשיי הלמידה של תלמידים 'בעייתיים' יותר. הם לא אשמים, המערכת מייצרת את הבעייתיות הזו בכך שהיא לא מאפשרת לילדים החלשים יותר להתמודד. למזלי, הילד שלי מתמודד טוב יותר כי אני מתעקש על החינוך שלו. יש בנייה עצומה בגבעתיים ובכל גוש דן, אז העומס בכיתות רק יגדל כי יתווספו תלמידים חדשים. מצד אחד אנחנו מייחלים שיגיעו עוד ילדים כי אולי זה ייאלץ אותם לפתוח עוד כיתות, אבל מצד שני, העומס על בתי הספר יגדל בצורה קיצונית".
נעמה יפעת מרמת אביב היא אם לשלושה ילדים בגילאי 10, 4 ושנתיים וחצי. היא ממובילות המאבק לסייעת נוספת לגילאי שלוש ומשתתפת בארגון ההפגנה היום בכיכר רבין להעברת הצורך בסייעת נוספת. בנה האמצעי לומד בגן טרום טרום חובה המשולב עם טרום חובה ובו 32 ילדים. "המצב בגן של הבן האמצעי הוא רע מאוד", היא אומרת. "כמה פעמים הילד חזר עם חום גבוה, מרוח לגמרי. הוא וחברים נוספים מהגן חזרו עם תחתונים מלוכלכים כי לא עזרו להם לנגב כמו שצריך את הישבן. הם חוזרים עייפים כי זה גיל שבו הם חייבים מנוחה בצהריים ואין את התנאים הפיזיים לכך, החדר לא גדול ואין בו מזרונים".
לאולפן ynet הגיעו שתי גננות מהמארגנות של המחאה בכיכר רבין נגד הצפיפות בגנים: ריקי ארמן ודורית חזן, גננת מירושלים. ארמן: "אני קוראת לכולם להגיע מחר כי אם זה ידעך אז זה גם לא יקרה. אנחנו ההורים לא נוריד את זה מסדר היום, ונמשיך לדבר על זה ולפמפם את זה כי כמו ששמענו יש פה בעיה אמיתית אקוטית.
- דורית, איך מתמודדים עם 35 ילדים?
"זה לא פשוט בכלל. אנחנו קורסות תחת הנטל. כאשר כגננת, המערכת דורשת ממני מדי פעם לשבת עם קבוצת ילדים או עם ילד אחד באופן פרטני. בשעה הזאת הסייעת שלי צריכה להישאר עם 30 או 34 ילדים. זה לא נורמלי. יש שתי אסלות בתוך הגן. אני צריכה להגיד לילדים להתאפק. אין לי ברירה. אין לי מקום אחר לתת לשבת ואז בורח לו הצרכים שלו. אין לי איפה לחתל אותו, איפה לנגב לו, איך לשטוף אותו, אני בעצמי שטפתי השנה ארבע פעמים ילדים בחצר בצינור הגן. זה דבר מבייש וקשה.
"איזה דור אני מגדלת? אני שואלת את שר החינוך, את ראש הממשלה הבא, איזה דור? הדורות האלה שלא מקבלים מענה הם הניצב הבא שתפגשו במשטרה, הם הפקיד קבלה שלא ייתן לכם מענה, הם הנהג בדרכים שידרוס אתכם".
לפנייה לכתב/ת 
