החוק קובע שימוע לפני שלילת קצבה. ובפועל?
על המוסד לביטוח לאומי מוטלת החובה לקיים שימוע לכל מבוטח או מקבל גמלה לפני שהקצבה מוקפאת או נשללת ממנו. אך המציאות היא אחרת. מדוע חלק מהשימועים לא מתקיימים ואז נשללות קצבאות לאלו הזקוקים להן?
טלי (שם בדוי. השם המלא שמור במערכת) מקבלת קצבת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי - שמבצע חקירות כדי לוודא שהמבוטחים אינם מרמים את המוסד ומקבלים כספי ציבור שאינם מגיעים לה - שלח חוקרים פרטיים לבדוק את התנהלותה של טלי. החוקרים עשו עבודה מקיפה. הם עקבו אחריה תשאלו את השכנים, צילמו והקליטו ואפילו קיימו איתה ראיון מקיף בביתה.
כתבות נוספות במדור מחכים לביטוח לאומי:
- נסעתם לחו"ל? אין ביטוח רפואי בארץ
- כשפקידי ביטוח לאומי טועים אתם משלמים
- הביטוח הלאומי: אכיפה יעילה נגד חלשים
מספר ימים לאחר המפגש האחרון שלה עם חוקרי הביטוח הלאומי, קיבלה טלי הודעה כי "על פי סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה בני זוג הם 'לרבות איש ואישה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחד'. על פי המידע שיש בידי המוסד לביטוח לאומי, יש לך בן/בת זוג כאמור ולכן אינך זכאי/ת לכאורה לגמלה להבטחת הכנסה החל מ....."
טלי ההמומה ניסתה להבין את פשר המכתב. היא רצתה לדעת האם היא יכולה לערער על ההחלטה וכיצד היא עושה זאת. לרגע אחד לא עלה על דעתה שהמוסד לביטוח לאומי מחוייב על פי החוק ופסיקת בית המשפט לקיים לה שימוע לפני שלילת הגמלה.
בפנייה שעשינו לפני מספר חודשים למנכ"ל הביטוח הלאומי כתבנו כי "לאחרונה התפרסם פסק דינו של בית המשפט העליון אשר קבע כי על המוסד מוטלת חובה לקיים שימוע לכל מבוטח בטרם מתבצעת שלילה/הקפאה של קצבה או גמלה המוענקת לו. ממידע שהגיע אלינו לאחרונה עולה כי בפועל לא מבוצעים השימועים על פי הנחיית בית המשפט וזאת בטענה של 'הדבר יגרום לעומס על המערכת ואם נעשה שימועים לא נוכל לטפל בתיקים'. ברור כי נימוק מסוג זה אינו יכול להתקבל ומדובר בפגיעה מהותית וקשה בזכויותיהם של מבוטחי הביטוח הלאומי ויותר מכך. מדובר בהבעת אי אמון במערכת המשפט הישראלית ובזלזול בשלטון החוק".
תשובת המוסד לביטוח לאומי הייתה ברורה: "להלן המקרים בהם הביטוח הלאומי מבצע שימוע: בתביעות להבטחת הכנסה בטרם שלילת/הפחתת גמלה כאשר העילה לכך היא שימוש ברכב, שינוי במצב המשפחתי הנובע מתוקף מעמד הזוג כ'ידועים בציבור', בטרם שלילת תושבות ובטרם התקבלה החלטת ועדת רשות - נכה נזקק".
הבעייה
המוסד לביטוח לאומי לא ממש עושה שימוע. בהמשך לתשובת המוסד נכתב כך: "הינך רשאי להביא בפני המוסד לביטוח לאומי השגות וטענות שונות כנגד ההחלטה בתוך 45 ימים ממועד מכתב זה בצירוף הוכחות לטענותיך והשכותיך באמצעות תיבת השירות שבכניסה לסניף המוסד לביטוח לאומי או בדואר. נציגינו יתקשרו אליך בהקדם לצורך בירור או לקביעת מועד לפגישה".
מה זאת אומרת רשאי? הרי כל משמעות השימוע היא שהמוסד יזמן את המבוטח/מקבל הגמלה אליו לדיון, יעדכן אותו כי הוא עומד לשלול את גמלתו ויבקש את התייחסותו. טלי שלא הכירה את הפרטים הללו, לא ידעה שהיא רשאית לדרוש שימוע. היא לא ידעה שהיא רשאית לדרוש להופיע בפני פקיד הביטוח הלאומי ולנסות למנוע את שלילת הגמלה. בעיות בדואר ישראל וסיבות אחרות גרמו לכך ש-45 ימי הערעור עברו והגמלה נשללה מטלי.
הפתרון
השימוע הינו חובה מנדטורית של המוסד לביטוח לאומי. החוק מאד ברור ורק צריך לאכוף אותו. אנשי המוסד לביטוח לאומי לא יכולים להשאיר את ההחלטה בדבר ערעור על שלילת גמלה ליד המקרה. הם חייבים לזמן את המבוטח ולקיים לו שימוע. שימוע אמיתי, לא כזה שיוצא ידי חובתם. שימוע כזה שבעקבותיו בחלק מהמקרים תבוטל ההחלטה לפגוע בגמלת הקיום של אזרח ישראלי.
הכותב הוא סמנכ"ל עמותת "ידיד" – מרכזי זכויות בקהילה
לפנייה לכתב/ת 
