יוצאים אל הטבע: מסלולים חדשים למטיילים

עין בוקק למשפחות ולמטיבי לכת

נחל בוקק יוצר במצוק ההעתקים מפל ענק וקניון עמוק ומרשים. בקניון נובעת עין בוקק ויוצרת נאת מדבר ירוקה ויפה. נאת המדבר מקיימת מגוון גדול של בעלי חיים וצמחים שצריכים מים מתוקים לקיומם, ומי המעיין מושכים אליו עופות ויונקים גדולים ממרחבי המדבר.

לאחרונה נעשו פעולות רבות לשיקום האיזור ע"י המשרד להגנת הסביבה המקדם תכנית ממשלתית לפיתוח ולשיקום אגן ים המלח. ורשות הטבע והגנים שהחליפה את מי התעשייה המליחים שזרמו בנחל במים באיכות טובה, למען הצמחייה ולמען בעלי החיים בסביבה. הרשות גם מנטרת את צמחיית הנחל, ולרווחת המטיילים ולביטחונם היא סימנה את השביל וקבעה יתדות במקומות התלולים.

עין בוקק

המסלול הקצר: מרחבת החניה במתחם מלונות עין בוקק עולה שביל מסומן בשחור שחוצה את כביש 90 במעבר תת-קרקעי. המבקשים לעצמם טיול קצר יעלו בערוץ בעקבות הסימון השחור וייהנו מנחל זורם ובצדיו צמחייה עשירה בקנה מצוי ועצי אשל. לאחר כמה מאות מטרים נגלה מפל סלע קטן. המים מפזזים בו בנחת. כאן מסתיים הטיול הקצר.

המסלול הארוך: אוהבי לכת יוכלו להוסיף לחוויה עוד שעת הליכה בטיול מהנה, אף שנדרשים בו מאמץ גופני וירידה במורד תלול. ממערב לכביש 90 עולה שביל מסומן באדום לעין נואית ("המעיין הרומאי") הסמוך למצד בוקק. היום המעיין איננו נובע, אך הצמחייה חובבת הלחות שצומחת כאן מעידה על מים קרוב לפני הקרקע. עין נואית היא מעיין העתק שמימיו מגיעים מעומק רב ומכילים חומרים רדיואקטיביים. נראה כי בעבר הרחוק חשבו שיש למים תכונות מרפא והזרימו אותם לבית מרחץ שנבנה סמוך למעיין. היום קשה להבחין ברוב מבניו ורק מן המצד שרדו קירות גבוהים.

במפתח הנחל, במתחם בתי המלון בימינו, נחשפו שרידי יישוב מהתקופה החשמונאית. בימי הורדוס הייתה עין בוקק מרכז לעיבוד תרופות ותמרוקים. סביב המרכז היו טרסות מעובדות על פני 350 דונם, ואמות הובילו את מי עין בוקק ועין נואית לשתי ברכות מרובעות.

בתקופה הביזנטית (מאה 4 לספירה) הקים השלטון מצד למרגלות עין נואית - חוליה בשרשרת המבצרים "לימס פלשתינה" שהגנו על גבול הארץ בדרום. למצד בוקק נועד תפקיד חשוב במערך זה: הוא חסם את הדרך לעין גדי ואבטח את הדרך שעלתה להר חברון דרך מעלה בוקק.

מהמצד עולה השביל האדום ופוגש שביל מסומן בשחור, ובו יורדים שמאלה בתלילות לנחל בוקק. בדרך נעזרים ביתדות הקבועות בסלע. השביל יורד לנחל ליד מפל הסלע הקטן. קרוב לכביש ים המלח, במצוק הצפוני, כדאי לשים לב לגושי סלע שחורים משחור. אלה סלעי האספלט של תצורת עין בוקק, והם מכילים פצלי שמן (ביטומן) ממקור אורגני צמחי. רוצים הוכחה? שפשפו שברי סלע כהים זה בזה ורחרחו אותם. עתה חוצים את כביש 90 במעביר המים התת-קרקעי ושבים לרחבת החניה של מלונות עין בוקק.

שבים אל נחל יהודיה במסלול בטוח

מפולות סלעים בקניון המפורסם של נחל יהודיה סיכנו את המטיילים, אבל איך אפשר בלי הנחל הנהדר הזה, בלי הברכות ועמודי הבזלת, הצמחייה והטבע שבשמורת יהודיה? רשות הטבע והגנים סימנה שביל טיול חדש ובטוח בנחל יהודיה עילי. בואו להכיר אותו ברגליים.

בשנתיים האחרונות היו מפולות סלעים חוזרות ונשנות במסלול נחל יהודיה עילי והן סיכנו את המטיילים. רשות הטבע והגנים נאלצה לסגור את המסלול והמטיילים בקטע זה של הנחל נאלצו להסתפק בביקור במפל הראשון בלבד. צוות השמורה מצא חלופה הולמת למסלולים שנסגרו, והיום אפשר לטייל במקום בביטחון וליהנות מנפלאות הנחל.

נחל יהודיה (צילום: חנוך טל)

השביל עובר במעבר תת-קרקעי מתחת לכביש העולה מהכנרת לקצרין (כביש 87) ודרך שער מקושת בגדר הבקר, ומגיע לחורבות הכפר יהודיה. פונים שמאלה (צפונה) בעקבות הסימון האדום וצועדים בין שרידי הבתים.

יהודיה הוא שם מוזר לכפר ערבי. נראה שגם הסורים חשבו כך ועל כן החליפו את שמו ליערביה - תשובה אנטי ציונית הולמת. כדאי להקדיש לכפר כמה דקות. שיטוט בו מגלה שבקירות הבתים הנטושים משובצות אבנים רבות ממבנים עתיקים. פה ושם עדיין אפשר למצוא בסיסי עמודים ופריטים ארכיטקטוניים אחרים שהיו חלק ממבנה ציבורי קדום.

בימי המשנה והתלמוד היה כאן יישוב יהודי, כפי שמעידים שרידי מבנה ציבורי גדול שהתגלה במקום. חובב מציאות לקח מכאן פעם אבן שבה חקוקים מנורה, מחתה ושופר, אך לשמחתנו היא הגיעה לבסוף אל מקומה הנכון במוזאון לעתיקות הגולן בקצרין.

בשל שרידי חומה היקפית קדומה סברו כמה חוקרים שיהודיה היא סוגני, יישוב יהודי בנחלתו של אגריפס השני, המלך היהודי האחרון. ידוע לנו שבהכנות שעשה יוסף בן מתתיהו למרד ברומאים הוא ביצר את סוגני וכן את גמלא וסלוקיה, ואף על פי כן אין ראיה חד-משמעית שיהודיה היא סוגני.

בהליכה על גדת נחל יהודיה מגיעים אחרי כקילומטר לנקודת מפגש עם שביל מסומן בשחור. עד כאן הצעידה הייתה במסלול הישן והטוב. אפשר להמשיך ולרדת בשביל האדום אל המפל העליון והברכה היפה, אך לא להמשיך הלאה.

השביל החדש ממשיך צפונה בעקבות הסימון השחור ולאחר כקילומטר יורד אל ערוץ הנחל. זה החלק הרטוב של הטיול - הליכה במים כחצי קילומטר וטבילה במי שתי ברכות רדודות בינות לצמחייה השופעת ובאווירה הקסומה שנחל יהודיה משרה. השביל השחור מטפס חזרה לשביל האדום, והשביל האדום מוליך חזרה לחניון יהודיה.

שביל האטד ושביל הסוללה - גן לאומי חוף פלמחים

חוף ים יפהפה, סוללה קדומה ושן סלע החודרת לים - כל אלה מחכים לכם בגן לאומי חוף פלמחים. רשות הטבע והגנים סימנה באתר את שביל האטד ושביל הסוללה, והן יובילו אתכם אל הצוק התלול של יבנה ים ואל הפינות היפות המעטרות את חוף פלמחים. אשר היה בסכנה עד לסוף שנת 2014 אז ביטלה הוועדה המחוזית מרכז את התכנית להקים כפר נופש בסמוך לגן לאומי חוף פלמחים. הוועדה קיבלה את עמדת המשרד להגנת הסביבה, שטובת הכלל חשובה מאינטרס צר ושהציבור זכאי ליהנות מהחוף האחרון שנותר בין אשדוד לבית ינאי. רשות הטבע והגנים מקדמת יזומה להכריז על אזור חוף פלמחים כגן לאומי, ובכך יתאפשר שימורו למען הדורות הבאים.

גן לאומי חוף פלמחים הוא אתר נופש ובילוי ידוע לחובבי חוף הים, אבל הוא גם אתר טבע המשמר חוף טבעי, רכס כורכר חופי וחולות נודדים. בגן הלאומי כלול גם תל יבנה ים.

בשטחי החולות נפוצים מאוד שיחי רותם המדבר, הפורחים בפברואר בפריחה לבנה שופעת. שיח נפוץ אחר היא הלענה החד-זרעית. שני צמחים אלו אופייניים גם לחולות המדבר. קרוב לחוף הרוח מביאה רסס מלוח מהים, והצמחים כאן פיתחו עמידות לו: לפופית החוף נוטה לצמוח שרועה, לבנונית ימית מפתחת כסות עבה של שערות, וחבצלת החוף עוטה כסות עבה של שעווה על העלים. צמחי חוף הים פורחים בעיקר בלילות הקיץ, כי אז הרוח רגועה ואינה מפריעה לחרקים המאביקים.

שביל האטד

בתחומי הגן הלאומי מתקיים עולם עשיר של בעלי חיים ובהם יונקים גדולים כצבי ארצישראלי, תן, שועל מצוי וחזיר-בר. בעלי חיים אלו נהנים גם מעורף החולות ומהשדות החקלאיים שמחוץ לגן הלאומי. עולם החי כולל בעלי חיים ייחודיים לבתי הגידול החולי כגון נחש חולות, הלטאה שנונית החולות והחומט נחושית החולות.

מסלול הטיול

1. שביל האטד: יוצאים לדרך מהפינה הדרומית-מזרחית של רחבת החניה (עוברים את הקופה ופונים דרומה). השביל עובר על רכס הכורכר, המכוסה בצמחייה צפופה. בולטים במיוחד השיח הקוצני אטד החוף, רותם המדבר והמטפס-שיח פרסיון גדול. זהו שביל האטד. אורכו כ-600 מ' והוא מסתיים במצוק הנישא של יבנה ים.

2. יבנה ים: צוק הסלע הגדול החודר לים בקצה הדרומי של הגן הלאומי. זה השריד הבולט ביותר מעיר הנמל העתיקה. המקום נושב לראשונה בתקופה הכנענית התיכונה (II 1200-1550 לפסה"נ). בתקופה זו היה היישוב מוקף סוללה אדירה, המקיפה כקשת שטח גדול מ-600 דונם. הקצה הצפוני של הקשת מגיע לחוף פלמחים, והקצה הדרומי הוא בבסיס פלמחים מדרום לכביש הגישה לחוף. אף שנבנתה לפני 3,500 שנה, סוללה זו משפיעה על תוואי הנוף באזור עד היום.

העיר יושבה עד לימי הביניים וכן בתקופה ההלניסטית בתקופה הביזנטית (324--638 לספירה) שוב פרח היישוב. העיר כונתה "מחוזה דימנין" - הנמל של יבנה - והייתה עיר נמל חשובה מאוד. צליינים רבים ירדו כאן מספינותיהם. בחפירות בניהולו של פרופ' משה פישר מאוניברסיטת תל אביב נחשפו שרידים של מבני ציבור מפוארים מתקופה זו, ובהם רצפות פסיפס מרשימות. יבנה ים שגשגה גם בתקופה הערבית הקדומה בתקופת שלטונם של החליפים לבית עבאס (750-1250) הפך המקום למאחז צבאי, ובתקופה הממלוכית (1260--1516) הוא נודע בשם מינת רובין - נמל ראובן - על שם מסגד נבי רובין הסמוך בנחל שורק.

גן לאומי פלמחים

3. חוף הים: מיבנה ים השביל נמשך צפונה, על ראש המצוק ובמקביל לחוף. זהו שביל המצוק, המוביל למרכז השירות של הגן הלאומי ולסוכת המציל. על הרכס צומחים מינים רבים של צמחים, הבולטים בהם הם קריתמון ימי – צמח בשרני בעל תפרחת דמויית סוכך בצבע צהוב, ונר הלילה החופי – צמח בעל פרחים גדולים וצהובים.

בקטע זה של החוף נראים סלעי חוף וסלעי כורכר. הגלים מכים בהם, מציפים אותם ונסוגים חליפות. זהו עולם טבע ציורי, ובו הסלעים הם בית גידול לעולם עשיר של צדפות, סרטנים ומינים רבים אחרים של בעלי חיים, וחופמים וביצניות משוטטים ביניהם.

אפשר לעצור כאן, אך מומלץ להמשיך לפסוע לאורך החוף. במקום שרצועת החוף נעשית צרה מאוד ניצב שלט המכוון ימינה אל שביל הסוללה, הלוא היא הסוללה הקדומה בחלקה הצפוני.

4. חוות צבי ים: בחוף, סמוך לסוללה, שלט מגלה מתחם קטן: "חוות צבי ים". נקבות של צב ים חום וצב ים ירוק עולות

בלילות הקיץ אל החוף, חופרות מעין קנים ומטילות לתוכם את ביציהן. אחר כך הן מכסות את הקנים ושבות לים. הביצים הטמונות בחול נשארות ללא השגחה וכלי רכב, מתרחצים ובעלי חיים מסכנים את קיומם.

צבי ים הם בעלי חיים נדירים בישראל. כדי לשמר את אוכלוסיותיהם, פקחי רשות הטבע והגנים מסיירים בחופי הארץ. קנים שמתגלים באזור פלמחים מועתקים לחווה שבגן לאומי חוף פלמחים, ושם שומרים על הביצים מכל משמר. בקיץ 2014 בקעו הביצים מעשרה קנים בחווה, וממנה עשו הצבונים הצעירים את דרכם אל הים בבטחה.

מחפשים מסלולים נוספים? היכנסו לאתר רשות הטבע והגנים