מפתיע: במה מתעניינים משקיעי הנפט?

הפער במחירי סוגי הנפט השונים ממשיך להתרחב. מחיר חבית נפט מסוג ברנט, הנסחרת בבורסה של לונדון, נע סביב מחיר של 60.87 דולר. לעומת זאת, מחיר חבית נפט מסוג WTI - הנסחרת בבורסת הסחורות של ניו יורק - נע סביב מחיר 49.03 דולר. מחירו של הברנט הושפע בעיקר מנתוני מאקרו חיובים מסין, ולעומתו ה-WTI ממשיך להיות מושפע כלפי מטה מהעלייה במלאים בארה"ב. 

סקירות נוספות של אוהד חיים בערוץ שוק ההון 

שוק הנפט בארה"ב יוכל לייצא למדינות אחרות

סין: "חברות מקומיות יוכלו לייבא נפט גולמי"

מחירי ההובלה הימית בצניחה חופשית

משרד האנרגיה האמריקני דיווח השבוע על עלייה חדה במלאים לסך של 8.4 מיליון חביות נפט, לעומת צפי לעלייה של 3.6 מיליון חביות נפט. רק במלאי הנפט בקושינג אוקלהומה נרשמה עלייה של 2.4 מיליון חביות נפט. 

המשקיעים החלו להתעניין בכמות האסדות

העובדה שמחיר הנפט הנסחר בארה"ב נמוך באופן משמעותי לעומת הנפט הנסחר באירופה מצביעה על כך שעודף ההיצע בשוק הנפט הוא כרגע עניין מקומי בארה"ב. כיוון שנתוני המלאי הם אלה המשפיעים בימים אלה על מחירי הנפט בארה"ב, מספר אסדות הקידוח בארה"ב זוכה בשבועות האחרונים למעקב צמוד מצד המשקיעים.

עלייה בניצולת בתי הזיקוק בארה"ב(צילום: גיל נחושתן)

נתוני האסדות מפורסמים אחת לשבוע, יחד עם נתוני המלאים והזיקוק. יש לציין כי עד לאחרונה רמת חשיבותם הייתה נמוכה ביחס לשאר הנתונים. המצב השתנה וכעת המשקיעים מנסים להעריך: האם צניחת מחיר הנפט בתעשיית הנפט האמריקנית, קשורה למספר האסדות הפעילות לקידוח נפט.

חברות ההפקה מעדיפות לחכות לעליית המחירים

לפי הנתונים האחרונים, התעשייה האמריקנית חזרה 4 שנים אחורה בכמות אסדות הנפט הפעילות, שמספרן ירד בעשרות אחוזים. אך התמונה האמיתית מורכבת מעט יותר: תפוקת הנפט ממשיכה לעלות משום שעיקר הירידה במספר האסדות היא באזורים בהם פעילות ההפקה הייתה נמוכה גם ככה. לכן בשלושת האזורים העיקריים - באקן בצפון דקוטה, איגל פורד ופרמיין בטקסס - נמשכת העלייה בתפוקה והעלייה במלאים.

בדומה למתווכים המנצלים את העלייה בסגירת החוזים על הנפט, גם יצרניות

הנפט האמריקניות מגיבות למצב. בהקמת באר ישנם כמה שלבים, כאשר השלב האחרון כולל חיבור התשתית לפני הקרקע והתחלת השאיבה. כחלק מחיסכון והתייעלות מעדיפות החברות לחכות עם השלב האחרון בפיתוח ולשמור את הנפט במאגר.

ההיגיון מאחורי ההחלטה ברור. במקום שחברות תיווך יקנו את הנפט בזול, יאפסנו אותו וימכרו בעוד כמה חודשים במחיר גבוה יותר, חברות ההפקה מעדיפות לדחות את תחילת ההפקה עד שמחירי הנפט יתאוששו מעט. מרגע שבאר נפט מוכנה לשאיבה, נעשה השלב האחרון בזמן קצר יחסית, ותלוי בעיקר ביכולתה של החברה לגייס שוב צוות שיעבוד על הבאר.

אך יש לציין כי יכולתה של החברה לגייס עובדים עלולה להיתקל בקשיים. במידה וחברות רבות מבצעות את אותו מהלך ותהיה התאוששות במחיר הנפט, מספר רב של חברות יילחמו על מספר מוגבל של עובדים. נקודה נוספת שחשוב לציין: תזרים המזומנים של החברות והגמישות התפעולית והפיננסית שלהן ישארו השיקול המרכזי שייקבע, האם החברה תוכל להשהות הפקת נפט לאורך זמן מבלי לקרוס.

סקירת האנרגיה נכתבה על ידי אנליסט מלאומי שוקי הון