תעמולה רבה על לא דבר
עברו הימים בהם עם ישראל היה מתקבץ סביב הטלוויזיה כדי לצפות במוצא פיהן של המפלגות. תשדירי התעמולה הם שאריות מחוממות של הקמפיינים באינטרנט, ומי שטרח לצפות לא גילה שום דבר חדש על המנהיגים. טוב, לא לכולם יש את זמן האוויר שהוקדש לנאום נתניהו בקונגרס
נתחיל ממה שלא סיפקו תשדירי תעמולת הבחירות שהתחילו הערב בערוץ 1 ובערוץ 10: הם לא סיפקו לנו בידור. כן, הייתם מצפים מהאנשים החכמים שמאחורי הקמפיין להבין שחלפו הימים בהם היינו מתקבצים בהתרגשות סביב הטלוויזיה, פעורי מוחות, ונוחים לשטיפת מוח הגונה, רק כדי לראות מי הכניס למי.
בהתחשב בזה שהחגיגה התחילה כבר מזמן באינטרנט, ושהקריז הראשוני נרגע, הרף שלנו רק עולה, ותשדירי התעמולה מתבקשים להשקיע הרבה יותר תמורת תשומת הלב שלנו - בטח יותר משאריות מחוממות של קמפיין הרשת.
יום השידורים הראשון של התעמולה נערך, כמובן, בצל הנאום של ביבי בקונגרס, וכולם יכולים לעצור עכשיו את התשדירים וללמוד ממנו דבר או שניים על בילד-אפ. מתאונת הדרכים הזאת אף אחד לא הרשה לעצמו להסיט את המבט. אז זו הסיבה היחידה המוצדקת, אם כך, לקיומו של מקבץ ההפצצה המושלם הזה של תעמולת הבחירות: לתת פתחון פה לכל המפלגות הזניחות, מפלגות השוליים המופרעות, המוזרות, אלו שאלוהים יודע מי הצליח להשיג עבורן עשר חתימות כדי להריץ אותן לכנסת. רק שם יש לנו סיכוי לפגוש את ה"נוער נוער נוער" הבאה, ולהכיר בזמן אמת קאלט תעמולה אמיתי.
את פרס המפלגה ההזויה גורפת בלי צל של ספק המפלגה שמבקשת להגן על ילדינו מפני הפורנו. מה נסגר אתכם, אנשים? אם המציגים באמת היו בוגרים שנפגעו בילדותם מפורנו, אני נוטה להאמין שהתשדיר עצמו עשה את שלו. נראה לי שהוצאתם לכולם את החשק.
אחר כך באה מפלגת "ישראל ביתנו". ליברמן לא מבזבז זמן ופונה ישירות לדוברי הרוסית, כי הם היחידים שעוד יעריכו פה את הסגנון הקומוניסטי הישן והטוב. התשדירים של "ישראל ביתנו" נראים כאילו הם הגיעו באיחור רציני לחלוקת המצעים, וממש כמו עשו, שלא הגיע בזמן לברכה השווה של אבא שלו, הם נאלצו להסתפק ב"עונש מוות למחבלים". שזה, בהימור פרוע, לא בדיוק העניין שמעסיק את עמישראל. אבל זה מה שנשאר, מה לעשות.
"ודעם" - המפלגה הערבית המאוחדת נראתה כאילו קיבלה המון זמן מסך, ולא ידעה מה לעשות איתו, ולכן שיגרה את אותו הסרטון שוב ושוב - סרטון עליז ופטריוטי שבעצם אומר "תצביעו בשבילנו, לא בטוחים למה.. אבל אנחנו נחמדים וחוץ מזה למי עוד תצביעו? אנחנו הערבים היחידים פה". וזה כנראה היה התשדיר הכי כללי בעולם, אם לא הייתם נתקלים בתשדיר של "עלה ירוק", שהסלוגן "אנשים שעושים את הדבר הנכון מרגישים טוב", ובמילים אחרות: שתו בירה, תצחקו הרבה, תחליפו כאפות עם שוטרים, יהיה בסדר. כשהם כבר מנסים להגיד משהו, זה לא בסינק.
דווקא האחים לשעבר, בנט ולפיד, מצליחים להרים קמפיין אפקטיבי. בנט ממשיך לא להתנצל, וגם מנצל את זה שביבי בוושינגטון כדי לעקוץ אותו קצת. "יש עתיד" פשוט מביאים קבלות להצלחות, וברקע משתילים לנו בתת המודע המון המון צילומים של אתרי בנייה, כדי שנאמין שיום אחד, כל זה יהיה שלנו.
בפרס האיש הכועס זוכה מכלוף-דרעי, שנורא נורא כועס על השקופים, או על האנשים לא רואים את השקופים, ועושה קאמבק מטורף לשד העדתי. אם זה לא היה שקוף, זה היה עצוב. דרעי לא מסכים שהילדים "שלנו" יוסללו לפחחות, והולך עד הסוף כשהוא ממציא מושג חדש - טלפון שחור - בגלל הפרענקים.
עיטור השעמום הולך ל"אמת" ו"הליכוד", ובאמת לא ברור מה יותר גרוע - כשציפי ובוז'י עפים אחד על השני ומנסים למכור לנו שבוז'י הוא איש עם רקורד צבאי עשיר (אנחנו יודעים ש-8200 זה לא באמת צבא, תרגיעו), או שביבי מתקשה כל כך לדבר על ההווה הקרוב, שכל מה שהוא יכול לספק זאת עוד סקירה של העבר הרחוק, ושוב נתן נתניהו מליקובסקי, ושוב בן גוריון, ושוב שואה, ושוב אנטישמיות. מצד שני על מה באמת אפשר לדבר כשאין מצע?
לסיום, בקטנה, ציפינו ליותר ממך בני גולדשטיין מ"מפלגת הכלכלה", אתה נובח על העץ הלא נכון. ו"הירוקים" - זה כל כך חתולונובלה, הדבר הזה שלכם, שאני מקווה שיש לכם הסכם עודפים עם רועי כפרי. "מרצ"? זה בדיוק אותו התשדיר, רק ביותר מריר.
