אם כבר פירוק, אז עד הסוף / מליניאק ברביעי

הקבוצה עומדת בפני פשיטת רגל מוחלטת. המועדון לא יכול לשלם למאבטחים באצטדיון. חשבון הבנק ריק. חובות למס הכנסה. משכורות לא שולמו לשחקנים, לצוות המקצועי, לעובדים. אין כסף לשלם אפילו לסדרנים, שעובדים לפי שעות. קבוצת הנוער של המועדון שיחקה בסוף השבוע רק הודות לטובות של אנשי האחזקה והגננים. מעשית זה עניין של ימים או שבועות לפני שהקבוצה תפורק לחלוטין.

• לכל הטורים של אריה מליניאק
  

תודו שחשבתם על מכבי נתניה או הפועל ת"א, אבל לא מדובר בקבוצה מצ'וקמקת מהליגה שלנו. נכון שפארמה זה לא אינטר או רומא, אבל היא הייתה אחד ממועדוני הפאר בסרייה A, שהולך לסגור את הבאסטה. זולה, קנבארו, ורון, בופון. מי היה מאמין?

אוהדי פארמה מפגינים מחוץ לאצטדיון הביתי(צילום: EPA )

הבקרה התקציבית שלנו היא לא פאר היצירה, ופישלה בבדיקת הערבות שנתן אלי שגב להבטיח את התקציב של מכבי נתניה. יש עוד קבוצות בקשיים, אבל זה לא מפתיע איש. מי כמונו מכיר את נפלאות החלטורה. רבאק, פארמה היא לא נתניה, וכשמועדון כזה חותם על חוזים ללא כיסוי ומתפרק, זה נותן קצת פרופורציות.

הקנס בגובה 200 אלף יורו שחטפה הפועל ת"א מאופ"א, צריך להדליק נורה אדומה אצל יתר הקבוצות בישראל. ה"פייר־פליי הפיננסי" מנסה לשנות את כללי המשחק, וחשוב שנפנים את זה. מיליון שקל זה הרבה בשביל הפועל ת"א, אבל קנס קטן יחסית לקנסות שאופ"א מטילה. העולם הולך להגבלת תקציבים. קבוצה תוכל לבנות על מקורות ההכנסה שלה ולחרוג קצת בעזרת אשראי. שייח'ים מקטאר לא יוכלו לקנות כל מה שזז, להקפיץ מחירי קבוצות ומשכורות שחקנים לשמיים, ולחסל מועדונים קטנים ובינוניים כמו פארמה.

הבקרה פישלה עם הערבויות שלו. אלי שגב(צילום: רן אליהו)

אם מועדון שזכה בעבר בשלושה גביעי איטליה ושני גביעי אופ"א, ונתמך על ידי ספונסר ענק כמו קונצרן המזון הבינלאומי "פארמלאט" לא מסוגל לשרוד, מישהו צריך להתעורר. מינהלת הליגה הסקוטית שלחה את גלזגו ריינג'רס לליגה הרביעית! הקבוצה לא הורדה רק ליגה אחת, בגלל שהיא בחרה להתפרק.

רעיון הפירוק הוזכר לאחרונה כאפשרות גם בהפועל ת"א ובנתניה, כדרך קלה יחסית לשמיטת חובות. המחיר, הפחתת 9 נקודות, הוא מגוחך, כי החובות ה"מחוקים" הם תשלומים ומשכורות של שחקנים, מאמנים, ספקים ועובדי המועדון שהלינו את שכרם. הגיע הזמן שפירוק יהיה פירוק, עד הסוף. מי שמנסה לחמוק מהתחייבויותיו, שיתחיל מהתחלה. מליגה ג' כמו הפועל אוסישקין וקטמון. מישהו מעלה בדעתו שההתאחדות או בית הדין ייקחו אחריות על מהלך כזה?

את עונת 2011/12 החלה הפועל פ"ת במינוס של 9 נקודות(צילום: אלי שטרן)

אופ"א רואה בכדורגל עסק, ולכן מעדכנת את כללי המשחק למציאות. השקעה של אנשי עסקים היא מבורכת, אבל התלות במיליארדרים היא מסוכנת. צריך להטיל על קבוצות גדולות מגבלות, כמו שהממונה על ההגבלים העסקיים מטיל על מונופולים. לא צריך למנוע ממיץ' גולדהאר ללכת רחוק בליגת האלופות. שירכוש שחקנים זרים במיליוני יורו, אבל את רכישת השחקנים הישראלים צריך להגביל כדי שעוד קבוצות יוכלו להתקיים.

אומרים שג'ורדי קרויף שינה את תרבות הניהול בכדורגל בישראל. זה נכון, אבל אם מדובר בשיטה, בואו נראה אותו עושה את הקסמים בהפועל עכו. מכבי ת"א קנתה מהפועל ת"א את טל בן־חיים וגילי ורמוט. אני לא חושב שהמדיניות של מכבי ת"א היא חיסול הפועל ת"א באמצעות רכישת השחקנים הטובים שלה, אבל בתיאוריה זה אפשרי.

קרויף עם ורמוט. נראה את המנג'ר הצהוב עושה קסמים דומים בהפועל עכו(האתר הרשמי של מכבי ת"א)

האופציה היותר מפחידה: מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו. כשאוהדי הפועל ת"א ירדו לחייו של אלי טביב, אשתו איימה שהוא ימכור את כל השחקנים ויוריד את הפועל ת"א לליגה הלאומית. כל זמן שאין רגולטור שיגביל פעולות כאלה, האפשרות הזאת מדאיגה.

תודה ל"ווינר" שלוקח חסות על כל הליגות במזרח התיכון. זו דרך לתרום לספורט

באמצעות חוזי השיווק, אבל המשחק הזה חצי מכור. לליגה אין עדיין ספונסר אמיתי שישים בוחטה על חסות לליגה, כי לשום גוף מסחרי שפוי אין עניין לחבור לליגה עם דימוי שלילי. אלי טביב הודיע שהוא לא יודע מי ירה בו, אבל הוא יודע שזה מהכדורגל. איך הוא יודע שזה מהכדורגל, אם הוא לא יודע מי ירה בו? או שאתה יודע או שאתה לא יודע.

מה שבטוח, איציק לוזון, מנכ"ל מכבי פ"ת, הורשע בעבירות של הסגת גבול, קשירת קשר לביצוע פשע ושימוש ברכב ללא רשות. נגד ג'קי בן־זקן, הבעלים בפועל של מ.ס אשדוד, מתנהל משפט באשמה של הרצת מניות. אלי טביב, הבעלים של בית"ר ירושלים, הורשע בהכאת אוהד הפועל ת"א, השמדת ראיה ושיבוש הליכי משפט. לא הייתי רוצה שאנשים שהורשעו או שמנסים להתנקש בהם, גם אם בטעות, יהיו בעלי קבוצות ספורט בישראל. זה מבריח אנשים טובים מהענף.

אנשים כמוהו לא צריכים להיות בעלים של קבוצת ספורט. ג'קי בן זקן(צילום: אורן אהרוני)

חשוב להקשיב לגוף

הכדורסל הגרמני המקצועני לא התחיל ב־1999 כשדירק נוביצקי נחת בדאלאס מאבריקס. קדמו לו שלושה צעירים שלמדו בקולג' בשנות ה־80', הביאו את הכדורסל האמריקאי לגרמניה ואת הכדורסל הגרמני לארה"ב.

דטלף שרמפף קלע במשך עשר עונות רצופות מעל 15 נקודות בממוצע למשחק, נבחר פעמיים לשחקן השישי של ה־NBA, הופיע שלוש פעמים במשחק האולסטאר ופרש בגיל 37 אחרי 15 עונות!

שרמפף נבחר בדראפט אחרי שנבחרת גרמניה, אותה אימן רלף קליין, נתנה הופעה מצוינת באולימפיאדת לוס־אנג'לס 1984. אובה בלאב, סנטר ג'ינג'י בגובה 2.15 מ', שיחק במכללת אינדיאנה אצל בובי נייט והמשיך משם לארבע עונות ב־NBA. כריסטיאן וולפ (2.13 מ'), שלמד עם שרמפף בוושינגטון, היה הסנטר של פילדלפיה ושותף לזכייה של גרמניה באליפות אירופה 1993.

מייסון היה בריון מפחיד. זה עזר לו במגרש, וכנראה גמר לו את החיים(צילום: AP)

בתחילת השבוע הלך וולפ לעולמו בגיל 51. כמה ימים לפניו מת אנתוני מייסון בן ה־48, שותף בכיר בקו הקדמי של הניקס שכלל את פטריק יואינג וצ'רלס אוקלי. מייסון, שכמעט הצליח לעצור את מייקל ג'ורדן בשיאו, היה בריון מפחיד. זה עזר לו במגרש, וכנראה שגמר לו את החיים.

מי שתיכנן את הגוף האנושי לא דמיין שלד שיישא משקל של 150־130 ק"ג, במהירויות ולגבהים כאלה. במקרה הטוב, של יואינג וסם בואי, הברכיים נשחקו. במקרה הרע, של וולפ, מייסון ופיט מראביץ', הלב קרס. חשוב להקשיב לגוף, ולפעמים לשים את האגו בצד.