למה אמא קרייריסטית נחשבת למזניחה?
יותר ויותר אמהות הן המפרנסות העיקריות של המשפחה, ועדיין רבות לא מגדירות עצמן כקרייריסטיות, כדי לא שיחשבו שהן מזניחות את המשפחה. יעל עזרא, מסבירה שהגיע הזמן להפסיק לחשוב על קונפליקט בית-עבודה במונחים סטריאוטיפיים ומנפצת את המיתוסים שכולנו משועבדים אליהם
מאז המהפכה הפמיניסטית, נשים נתונות בין שני קטבים – האחד מושך להתמיד בהתרפקות על התפקידים הנשיים המסורתיים (גידול ילדים, ניהול משק בית וכד'), והשני קורא להישגיות, מימוש עצמי וקריירה. למרות השוויון בין המינים, מצופה מנשים להמשיך ולשאת בתפקידים המסורתיים, גם אם בחרו לקחת חלק בעולם העבודה.
עוד כתבות של ד"ר יעל עזרא בערוץ הורים :
אל תמהרו: כך תספרו לילדיכם על ההחלטה להתגרש
5 מלכודות שיהרסו לכם את הזוגיות אחרי הלידה
נשים רבות מתייחסות בסלידה למילה קריירה. לא פעם אני שומעת את המשפט, "אני לא קרייריסטית כי אצלי המשפחה בסדר עדיפות עליונה". אחרות בטוחות שהן אינן מנהלות קריירה, כיוון שהן עובדות במשרה חלקית.
יותר ויותר אמהות כיום הן המפרנסות העיקריות של המשפחה, ועדיין לא אוהבות להגדיר את עצמן כקרייריסטיות, כיוון שהן בטוחות שנלווית להגדרה הסטיגמה של אם מזניחה. לכבוד יום האישה 2015, החלטתי שהגיע הזמן לנפץ כמה מיתוסים לגבי אמהות וקריירה.
מהי קריירה?
קריירה אינה מוגדרת לפי מספר שעות העבודה, גובה השכר או מיקומה בסדר העדיפויות שלנו. קריירה מוגדרת כ"מסלול חייו של הפרט הכולל את הפעילויות והעיסוקים, ההתנסויות והבחירות החינוכיות והמקצועיות הרלוונטיים להתפתחותו של אדם כעובד, עמדותיו בעבודה ובתחומי חיים אחרים הקשורים ישירות או בעקיפין לתפקיד האדם כעובד לאורך חייו.
המושג "קריירה" משקף רצף התפתחותי דינמי לאורך החיים שהוא ייחודי לכל אדם וכולל אינטגרציה של תפקיד העובד עם תפקידי חיים אחרים (כגון משפחה, קהילה ופנאי)".
כלומר, קריירה משלבת 3 מרכיבים עיקריים:
1. המרכיב החינוכי/הכשרתי – זו חייבת להיות עבודה שמצריכה הכשרה לימודית מסויימת, כך שרק מי שהוכשר באופן מיוחד יכול לעסוק בה.
2. המרכיב ההתפתחותי – קריירה מתפתחת לאורך מעגל החיים. לא מדובר בהחלטה חד פעמית, אלא רצף של החלטות המובילות להתפתחות מסויימת. לכן "מנהלים" קריירה באמצעות הגדרת יעדים מיידים ויעדים ארוכי טווח.
3. המרכיב האינטגרטיבי – המשלב בין הזהות האישית של האדם לבין המקצוע שלו. לכן הקריירה מקושרת עם הגשמה עצמית.
נשים מנהלות קריירה באופן שונה מגברים. בעוד שמסלולי קריירה גבריים נוטים להיות לינאריים, ומתפתחים בקו ישר ורציף, מסלולי קריירה של נשים נוטים להיות מקוטעים ומושפעים במידה ניכרת יותר מהריונות ולידות.
ישנן נשים שדוחות הורות עד שהן מגיעות לשלב מסויים בקריירה; יש נשים שדוחות קריירה במטרה להתמסר תחילה להורות; יש נשים שעושות הפסקה או האטה בקריירה בשלב גידול ילדים צעירים וחוזרות ביתר שאת כאשר הילדים גדלים; ויש נשים שמתמסרות להורות ולקריירה במקביל.
נשים רבות עושות הסבה מקצועית או הופכות להיות עצמאיות עם הפיכתן לאמהות.
קונפליקט בית-עבודה
מחקרים מורים שגם זוגות כפולי קריירה (שני בני הזוג מנהלים קריירה) עדיין לכודים בסטריאוטיפים מיניים. נמצא שנשים העובדות מחוץ לבית לוקחות על עצמן את רוב התפקידים של ניהול משק הבית וגידול הילדים.
אמנם יש השתתפות של הגבר בביצוע עבודות הבית אך האישה היא זו שמנהלת את משק הבית ורוב העומס עדיין מונח על כתפיה. גם כאשר רוכשים שירותים בכסף, פעמים רבות האישה היא זו שאחראית על ניהול המשימה (לדוגמא, מציאת מנקה ותדרוכה).
באופן דומה, האישה על פי רוב תנהל את חיי החברה של הילדים הצעירים במשפחה, והיא זו שתבדוק חוגים שונים ותבחר את החוג הטוב ביותר, למרות שהגבר עשוי להיות שותף בביצוע המפגשים החברתיים וההסעות לחוגים.
פעמים רבות, האישה אמונה גם על ניהול החיים הרגשיים של הבית. הספרות המקצועית מתייחסת ל"עבודה הרגשית" של האישה כאל "המשמרת השלישית".
כלומר, בנוסף למשמרת של העבודה מחוץ לבית ולמשמרת של עבודות משק הבית קיימת המשמרת השלישית שהיא העבודה הרגשית של ניהול מערכות היחסים של בני הבית.
ריבוי התפקידים של נשים קרייריסטיות, והתחרות של תפקידים אלה על משאבים מוגבלים, עשויים להוביל למצב של קונפליקט בין תפקידי. קונפליקט בית עבודה הוא קונפליקט בין- תפקידי, בו דרישות מתחום אחד (עבודה או בית), מתנגשות עם דרישות תפקיד שמקורן בתחום אחר (בית או עבודה). הקונפליקט בין הבית לעבודה מופיע ברמה הרגשית. דהיינו, באיזו מידה נמצא אדם במקום בו הוא נצרך באותו רגע, עד כמה הוא זמין וכמה הוא משקיע.
בעבר היה נהוג לחשוב על הבית והעבודה כשתי ספרות (spheres) נפרדות. ראייה זו העצימה תחושות אשם בקרב נשים רבות אשר דיווחו על התחושה ש"כשאני בעבודה אני מרגישה אשמה על כך שאני לא בבית וכשאני בבית אני מרגישה אשמה על כך שאני לא בעבודה".
כיום נפוצה ראייה הוליסטית יותר המתייחסת ל"זליגה" (spillover) בין שתי הספרות. הזליגה היא דו-כיוונית ויכולה להיות שלילית או חיובית. כלומר, רגשות חיוביים של הצלחה ושגשוג זולגים מהעבודה הביתה, והופכים אותי להורה מלא, מאושר ומסופק יותר. ולהפך, רגשות של שחיקה ותסכול בעבודה עשויים לזלוג לחיי המשפחה שלי.
באותו אופן, משברים משפחתיים עשויים להשפיע על תפקודי בעבודה. ולהפך, חיי משפחה עשירים יכולים להפוך אותי לעובד פרודוקטיבי יותר. כלומר, הקונפליקט בין הבית לעבודה אינו בהכרח חייב להתקיים. במקומו יכולה להיות הפריה הדדית. אנשים עשויים למצוא את תחושת המשמעות הקיומית הן בעבודתם והן משפחתם.
במידה והם מצליחים להשיג איזון בין השניים, הם מנצלים כל אחד מהתפקידים כדי להגן מפני מעורבות יתר בתפקיד השני. כלומר, כאשר הם מרגישים שנכשלו באחד מהתפקידים, השני ממשיך להעניק להם תחושת משמעות.
לא מה שאתם חושבים - ניפוץ מיתוסים
מחקרים רבים מנפצים מיתוסים רווחים בנושא של אמהות וקריירה:
1. נשים עובדות אינן מזיקות להתפתחות ילדיהן. לא נמצא הבדל בין התפתחותם של ילדים לאמהות עובדות לבין ילדי עקרות הבית.
2. נשים עובדות בריאות יותר מעקרות הבית, ובניגוד למקובל לחשוב, אינן נהיות חולות מרוב מתח ואינן מתות מהתקפי לב. נהפוך הוא, ככל שהן מחויבות יותר לעבודתן, כך הן בריאות יותר. גם נשים שאינן עובדות מתוך בחירה, אלא מתוך הכרח כלכלי, בריאות יותר מעקרות הבית.
3. הבית הינו מקום מלחיץ יותר מאשר מקום העבודה. במסגרת הבית האישה חווה את עיקר המתחים.
4. העבודה מלחיצה את הנשים. המיתוס המסוכן ביותר ביחס לנשים ועבודה הוא שהפתרון לבעיית הלחץ הוא צמצום משרה או עזיבתה כליל. נמצא שלידת ילד אינה מביאה למצוקה פסיכולוגית לנשים עובדות, אלא אם כן בעקבות הלידה האישה נשרה משוק העבודה.
ככל שהאישה הייתה יותר שנים במעגל העבודה וככל שהיא היתה מחויבת יותר לעבודתה, כך גדל הסיכון בנשירה מהעבודה.
5. עבודה במשרה חלקית (בהיקף של פחות מ- 20 שעות שבועיות) עדיפה פחות מעבודה במשרה מלאה, מבחינת בריאותה הנפשית של האישה. עבודה במשרה חלקית לא העניקה לנשים את הרווחים שעבודה במשרה מלאה מעניקה.
אישה העובדת במשרה חלקית חיה באשליה שהיא יכולה לקחת על עצמה באופן מלא את ניהול משק הבית וגידול הילדים ולכן בפועל מתפקדת תחת יותר לחץ מאישה העובדת במשרה מלאה, אשר שוכרת סיוע בניהול משק הבית.
למי יש זמן?
אחד המשאבים הנדירים ביותר של הורים עובדים כיום הוא זמן! כיום, הורים עובדים שעות רבות יותר מבעבר מחוץ לבית, וגם כשהם נמצאים בבית הם נדרשים פעמים רבות להיות זמינים ו"מחוברים" לעבודה.
קיים עיסוק רב בהתייחסות למציאת "זמן איכות" עם הילדים,מאחר וכמות הזמן שהורים מבלים עם ילדיהם קטן יחסית. משפחות שבהן שני ההורים מנהלים קריירה, נדרשות למצוא פתרונות יצירתיים בהן בני הזוג חולקים את הזמנים והמטלות של הטיפול בילדים.
התקשורת מקבלת תפקיד מפתח במטרה לאפשר העברת מידע חיוני בין בני המשפחה, לשם ניהול מוצלח של המשאבים והמשימות.
להצליח לשלב בין הקריירה לבית - 5 טיפים חשובים
1. לוודא שכתובות המייל של שני ההורים רשומים ברשימת התפוצה של מסגרות הילדים, על מנת ששני ההורים יהיו מעודכנים באירועים חשובים שיש להיערך לקראתם.
2. להקפיד על קשר עם הילדים והבית בשעות קריטיות במהלך היום, גם אם נמצאים בעבודה. לדוגמא, לא לפספס לומר לילה טוב לילדים גם אם נשארים לעבוד עד מאוחר או נמצאים בנסיעת עבודה בחו"ל.
כיום יש תוכנות רבות וזמינות המאפשרות שיחת וידאו באיכות גבוהה. שיחות אלה מעניקות תחושה של קשר רציף והמשכי גם כשנאלצים להיות רחוקים.
3. להקפיד להתעדכן מבן/בת הזוג על אירועי היום. חשוב שהילדים יידעו ששני ההורים משתפים במידע המשמעותי לחייהם, כך שגם אם ההורה השני לא היה נוכח, הוא עדיין מעורב בחייהם.
4. לחפש ולקיים פתרונות יצירתיים וגמישים לשילוב בין הבית לעבודה, כגון יום עבודה מהבית או יום קצר בעבודה או יום עבודה מפוצל. חשוב לגייס את מקום העבודה להבין את החשיבות של הגמישות הנ"ל במטרה להשיג עובד שבע רצון ויצרני יותר.
ככל שעובדים ידרשו גמישות, כך היא תוטמע ביותר מקומות עבודה ותהפוך להיות נחלת הכלל.
5. להקדיש בשגרה זמן משפחתי למשפחה הגרעינית בלבד, בה שני ההורים נוכחים, ללא חברים או משפחה מורחבת. זהו זמן איכות של המשפחה כשלם, ללא הפרעות והסחות דעת מהסביבה. חשוב למצוא זמן כזה בשגרה ולא רק בטיולים בחו"ל או אירועים מיוחדים.
הכותבת
היא מטפלת אישית זוגית ומשפחתית מוסמכת
לפנייה לכתב/ת 
