שתף קטע נבחר

 

זוהו חשודים בפיגוע אנטישמי בפריז ב-1982

הרשויות הצרפתיות הוציאו צווי מעצר בינלאומיים לשלושה פלסטינים שרצחו ארבעה יהודים ושני אמריקנים במסעדה ברובע לה-מארה לפני שלושה עשורים. החשודים ככל הנראה מתגוררים ברשות הפלסטינית, בירדן ובנורבגיה

32 שנים אחרי מתקפת טרור קטלנית במסעדה ברובע היהודי בפריז, זיהו הרשויות הצרפתיות שלושה חשודים במעשה וכעת מנסות להביא למעצרם.

 

עוד חדשות בעולם :

מזרח אוקראינה: 32 הרוגים בפיצוץ במכרה

אדוארד סנואודן רוצה לחזור הביתה

פרנויה? "כל ארוחה שמוגשת לארדואן נבדקת"

 

ב-9 באוגוסט 1982 פרצו פלסטינים חמושים ברימונים למסעדת "ג'ו גולדנברג", ריססו את המקום ביריות, ירו למוות שישה בני אדם, בהם שני אמריקנים. המסעדה, שמאז נסגרה, הפכה למוקד תיירות בשכונת לה-מארה המפורסמת.

מסעדת ג'ו גולדנברג ברובע לה-מארה (צילום: דיוויד מוניו, Wikipedia commons) (צילום: דיוויד מוניו, Wikipedia commons)
מסעדת ג'ו גולדנברג ברובע לה-מארה(צילום: דיוויד מוניו, Wikipedia commons)
 

דוברת משרד התובע בפריז, אנייס טיבו-לוקוויבר, אמרה כי הוצאו צווי מעצר בינלאומיים עבור שלושת החשודים - כעת בני 50 או 60 - שככל הנראה השתייכו לארגונו של הארכי-טרוריסט אבו נידאל. היא מסרה כי הם עשויים לשהות בשטחי הרשות הפלסטינית, בירדן ובנורבגיה אך סירבה למסור את שמותיהם.

 

אבו נידאל, שנולד ביפו ב-1937 תחת השם חליל אל-בנא ומת בעיראק באוגוסט 2002, התאבד לאחר שהבין כי השירותים החשאיים של סדאם חוסיין חשפו את מעשיו. אבו נידאל עמד מאחורי שורה של מעשי טרור, שגבו את חייהם של ישראלים רבים.

 

בין השאר היה ארגונו, "פתח – המועצה המהפכנית", אחראי ב-1982 לניסיון ההתנקשות בשגריר

 ישראל בלונדון, שלמה ארגוב, וכן לירי לעבר דלפקי "אל-על" בנמלי התעופה ברומא ובווינה ב-1985 ולפיגועים בשגרירות ישראל בקפריסין ב-1984 ו-1988. בסך הכל מיוחסות לאבו נידאל התקפות ב-20 מדינות, בהן נהרגו או נפצעו יותר מ-900 בני אדם.

 

בחודש ינואר אירעה מתקפת טרור קטלנית בבירה הצרפתית שהחלה בטבח במשרדי מערכת "שארלי הבדו" והמשיכה יומיים לאחר מכן במרכול יהודי בפריז שבו הוחזקו בני ערובה. ארבעה יהודים נרצחו על ידי המחבל אמדי קוליבאלי.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דיוויד מוניו, Wikipedia commons
המסעדה שבה אירע הפיגוע
צילום: דיוויד מוניו, Wikipedia commons
מומלצים