פצצת האטום בבתי החולים

ביום שראש ממשלת ישראל נסע בדחיפות לוושינגטון כדי להתריע בפני הקונגרס האמריקני על האיום הקיומי הנשקף מאיראן ולדבר על ההסכם הגרוע שהמעצמות עומדות לחתום עליו, אני רוצה לזעוק לשמיים על הפצצה הגדולה מכולם המתקתקת במדינת ישראל ואף אחד מהפוליטיקאים אינו מתייחס אליה ברצינות.

הפצצה הזאת הולכת ונבנית במשך שנים על-ידי ממשלות ישראל לדורותיהן עם מפלגות מכל קצות הקשת הפוליטית. כל מי שהיה חבר כנסת או שר בעשור האחרון הוא צנטריפוגה מהלכת שמתעלם מהמציאות הקשה. רוב חברי הכנסת מסתובבים על ריק ורק מיעוטם ישבו בוועדות שדנו במצב מערכת הבריאות בארץ. כל הפוליטיקאים והמפלגות שלאחרונה מתייחסים למצב מערכת הבריאות מדברים מהפה ולחוץ, ללא כל תוכנית מגובשת ואמיתית וללא כל מחויבות לפתרון המשבר במערכת הבריאות הציבורית. הם רק רוצים להיבחר.

רופאים, אחיות ואנשי צוות רפואי אחרים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

בהלל יפה (צילום: ג'ורג' גינסברג)

בקיץ בשנת 2011 בנאומי מול משכן הכנסת התרעתי על המצב הקשה של מערכת הבריאות. את נאומי כינו אז "נאום הטילים". השוויתי את המצב לירי הטילים לעבר ישראל שלא היה להם מענה. התרעתי על מחסור ברופאים, על מצוקת הרפואה בפריפריה, על מקצועות במצוקה שעמדו בפני קריסה טוטלית כמו הרדמה כירורגיה וניאונטולוגיה. התרעתי גם על מחסור במתמחים בפריפריה. הפוליטיקאים התייחסו בגיחוך ובביטול להשוואה. מערכת הביטחון התייחסה לאיום הטילים כאיום אסטרטגי ותוך שנתיים יצרו את מערכת כיפת ברזל שנותנת מעטפת הגנה סבירה לאיום זה.

בנאומי אז לא תיארתי לעצמי שמערכת הבריאות תגיע למצבה הנוכחי שהוא גרוע בהרבה מהמצב לפני ארבע שנים. הטילים שנחתו במדינת ישראל מאז עופרת יצוקה ועד לפריסת כיפת ברזל הרגו קומץ אזרחים. באותה העת מתו אלפי חולים בבתי החולים. ומה שעמיר פרץ ראה בעיניים סגורות כאיום הביטחוני המרכזי לא ראו בעיניים פקוחות 120 חברי כנסת שהתעלמו מהפצצה המתקתקת ועומדת להתרסק במערכת הבריאות.

ועדת גרמן פספסה בגדול

חברי הכנסת המסתובבים כל היום באפס מעשה מול האיום הבריאותי הם הסרכזות המייצרות הידרדרות מתמדת ובלתי פוסקת במערכת הבריאות. אפס מעשה הוא הפצצה שעומדת להתפוצץ בפנינו. אפילו ועדת גרמן - סרכזת גדולה מהדור החדש מתוצרת יש עתיד - דנה בפתרונות למערכת הבריאות במשך שנה וחצי בשעה שההידרדרות במערכת נמשכה ללא הפסקה ולבסוף יצרה מוצר שפספס בגדול. במקום ליצור תוכנית-על מסודרת לשיקום מערכת הבריאות ברמת התשתיות, הטכנולוגיה וכוח אדם רפואי בכסף ציבורי כדי להעמיד מערכת בריאות ציבורית שתהיה מסוגלת לתת שירותים ברמה סבירה לאוכלוסייה שתוכל להתחרות במערכת הפרטית, הוועדה שמה לה למטרה להילחם ברפואה הפרטית ולסחוט כספים מהמקור הזה כדי לשקם את הרפואה הציבורית.

הוועדה ירתה לכל הכיוונים רק כדי לשמר את התקציב הציבורי. מדובר בתוכנית שעליה ניתן להגיד "תפסת מרובה לא תפסת". כל הגורמים המקצועיים בתחום הרפואי אמרו שהתוכנית לא תשקם את הרפואה הציבורית. המצב היום כה חמור שהמערכת הפרטית נחוצה כדי למנוע את הקריסה הטוטלית במערכת הציבורית.

החולים מחכים, ובטלוויזיה נתניהו מדבר בקונגרס. השבוע בשיבא (צילום: מוטי קמחי)

המציאות כיום קשה מנשוא וההתעלמות ממנה גרועה אף יותר. הלגיטימציה להתעלמות ולחוסר מעש היא החוזה הגרוע ביותר שעליו חתומה כנסת ישראל. אם במרכז הרפואי שיבא שהוא ספינת הדגל של מערכת הבריאות עם חדר מיון של יותר מ-70 מיטות ועם יחס מיטות לאוכלוסייה כפול מבבתי החולים בפריפריה הקריסה היא משמעותית - איך אנחנו צריכים להתייחס למרכז הרפואי ברזילי עם 18 מיטות מיון המשרת אוכלוסייה של יותר מחצי מיליון תושבים? אזרח יקר, גם אם שרדת את המיון ונכנסת לאשפוז לא מצפה לך גן עדן. במקרה הטוב תחכה במשך שש עד 12 שעות בתוך מחלקות פנימיות רק כדי לקבל רופא טרוד עצבני וקורס למשך בדיקה של דקות ספורות.

מתים מזיהומים יותר מכל פצצת אטום

מדי שנה מתים יותר מ-3,000 חולים מזיהומים בבתי החולים ברחבי הארץ, עקב תנאים סניטריים ירודים, חוסר בתשתיות מתאימות וצפיפות גדולה מאוד. בהתייחסות לעשר שנים מדובר ב-30 אלף מתים רק מסעיף מזיהומים. בדיוק אותו סדר גודל של תמותה מנפילת פצצה אטום שכולם מדברים עליה באחרונה.

אוכלוסיית מדינת ישראל צומחת בכ-200 אלף אזרחים לשנה עוד לפני שספרנו את העולה הראשון. אם נתייחס לצורך של מיטה אחת לכל אלף תושבים כדי לקיים מינימום סביר של שירותים ציבוריים, המדינה צריכה לייצר 200 מיטות אשפוז מדי שנה בנוסף לאלף מיטות אשפוז החסרות למערכת והמדינה הכירה בצורך להוסיפן כבר משנת 2011.

יו"ר כנסת נכבדה אבקש להזמין אותי לנאום בכנסת ישראל כדי לעצור את 120 הסרכזות המתקתקות יום יום בכנסת ואשר עובדות בהיקף גבוה יותר במערכת הבחירות וכדי לעצור את החוזה הרע שהממשלה חתמה עם המציאות בהשלימה עם מצב זה. חוזה זה ייגמר רע ויתפוצץ לכולנו בפנים, וזהו איום על קיומנו החברתי במדינת ישראל.

ד"ר אפרים זוהב, יו"ר ועד הרופאים במרכז הרפואי ברזילי