הקול הרוסי: מי בעד ברית הזוגיות?
העלייה מחבר העמים כבר הכריעה בעבר פעמיים לטובת השמאל בבחירות לכנסת. 560 אלף בעלי זכות בחירה מחזיקים ב-14 מנדטים. בראש סדר העדיפויות: האפשרות להתחתן. אלסיה בת 25: "לא מוכנה לטוס למדינה אחרת בשביל שתשים לי חותמת"
"הקול הרוסי" - עוד יש דבר כזה. 14-13 מנדטים על הפרק: העלייה מחבר העמים שינתה את המפה הפוליטית בישראל ולא פעם אחת. הקול הרוסי הכריע פעמיים את תוצאות הבחירות לטובת השמאל. כל המפלגות שנמצאות במרוץ לכנסת ה-20 שיבצו דוברי רוסית והרשימות מפעילות אנשי קמפיין במגזר.
חבר הכנסת לשעבר ד"ר רומן ברונפמן מסביר כי אף שכבר שנים שלא נערכו סקרי הצבעה בקרב העולים, דפוסי ההצבעה נשמרו. "60% מצביעי ימין (ליכוד, ליברמן ובנט). 30% נמצאים במרכז והולכים בעיקר ליש עתיד, ו-10% נוטים לכיוון מפלגת העבודה ומרצ, אך הנתון אמור לעלות לאחר שציפי לבני הצטרפה למחנה הציוני", הסביר ברונפמן.
לדבריו, "יש תהליך של הקצנה גם בקהל העולים ובימין גורף הליכוד את רוב הקולות. לציפי לבני יש מנדט קבוע בגלל החילוניות שלה והשכלתה. המחנה הציוני צפוי לגרוף מנדט נוסף עקב צירופה של העיתונאית קסניה סבטלובה שממוקמת במקום ריאלי ברשימה. ליאיר לפיד יש 2.5-2 מנדטים ולמרצ חצי מנדט".
שאלת ברית הזוגיות: משנה דפוס הצבעה
560 אלף יוצאי חבר העמים בעלי זכות בחירה בישראל, לדברי ברונפמן. אחד הנושאים המשמעותיים עבור המגזר הרוסי הוא הממסד הדתי והקושי הרב עבורם להתחתן בישראל. כ-300 אלף מעולי ברית המועצות אינם נחשבים יהודים על פי ההלכה, דבר שלא מאפשר להם להתחתן עם יהודים או זה עם זה בטקס יהודי.
בספטמבר 2010 נכנס לתוקפו חוק ברית הזוגיות לחסרי דת שיזם ח"כ לשעבר דוד רותם מישראל ביתנו. החוק מאפשר לשני בני זוג - גבר ואישה שאינם יהודים, מוסלמים, נוצרים או דרוזים - להירשם במרשם הזוגיות ו"לקיים חיי משפחה ומשק בית משותף".
החוק היה תולדה של הסכם קואליציוני עם ישראל ביתנו, אך הוא התייחס רק ל"חסרי דת" ולא נתן מענה לבני זוג שרק אחד מהם חסר דת. בנוסף, הוא לא סייע לפסולי חיתון ובסופו של דבר הוא פתר בקושי את בעייתם של כ-60 אלף יוצאי חבר העמים בלבד.
ניסיון נוסף להעביר חוק מקיף יותר של ברית הזוגיות היה של מפלגתו של לפיד, יש עתיד. באוקטובר 2013 הגישה המפלגה את הצעת חוק ברית הזוגיות, שלפיה כל הזוגות שאינם יכולים לבוא בברית הנישואים הדתית יוכלו להינשא באופן אזרחי.
אלא שהצעת החוק הזאת טורפדה, ועוד לפני שהחלו לאשר אותה בוועדת השרים, הודיע שר הדתות נפתלי בנט כי יתנגד לה בטענה שמדובר בשינוי מבנה המשפחה בישראל.
החוק לא הגיע להצבעה, המצב נשאר כפי שהוא, וגם העולים המשיכו לקבל את אותו היחס מהממסד. אלסיה בורגרט (25), יהודייה מצד אביה, לא יכולה להתחתן בישראל. היא מוחה על היחס הממסדי, דבר ששינה את דפוס ההצבעה שלה.
"זה לא שאני בטוחה שאני רוצה להתחתן דרך הרבנות כי הסיפורים ששמעתי גרמו לי לא להתחבר אליה", היא אומרת. "אבל אני חושבת שצריך להיות כאן פתרון למי שאין לו אפשרות להתחתן. הביאו אותנו לכאן לפי חוק השבות, שלפיו אנחנו יהודים לכל דבר, שירתתי במג"ב ופתאום מגלים שאין דרך נורמלית להתחתן כאן".
"אני לא מוכנה לטוס למדינה אחרת בשביל שתשים לי חותמת, זה תפקיד המדינה שלי", מדגישה בורגרט. "אני לא צריכה טובות ממדינה אחרת, זה פשוט מעצבן".
שנתיים חלפו ואלסיה החלה במאבק לטובת אנשים שנמצאים במצב שלה. "ארגנו כמה הפגנות קטנות בארץ, אבל לאנשים לא אכפת מהנושא הזה. בבחירות הקרובות זה ישפיע מאוד על הבחירה שלי: אם פעם בחרתי ימין, הבנתי עם הזמן שאני לא יכולה לשים את ביטחון המדינה במקום גבוה יותר מעצמי. זה יגרום לי להצביע למפלגה שאולי לא אסכים איתה בפן המדיני, אך תילחם על משהו חשוב לי שהוא הזכות שלי להתחתן בישראל".
"אין קהילה רוסית בארץ"
לדברי ד"ר ברונפמן, רבים השלימו עם המצב שהם לא יכולים להתחתן בארץ. "הם למדו את המציאות ועקפו אותה עם חתונות אזרחיות בחו"ל", אומר חבר הכנסת לשעבר. "גם בנושאים כמו קבורה נעשו הקלות, אבל זה פחות מטריד ובוער לעולים. אצלם יש סתירות פנימיות: מצד אחד המצע החברתי-כלכלי של השמאל והפרדת דת ממדינה מאוד מתאימה לתפיסת העולם של היהודים הסובייטיים, אבל כשנוגעים בנושא ויתורים, השלמה עם פלסטינים או פתרון הסכסוך אז הכול נעלם והם תומכים בימין".
ב-1993 ערכו ב"מדרשת אדם" ניסוי ולקבוצת העולים הוצגו מצעי המפלגות מתורגמים לרוסית ללא שם המפלגה. העולים בחרו את המצע שהכי מתאים להם ורוב העולים בחרו במרצ, דבר מפתיע שכן בבחירות רק 4% מהם תמכו במפלגה.
כיום המצב שונה. "דור 1.5" הוא קבוצת צעירים ישראלים דוברי רוסית שצמחה ברשת ומאתגרת את השיח הישראלי. "אנחנו לא מתמיינים בקלות לקטגוריות המקובלות והמקובעות של השיח הישראלי אלא נעים ביניהן ומציעים קטגוריות חדשות. אנחנו ישראלים ודוברים רוסית, בזה זה מסתכם", מסביר ואדים בלומין, חבר בקבוצה שלוקח בה חלק פעיל.
"רובנו הגענו לארץ בגיל צעיר וזה הבית שלנו", ממשיך בלומין. "אנחנו מרגישים נוח לדבר רוסית והתרבות הסובייטית זה משהו שיש לנו מהבית, חלק מהשיח, מהמנהגים ומתפיסות עולם".
בלומין מסביר כי אין דבר כזה קהילה רוסית בארץ. "כמו שאין קהילה מרוקאית, יש מרוקאים, ויש רוסים, לא קהילה במובן סוציולוגי". המדינה לא מסוגלת או מעוניינת להכיל שונות. רוב הרוסים תופסים עצמם כיהודים - יש להם זהות יהודית שלא זקוקה לשומרי סף.
ולמי יצביעו היום? "ההורים שלנו הצביעו למפלגה שמדברת 'בשפה שלו' כולל את אריאל שרון שהקפיד להגיע ולדבר עם העולים ברוסית, נתן שרנסקי או אהוד ברק שטרח להוציא ספר ברוסית על עברו הצבאי. היכולת של המפלגה לדבר את השפה הייתה קריטית וזה מה שאפשר לדור של ההורים שלי להחליט למי הוא מצביע".
סדר העדיפויות, לטענת בלומין, לא השתנה. "היום ההורים שלי לא יצביעו למפלגה סקטוריאלית רק כי היא מדברת ברוסית, זה כן רלוונטי לדור הסבים והסבתות שכנראה יצביעו למישהו 'משלנו', אבל זו לא הקבוצה היחידה שמצביעה ככה - הרבה קבוצות בחברה יצביעו למישהו על פי מוצאו, ולכן בקרב דוברי רוסית אין דפוס הצבעה שונה".
לפנייה לכתב/ת 
