איך חברה הופכת לציבורית ונסחרת בבורסה?
ynet בסדרת כתבות לחינוך פיננסי. אחרי שסקרנו בפרק הקודם כיצד פותחים חברה, אנחנו עוברים לשלב הבא: מה זאת הנפקה ציבורית, ומה אפשרויות העומדות לרשות חברה נסחרת בגיוס כספים? מה קורה למחיר המניה לאחר ההנפקה ולמה לא כל חברה מנפיקה את עצמה? פרק שני בסדרה
אחרי שסקרנו בפרק הקודם מה זאת חברה וכיצד הופכים לבעלי מניות, אנחנו עוברים לשלב הבא. כזכור, חברה פרטית שמניותיה מוחזקות על ידי מספר אנשים פרטיים, ממומנת לרוב דרך ההון העצמי של הבעלים ודרך מימון בנקאי (הלוואות). אך לעיתים בעלי החברה מעוניינים ויכולים לגייס כסף גם מהציבור.
לפרק הקודם בערוץ שוק ההון
רוצים להפוך להיות בעלי מניות בחברה? הפרק הראשון
אז איך זה עובד? ברגע שהחברה עומדת בתנאים (היקף פעילות מסוים, הון עצמי מעל רף מסוים ועוד) שקבעה הבורסה, החברה יכולה לצאת להנפקה לציבור. הנפקה דורשת הכנת תשקיף שבו החברה בעצם הופכת לעירומה - שקופה בעיני הציבור. היא מספרת בתשקיף מה היא בדיוק עושה, באילו תחומים היא פועלת, מה המוצרים העיקריים שלה, מי המתחרות הגדולות שלה, מי הלקוחות שלה, מיהם הספקים הגדולים שלה. בתשקיף, החברה גם מדגישה את גורמי הסיכון לרבות, תלות בעובדים, תלות בחומרי גלם, תלות בלקוחות, השפעה כתוצאה ממצב בטחוני, פוליטי ועוד.
מדובר בספר עב כרס של מאות רבות של עמודים שבו גם מספקת החברה מידע פיננסי עבר על תוצאותיה העסקיות ותכניות ארוכי טווח. המידע הזה אמור לשמש משקיעים פוטנציאלים שבוחנים את כדאיות רכישת ניירות הערך של החברה.
ישנם גם שתי סוגי הנפקות עיקריות. הנפקה יכולה להיות הנפקת הון - כלומר הקצאת מניות חדשות לציבור, או הנפקת חוב - גיוס דרך אגרות חוב (על אגרות חוב בפרקים הבאים).
רוב החברות הפרטיות שהופכות לציבוריות עושות זאת כדי לקבל כספים מהציבור לצורך הרחבת העסק כשבמקביל יש יתרונות נוספים לחברה נסחרת. יש לה מדי יום ערך ידוע (המניות נסחרות באופן שוטף בבורסה) וניתן למכור מניות בשוק ולהיפגש עם מזומנים כמעט בכל רגע נתון.
ונמחיש בעזרת הדוגמה מהפרק הקודם. תזכורת מהירה – שני שותפים מחזיקים כל אחד ב-50 אלף מניות (כל אחד 50%) מרשת בתי קפה, שכרגע שווה יותר מיום פתיחתה (כזכור, ביום פתיחתה כל מנייה הייתה שווה שקל אחד) על רקע רווחים ומוניטין שצברה. נניח שרשת בתי הקפה יוצאת להנפקה בבורסה ומנפיקה 50 אלף מניות חדשות כאשר כל מניה מוערכת ב-100 שקל. בסה"כ מדובר בגיוס של 5 מיליון שקל (50 אלף מניות כפול מחיר של 100 שקלים). הסכום הזה יזרום לקופת החברה, כשבמקביל רגע אחרי ההנפקה לחברה יש 150 אלף מניות, ושוויה - שווי השוק של החברה בבורסה, הוא 15 מיליון שקל (150 אלף מניות כפול מחיר של 100 שקל). ככה למעשה מחושב שווי החברה כל יום, בהתאם למחיר המניה בשוק.
מניות החברה לאחר ההנפקה, נסחרות בבורסה והן משתנות באופן שוטף. המניות יכולות לרדת כי כל השוק יורד (לדוגמה: אין ביקוש לבתי קפה, מלחמה, חוסר וודאות כללית), או לחילופין במקרה שהחברה מדווחת (היא מחויבת בשקיפות מלאה), כי לקוחות גדולים עזבו את החברה. וההיפך, המניות יכולות לעלות במקרה
שהדוחות של החברה היו טובים, תחום בתי הקפה בפריחה, או אם לדוגמה החברה מדווחת על סגירת עסקה גדולה שתביא לרווחים גדולים.
ברגע שהמניה סחירה היא נתונה לשינויים שתלויים בה ובפעילותה וגם לשינוים שתלויים בשוק ההון בכללותו. והמשמעות היא שבכל רגע עשוי להיקבע שווי שוק שונה לחברה. אם נניח שהחברה פרסמה דוחות טובים והמניה עלתה ל-120 שקל, אזי שווי החברה הוא 18 מיליון שקל (150 אלף מניות כפול 120 שקל למניה).
והנה דוגמה פרקטית מהזמן האחרון - הנפקת עליבאבא הסינית בבורסה האמריקאית. עליבאבא הנפיקה 320 מיליון מניות חדשות ולאחר ההנפקה קיימות לחברה 2.5 מיליארד מניות. בהנפקה עמד המחיר על כ-68 דולר, כך שהגיוס הסתכם בקרוב ל-25 מיליארד דולר, ושוויה היה 170 מיליארד דולר. מאז ההנפקה הספיקה המניה לעלות ל-120 דולר וחזרה ל-87 דולר, מחיר המבטא שווי חברה של 215 מיליארד דולר.
בפרק הבא - איפה נסחרים ניירות הערך? ומי אחראי על המסחר?
מדריך זה נכתב על ידי חבר מערכת מהון להון. היכנסו כאן למדריכים פיננסים נוספים.
